מרוב געגועים לתקופת האביב בחרמון, לא יכולתי שלא להתאפק ולכתוב על ציפור קטנה ומטריפה ושמקננת בחרמון. פינה בטבע – סיפורים מהחי והצומח של הגולן

החרמון כידוע הוא ההר היחיד בישראל שגובהו מעל 1200 מ'. הוא מתנשא לגובה של 2800 מ' מעל פני הים ויותר משני קילומטר מעל סביבתו. זו אחת הסיבות שעושה את החרמון לכל כך מיוחד, גם ביחס להרים שסובבים אותו, אך במיוחד לשאר ארץ ישראל.
בחרמון, ישנם צמחים שצומחים בישראל בחרמון בלבד, חרקים ופרוקי רגליים כאלו וגם זוחלים שייחודיים להר.
גם על ציפורים, הייחודיות של החרמון לא פוסחת. ישנם מיני ציפורים שמקננות בישראל בחרמון בלבד וגם כמה מתוכם שזהו המקום היחיד שניתן לצפות בהם בישראל.
בַּזבוז הלבנון הוא אחד המינים המיוחדים שמקננים בישראל בחרמון בלבד, אך ישנה עוד סיבה אחת לכך שהוא כל כך מיוחד. על פי הידוע, בזבוז הלבנון הוא ציפור המקננת אך ורק ברכסי הלבנון ומול הלבנון ולא בשום מקום אחר. כלומר, הוא אנדמי לרכסים הגבוהים של לבנון והסביבה.
הבזבוז הזה, אוכל זרעים קטן ויפהפה, מתהדר בצבע הצהוב-ירקרק ובכתם צהוב בולט במצחו. בעונת הסתיו, הוא מבצע נדידה מקומית קטנה ומוצא את מקומו בחורף, בדרום הנגב ובערבה.
באביב, הוא חוזר לקנן בהרים, באזורים בעלי עצים מחטניים, שזה עתה נמס מהם השלג. הדבר המעניין אצלו הוא שכשמסתיים קינון אחד, הוא מטפס מעט לקו גובה שבו עדיין שולט האביב ומקנן גם שם! אם התנאים יאפשרו, הוא יבצע עד שלושה מחזורי קינון בדרך זו ובעונת הקיץ, ניתן לצפות בחרמון בעשרות בזבוזי לבנון צעירים שבקעו במחזורי הקינון השונים באותה עונה.
אוכלוסיית בזבוזי הלבנון נמצאת היום בירידה מתונה, אך קבועה.
כמינים אוכלי זרעים, הזקוקים למקורות מים כל השנה, הם מושפעים מאוד משנות בצורת והידלדלות מקורות מים טבעיים ובתור מקנני חורש, ובמיוחד עצים מחטניים, הם מושפעים מכריתה ורעייה.