שוק העבודה ברמת הגולן מקבל רוח גבית רצינית בימים אלו עם הקמתן של טורבינות הרוח שיגדילו בצורה דרמטית את היצע העבודה הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה
שוק העבודה במדינת ישראל שינה לחלוטין את פניו בשנה האחרונה, בחודש מרץ 2020 נכנס שוק העבודה בארץ לסחרור ולמשבר חריף ולא פשוט בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בישראל ובעולם כולו. להשלכות הבריאותיות של הנגיף נלוו השלכות כלכליות: פעילות המשק צומצמה במידה ניכרת, עסקים אולצו לשבות ומאות אלפי עובדים מצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה.
גם רמת הגולן כמו מדינת ישראל כולה ספגה מכה לא פשוטה – בעיקר בשני התחומים העיקריים שמהווים בשנים האחרונות את מנועי הצמיחה העיקריים ברמת הגולן: תיירות וחקלאות. התיירות כמעט שבקה חיים בתקופת הקורונה ואילו החקלאות לצערנו לא יציבה בשנים האחרונות ותלויה הרבה יותר במזג האויר מאשר ברצון הטוב של חקלאי הגולן שעושים הכל כדי להביא את מיטב התוצרת החקלאית לכל רחבי הארץ.
אלא שלמשוואת שוק העבודה ברמת הגולן נכנס בשנה האחרונה גורם נוסף שאמור לשנות בצורה דרמטית את גלגלי המנועים שמניעים את הכלכלה ברמת הגולן – טורבינות הרוח.
הקמת טורבינות הרוח מצליחה כבר כעת להפיח חיים בשוק העבודה ברמת הגולן – תנופה שרק תלך ותגבר בשנים הקרובות, הן בצורה ישירה של עובדים בתעשייה והן בצורה עקיפה מהתעשיות הנלוות שיצטרפו בעתיד לחוות טורבינות הרוח כמו למשל תעשיית התיירות.
מבט אל מעבר לים מהמתרחש בחוות רוסקו בטקסס, שנחשבת היום לחוות הרוח הגדולה בעולם, ומספקת 781.5 מגה וואט חשמל ירוק ליותר מחצי מיליון בתי אב בטקסס, מדינה שהפכה למובילה בארצות הברית בייצור חשמל מתחדש מטורבינות רוח. מלבד היתרונות הירוקים הרבים של אנרגיית הרוח, בין היתר בשל מניעת זיהום אוויר בתהליך ייצור החשמל באמצעות דלקים מזהמים, הטורבינות הביאו דבר נוסף לרוסקו ולמחוז נולאן שבו היא ממוקמת – עבודה.
תושבי המחוז, שרובם עבדו בעבר בעיקר בתעשיית קידוחי הנפט באזור, מצאו בעשור האחרון את אנרגיית הרוח בתור אפיק תעסוקה יציב ומכניס הרבה יותר.הדרישה לעובדים מתחומים שונים להקמה, לתחזוק ולתפעול טורבינות הרוח במערב טקסס (בין היתר טכנאים, אנליסטים, מטאורולוגים, בקרים ומדריכי סיור), נמצאת בנסיקה בעשור האחרון. בעקבותיה נולדו באזור גם עשרות תוכניות לימוד באוניברסיטאות, במכללות המקומיות ואף בבתי הספר התיכוניים, שמכשירים עובדים חדשים לתעשייה הירוקה.
אנרגיית הרוח הנקייה והמתחדשת היא תחום שתופס בעשור האחרון תאוצה והוא נחשב לאחת התעשיות המשגשגות והמצליחות בעולם. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות (IRENA) מדווחת כי תעשיית אנרגיית הרוח העסיקה בשנת 2016 כ-1.2 מיליון עובדים ברחבי העולם. למעלה ממחצית המשרות המוצעות בתחום גדלו ב-2 אחוזים בשנתיים האחרונות והצפי הוא כי עד שנת 2050 מספר העובדים בתעשייה יעמוד על 3.8 מיליון.
גם ברמת הגולן מדובר בתוספת כח משמעותית שתוסיף רגל נוספת לזוג הרגליים שעליהן עומד עתיד הכלכלה באזור. חשוב גם לומר כי לא רק שלא תהיה השפעה רעה לטורבינות על שוק העבודה בענפי החקלאות והתיירות – אלא היא רק תוסיף להם. כך הטורבינות (בניגוד אגב ללוחות סולאריים) “לוקחות” חלק קטן מאוד מהשטחים החקלאים עליהן הן מוקמות ולא פוגעות ביבול או בתוצרת החקלאית וגם כמובן תורמות בענף התיירות: אין ספק שלטורבינות הרוח, שכבר כעת מנקדות את רמת הגולן וגוררת קריאות השתאות והתפעלות, תהיה השפעה מכרעת לתוספת אנשים בענף האירוח והתיירות – בסופו של דבר מדובר בווין ווין לכל הצדדים, ובעיקר לעוד מנוע כלכלי שיעזור להצמיח את העתיד של רמת הגולן.
