תשאלו את כולם, תוצרת הגולן זו ליגה. עכשיו גם אתר האינטרנט “תוצרת הגולן”, שמנגיש את התוצרת המקומית לכל הארץ והעולם. רגע, גלידה, אמרנו? האורחת שלנו לשבת היא ספיר הוך טיטלבוים, מאבנ”י אית”ן
קצת על עצמך
“ספיר הוך טיטלבוים, בת 33, אימא לארבל בת ארבע ורפאל בן השנה וחצי. נשואה לנועם, מעצב תעשייתי בוגר ‘בצלאל’ ומתפעל גם את מתחם הצימרים ‘פלגי מים’, באבנ”י אית”ן”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בפתח תקווה. כשהייתי בת שש, עברנו לשוהם, שפעם הייתה יישוב קטן ומשפחתי. כשהייתי בצבא, הוריי רצו לחזור למקום שהם גדלו בו, אז עברנו לתל אביב”.
מגורים
“אבנ”י אית”ן. לפני שנה בדיוק, עברנו לרמת הגולן. לפני זה, גרנו במשך שלוש שנים בהרצליה, בשכונה קטנה של בתים נמוכים, קו ראשון לים, שתי דקות ירידה והיינו בחוף. זה היה מקסים וכיפי, אבל חיפשנו מקום קהילתי, עם חינוך טוב לילדים. אז החלטנו לעשות שינוי. נועם למד במכינה הקדם-צבאית בקשת ואהב מאוד את הגולן. הגענו לאבנ”י אית”ן, משפחת שביב המקסימה קיבלה אותנו בזרועות פתוחות וסייעה לנו להיקלט באהבה וזו ההחלטה הכי טובה שעשינו כמשפחה.
“בזכות המעבר לגולן, זכיתי להגשים חלומות ולעוף עם הרעיונות שלי. הגולן הוא מקום נהדר ליזמים. עכשיו, אנחנו מקווים שתהיה הרחבה בקרוב שתקלוט אותנו ונוכל לבנות פה את ביתנו”.
עיסוק
“בעלים ומנהלת אתר אינטרנט ‘תוצרת הגולן’ ושל גלידריה במושב אבנ”י אית”ן. עד לפני שנה וחצי, עבדתי כפסיכולוגית חינוכית, בשירות הפסיכולוגי של נתניה. אמי עורכת דין ואבי עובד הייטק. היה להם חשוב שנלך ללמוד השכלה גבוהה ועל כן באמת עשיתי שני תארים בפסיכולוגיה. אבל כשעברנו לגולן, הייתי בחופשת לידה והיצר היזמי בער בי. חיפשתי לעשות משהו חדש. אחי ואשתו, שהגיעו מתל אביב להתארח אצלנו בשבת, התארחו בצימרים אצל משפחת עוזרי באבנ”י אית”ן, שיש להם גם ‘דבש עוזרי’.
“הם כל כך התלהבו מהדברים שיש פה בגולן ואמרו שאם היה אפשרי לקנות עוד מהתוצרת המקומית היו עושים זאת. כך עלה לבעלי ולי הרעיון להקים אתר אינטרנט שמנגיש את התוצרת המקומית לכל הארץ.
אז הקמנו את אתר האינטרנט ‘תוצרת הגולן’ ואנשים מכל הארץ והעולם מזמינים אליהם הביתה את התוצרת שלנו. גם חברות גדולות מפנקות את העובדים שלהם והלקוחות במארזים יפהפיים המכילים את התוצרת המקומית – יין, דבש, ריבות, שמן זית ועוד, בחגים ובשמחות אחרות.
“בנוסף, אנחנו מטורפים על גלידה. בכל מקום חדש שאנחנו מגיעים אליו, אנחנו הולכים לאכול גלידה מקומית. כשעברנו לגולן, ראינו שאין פה גלידרייה וזה היה חסר לנו. אז לפני מספר חודשים, עלה לנו רעיון להקים מרכז מבקרים, שישלב את התוצרת המקומית של הגולן עם גלידה בטעמי רמת הגולן. נועם בנה מבנה מהמם, מצאתי שף קונדיטור שמתמחה בהכנת גלידות ברמה ממש גבוהה ויחד אתו, אני מרכיבה טעמים מיוחדים בהשראה מקומית. אני אוהבת לחדש ולגוון את הטעמים. יש לנו גלידת דבש כוורת יוסף, גלידת שוקולד ‘דה קרינה’, מסקרפונה עם ליקר דובדבני יקב ‘בהט’, בזיליקום הידרופוני עם שמן זית כרמי גולן. עכשיו הכנתי גלידת אבוקדו ממשק דור, ברמות, עם שוקולד צ’יפס”.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי אצלי תמיד היה היום הכי עמוס בשבוע. כשהייתי סטודנטית, גרתי בירושלים, שם הייתי עושה ארוחות EatWith – סטראטאפ ישראלי, בו שפים מכל העולם מארחים בבתים שלהם לארוחות שף. הייתי רק בת 23, המארחת הכי צעירה בתולדות Eatwith. אירחתי תיירים מכל העולם וחלק מהעניין היה לספר להם על המסורת היהודית ועל ארוחת השבת. זו הייתה חוויה תרבותית. כך שבכל יום שישי, הייתי עומדת ומבשלת סירים ענקיים עם הרבה אוכל יהודי אותנטי ומכינה את הבית לקראת הקבוצה שתבוא.
“גם היום, ימי השישי שלי עמוסים, אבל אני משתדלת להתחיל אותם ברגוע. אנחנו הולכים לאיזה מעיין, או בית קפה ומהשעה 11:00, אנחנו פותחים את הגלידריה ואני שם. בין לבין, מנסים להכניס איזה תבשיל זריז לתנור. כשנכנסת השבת, אני לוקחת נשימה עמוקה, מתארגנת והולכת לבית הכנסת”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“קודם כול, חלות כוסמין ‘מהמטבח של העליון’ באבנ”י אית”ן, לא יכולים בלעדיהן. משתדלים לקנות גם איזו עוגה טעימה מהעגלה של ‘דורא’, בנטור. ביחד עם הגלידה שלנו לקינוח, זה חלום. אם הילדים רגועים, ונותנים לנו רגע לשבת לאכול, זה כבר נחמד. משתדלים פעם בחודש לפחות לנסוע להורים”.
זיכרון ילדות משבת
“זמן של משפחה. קוראים ספרים ועיתונים ונמצאים ביחד”.
ספרים, או עיתונים בשבת?
“פעם הייתי קוראת הרבה ספרים, זאת הייתה האהבה שלי. בשבת, הייתי יכולה לסיים ספר שלם. עכשיו, עם הילדים, אני פחות מוצאת זמן לקרוא לעצמי, יותר מקריאה להם ספרים. עכשיו, כשהחורף התחיל ואנחנו פחות בחוץ, כשהם חוזרים מהגן, אנחנו יושבים ביחד על הספה, ילד על כל ברך ואני מקריאה להם. יכולה להמליץ על ספר לילדים – ‘קרמר החתול ישן כל הזמן’, ספר הומוריסטי, מלא דמיון, על עולם החלומות”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“הכי כיף לי בשבת, שאני מתנתקת מהעולם. בלי טלפון, בלי מחשב. רק להיות עם בעלי והילדים. אוהבת מאוד ללכת לבית הכנסת בשישי בערב ולשיר את השירים של קבלת שבת. אני גם אוהבת להזמין חברים מהמושב. לסעודה שלישית – בשבתות הקיץ ובחורף – לקידוש וחמין, בשבת בבוקר. זאת ההזדמנות שלנו בשבוע להיפגש וליהנות ביחד”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם סבא משה. היה מתעניין בכל אחד איך הוא מרגיש ורוצה לשמוע, משרה על כולנו אווירה שמחה ומשפחתית של שיתוף אחווה ואהבה. הייתי שמחה אם ילדיי היו זוכים להכיר אותו”.
מה עושה בשעות הפנאי?
“כשאת עובדת במה שאת אוהבת, כל היום הוא שעות הפנאי שלי. אני עושה מה שאני הכי אוהבת. הגלידרייה ואתר האינטרנט שלנו – הם התשוקה שלי ליצור ולחדש ולחשוב כל פעם על רעיונות חדשים. כשאני לא עושה את זה, אני אוהבת לעשות פילטיס ויוגה, או לנסוע לטייל יחד עם בעלי, על אופנוע השטח שלו ולהגיע לכל מיני נקודות יפות”.
איך השפיעה עלייך הקורונה?
“יודעת שיש אנשים שעברה עליהם תקופה לא פשוטה, אבל אצלנו, ברוך השם, בקורונה היינו מוגדרים ‘עבדים חיוניים למשק’. חוץ מזה, גרנו דקה הליכה מהים, אז היינו שם הרבה, לבד, בחוף פרטי, שזה היה כיף גדול. הייתה לנו חוויה מאוד טובה. עבורנו, הקורונה זכורה כתקופה רגועה ושלווה”.
מהו המוטו שלך בחיים?
“אני מאוד מנסה לאמץ לחיים את הגישה של בעלי – ‘מה ששלך יגיע עד אליך’, כי לי יש נטייה להילחם על דברים, לרדוף ולהשיג. לו יש גישה יותר של קבלה, שאני מאוד אוהבת. שהדברים הטובים שמגיעים לך יגיעו אליך בקלות. לא צריך להילחם, כל אחד מקבל את מה שהוא צריך”.
מהו החלום שלך?
“החלום שלי תמיד היה בית מלא. אנחנו ממש אוהבים שהחצר של הבית שלנו מלאה באנשים וילדים. בזכות הגלידריה, אנחנו זוכים להכיר המון אנשים חדשים, מיוחדים ומעניינים וזה כיף”.
מסלול, מעיין, או פינת חמד שאת אוהבת בגולן?
“אנחנו גרים ממש מעל נחל אל על, אז אני אוהבת ללכת בשבת בטיילת מעל הנחל ולרדת למעיין של נוב, או של אבנ”י אית”ן עם הילדים. קפיצה מהירה לתוך הטבע והירוק עושה לי ממש טוב”.
מה את מאחלת לעצמך?
“קודם כול, להיות תמיד בשביל המשפחה שלי, רעיה ואימא. להמשיך ליצור, לחדש ותמיד להתפתח עם רעיונות ומיזמים חדשים ולהשאיר פה משהו טוב בעולם הזה”.
