המחלה שלא נגמרת
כולנו מכירים את הסיבוב: דלקת אוזניים, עובר לגרון, שיעול, סמפונות, ריאות, תרופות, שקט של שבועיים ואז שוב – אוזניים… על כל יום בגן, הילד שלושה
כולנו מכירים את הסיבוב: דלקת אוזניים, עובר לגרון, שיעול, סמפונות, ריאות, תרופות, שקט של שבועיים ואז שוב – אוזניים… על כל יום בגן, הילד שלושה
העולם מתחלק לשניים: אנשי היום ואנשי הלילה, אלה שיקומו בחמש בבוקר לחתור בכנרת ואלה שמעדיפים לרבוץ על הספה עד חמש בבוקר, אלה שאוהבים קיץ וחום
כשעברנו לרמת הגולן, הבנתי שהרמה היא ארץ הרוח. ישנם לילות שהרוחות כל כך חזקות, שאני חוששת שבבוקר נקום בארץ עוץ… וכבר קרה לי שטיילתי עם
חג החנוכה הוא חג האור, חג של ניסים ושל ניצחון מעטים על רבים, אבל גם ה-חג של המטוגנים בין אם אתם אוהבים את הלביבה שלכם
מכירים את התחושה הקצרה הזאת של "לפני מחלה"? מתחילים להרגיש מעט חלשים, האף קצת נוזל, אולי מיחושים קלים בגרון, ואז מגיע האפצ'י המבשר? זה שאומר
מספר הפונות לבתי חולים עם תסמינים לבביים עלה מאוד לאחרונה. רוב הפונות הן אימהות לחיילים המשרתים בקרבי. "תסמונת הלב השבור" השבוע, פורסם כי מספר הפונות
נפגשתי עם חברות. כולן משתפות כמה קשה, קשה להחזיק מעמד מול הילדים, לא להתפרק, לוודא שיש כביסה נקייה, קניות, וארוחות בצל המלחמה והאירועים הקשים כל
הקידמה הקלה על חיינו באופן משמעותי וקיצרה לנו הרבה תהליכים, אך הקצב המהיר בו הדברים מתרחשים משפיע עלינו לרעה, כיוון שהוא גורם לנו לעשות הרבה
שלוש בבוקר ואתם מוצאים את עצמכם מול הטלוויזיה עם חבילת ביסקוויטים וכוס תה? אתם לא היחידים האירועים הקשים מותירים את חותמם בכל תחומי החיים ולצערנו,
המאורעות הקשים, הבלתי נתפשים, לא פוסחים על איש, נוכחים בכל בית ובכל לב. אי-הוודאות ואי היציבות הן תחושות קשות מאוד להתמודדות אתן אלו ימים קשים
המציאות בישראל מאז שבת האחרונה היא מעבר ליכולת ההכלה של האדם הסביר. עצוב, קודר, מביך, מלחיץ. הרגשות והתחושות הללו טבעיים לזמנים של מתח וניתנים לניהול
"בין הקיץ לסתיו, חודש תשרי…". חודש תשרי וחגי תשרי מסמלים את בואו של הסתיו. הימים מתקצרים, הרוחות מתחזקות ובשעות הערב מורגשת קרירות נעימה על פי
