אוהד שרגאי, מוזיקאי מחונן וזמר עילאי, התחיל בריאליטי מוזיקה, עשה סטאז‘ אצל עילי בוטנר ב“ילדי החוץ” ויש לו גם דברים משל עצמו. גם “אלבומצ‘יק” מכיל רק חמישה שירים והחוט המקשר בינו לזה שלמעלה הוא המשפט ששר שרגאי ב“טיול שנתי“: “לא יודע מה לעשות כשטוב לי/ עם רע אני דווקא מסתדר לא רע“.
שרגאי בדרך כלל כותב בעצמו. טקסטים מצוינים בשפה שיכול להבין מגוון רחב של אוזניים וזאת הפואנטה, גם במוזיקה, של שרגאי: הוא עושה דברים שמתבארים בכמה רבדים. את הדוגמה הזאת, כתב דווקא טל רביב: “פעם ב/ אני יוצא מדעתי/ לטיול שנתי/ מגרד את תקרת האפשר/ הופך כל מה שאסור למותר// פעם ב/ אני יוצא מדעתי/ לטיול שנתי/ וחוזר רק כשאני יותר אוהב אותי“.
הקול האדיר של שרגאי כבר כבש כל אוזן שפגש ואין מה להאריך בזה, אבל אם אתם רוצים לקבל מושג על היכולות הקוליות שלו, חפשו את “גולה בגרון“.
אני מאוד אוהב את ההלחנות שלו. ממש אפשר לשמוע את המחקר, את הרצון שלו להגיע לאיפה שטרם היה. בעניין הזה, “פה גדול“, המרפרף לברכט, הוא דוגמה מצוינת. “פה גדול“, מי שלא מכיר, הוא שיר תגובה שכתב שרגאי לכל הטוקבקיסטים שזיהמו את עמוד הפייסבוק שלו, במיטב השופכין שלהם.
“אלבומצ‘יק” הוא כמובן מסוג האלבומים שמעלים את השאלה “למה רק חמישה שירים“, אבל הוא פותח את התיאבון לדברם הבאים של האיש המוכשר הזה.
