מזונות חלביים נחשבים למזונות מנחמים. הם רכים, קרמיים, נעימים ולעתים, יוצרים תחושת רוגע ושובע מהיר

יש משהו כמעט בלתי נמנע בחג השבועות. לא משנה כמה נגיד לעצמנו ש"השנה נאכל קל", איכשהו אנחנו שוב עומדים מול פשטידה, פסטה מוקרמת, עוגת גבינה ועוד איזה בורקס קטן "רק לטעום".

למה בעצם הגוף שלנו כל כך נמשך למאכלים חלביים?

מעבר למסורת ולזיכרונות הילדות, גם לגוף עצמו יש מה להגיד בנושא. מזונות חלביים נחשבים למזונות מנחמים. הם רכים, קרמיים, נעימים ולעתים, יוצרים תחושת רוגע ושובע מהיר. בעולם המערבי, מדברים היום לא מעט על הקשר בין אוכל למערכת העצבים ובמיוחד בתקופות של עומס, סטרס ועייפות, אנחנו מחפשים מזון שיהיה מהיר להכנה, מהצד האחד ומשביע ומנחם, מהצד השני.

גם ברפואה הסינית המסורתית, יש הסתכלות מעניינת על העניין. לפי הרפואה הסינית, מזונות חלביים נחשבים למזונות "מלחלחים" ו"מכבידים". אצל חלק מהאנשים הם יכולים לתמוך בנוזלי הגוף ולהזין, אך אצל אחרים הם עלולים ליצור מה שמכונה "לחות וליחה". ברפואה הסינית, ליחה היא לא רק ליחה של צינון, אלא תחושת כבדות כללית: נפיחות, עייפות, עומס בעיכול, ערפול מחשבתי ואפילו תחושת איטיות.

הטחול

ברפואה הסינית, מערכת העיכול קשורה לטחול, שאחראי בין היתר על הפיכת המזון לאנרגיה זמינה לגוף ושינועה לכל האיברים. בתיאוריות הסיניות, הטחול הוא איבר שאוהב חום וזקוק לאנרגיה חמימה כדי לתפעל את תהליך העיכול בצורה יעילה. כשאנחנו מעמיסים עליו מזונות קרים, לחים וכבדים, כמו מוצרי חלב, הטחול מתקשה לעכל את המזון ולהניע את האנרגיה המופקת מהמזון אל איברי הגוף. ברפואה הסינית, הטחול מושפע מאוד מסטרס, אכילה לא מסודרת, או עומס רגשי ואז ארוחת החג מסתיימת בתחושת נפיחות, עייפות ורצון רק לשכב על הספה.

כמובן, לא כולם מגיבים באותו אופן. יש מי שיכול לאכול שלוש פרוסות עוגת גבינה ולהמשיך את היום כרגיל ויש מי שאחרי קפה הפוך אחד, כבר מרגיש נפוח ועייף. ברפואה הסינית, אנחנו תמיד מסתכלים על האדם עצמו ולא רק על האוכל.

אז מה עושים?

ממש לא חייבים לוותר על הגבינות של החג. אפשר פשוט לעזור לגוף להתמודד איתן טוב יותר:

•   כמויות. לא חייבים שלושה סוגי פשטידות, שתי עוגות גבינה ואין-ספור מאכלים חלביים נוספים. גוונו את הארוחה עם תבשילים וירקות ולא רק מוצרי חלב. 

•   שלבו "מניעים": הוסיפו מזונות שמסייעים לעיכול ומחממים את המערכת, כמו ג'ינג'ר, נענע, או צ'ילי חרפרף. 

•   הקשיבו לתחושת השובע: אכלו לאט ואל תעמיסו הרבה סוגים של מזונות באותה ארוחה.

הכי חשוב – לאכול בלי רגשות אשם. אוכל הוא גם זיכרון, משפחה, חג, ריח של בית וחוויה רגשית. כשאוכלים בהנאה, בהקשבה ובאיזון, הגוף בדרך כלל יודע להתמודד הרבה יותר טוב. אז בשבועות הזה, אפשר בהחלט ליהנות מעוגת הגבינה. רק אולי לא משלוש חתיכות ברצף…

חג שמח ובריא, קרן מיכאלי