8 ימים שרד מוצב המזח במלחמת יוה”כ. רוב חייליו נפצעו, חלקם נהרגו. הפקודה, משר הביטחון, להיכנע וללכת בשבי הבעירה ויכוח במוצב. מפגש עם אורי אהרנפלד שנפל, בפקודה, בשבי המצרי
מאיר שרמן
בערב חם, ליד מזנון עם כיבוד קל, ביישוב חיספין, התכנס קהל סקרן לראות ולשמוע את אורי אהרנפלד שנפל, בפקודה, בשבי הצבא המצרי, במלחמת יום הכיפורים.
היה חשוב לו לאורי, להדגיש שהייתה פקודה של שר הביטחון דאז, משה דיין, להיכנע. ללכת לשבי. זאת, בעקבות הבליץ של המטוסים המצריים, הארטילריה ואש הטנקים שנחתה על מוצב המזח, בצהרי אותו יום כיפור מפורסם של 1973. שמונה ימים נלחמו הנצורים במוצב הדרומי (ביותר) של קו בר לב בחירוף נפש. בקושי אכלו, כמעט שלא ישנו בעוד רובם פצועים, חלקם הרוגים.
אורי אהרנפלד, איש מוצק באמצע שנות השישים, נשען על מקל, מדבר רהוט ומעניין. הוא התחיל את סיפורו בתיאור איך הגיע להיות במוצב המזח. חייל שהתנדב לרדת לקו המוצבים שעל שפת תעלת סואץ, כי שמע ששם מתנהלת לה “קייטנה”: כאילו משרתים שם במכנסיים קצרים וכפכפים…
בתור החייל שהגיע אחרון, תקעו אותו להיות הראשון בשמירה והוא מספר איך שמע בלילה את שרשראות הטנקים מעבר לתעלה, דיווח, אך נענה באמירות של ביטול. ”זה בסדר”…
בעוד הצלב האדום מארגן את לקיחתם בשבי והבאתם לשטח המצרי, הגיעה, לדברי אורי, הודעת ביטול להוראת הכניעה. על פי ההודעה ה”מעודכנת”, ניתנת ללוחמים עצמם האפשרות לבחור את דרכם, בין אם להיכנע, או להילחם עד הסוף…
קו בר לב נכבש כולו בהתקפת הפתע המצרית. אחרון המעוזים ששרדו היה גם הקיצוני ביותר, הדרומי שבין המעוזים. מול סואץ. המוצב של אורי. ימים נלחמו הנצורים במעוז בתקווה שיבואו לחלצם, אך כל הניסיונות שנעשו בכיוון זה נכשלו. לבסוף, הגיעה הפקודה להיכנע וללכת לשבי.
קונטרה
אורי סיפר שבמעוז התפרץ ויכוח – אם להישמע לפקודה, או להתעלם ממנה. הרופא היה בראש אלו שדיברו בעד כניעה מסודרת והצלת החיים. אורי סיפר שהוא עצמו היה מראשי המתנגדים. המחשבה שהם הולכים להיות שבויים הפחידה אותו עד מוות ועל כן טען שעליהם לא להיכנע, אלא להילחם עד הסוף.
בעוד הצלב האדום מארגן את לקיחתם בשבי והבאתם לשטח המצרי, הגיעה, לדברי אורי, הודעת ביטול להוראת הכניעה. על פי ההודעה ה”מעודכנת”, ניתנת ללוחמים עצמם האפשרות לבחור את דרכם, בין אם להיכנע, או להילחם עד הסוף…
אורי סיפר איך נלקחו לסירות הצלב האדום והועברו לידי הצבא המצרי. איך נבחר על ידי קצין מצרי גבוה לחזור למוצב עם דגל מצרי, להוריד את הדגל הישראלי ולהניף במקומו את הדגל המצרי. כל זאת, אל מול מצלמות התקשורת העולמית שהוזמנה לטקס.
כאן, הפסיק אורי את הרצאתו והציג שקופית מביתו שבירושלים. דגל ענק של ישראל מתנוסס מעל ביתו. כל יום הוא מתנופף לו שם בגאון, לא רק ביום העצמאות… תיקון למה שעבר במוצב המזח. אורי סיפר שרכש זרקור בעל חיישן שעם רדת החשיכה נדלק ומאיר את הדגל, גם בלילה.
כמעט חודשיים, שהה אורי בשבי. כל הזמן הזה היה בצינוק מבודד, חדר קטנטן שקירותיו סגרו עליו כל כך עד ש”התפלל” שיבואו לקחת אותו לחקירות.
את ההרצאה ליווה אורי במצגת, הוסיף חוויות אישיות, תיאר את חוויית החזרה לארץ ולחיים בכלל, בלשון עניינית ומעניינת.
אורי אהרנפלד, יחד עם אילן בכר, הוציא לאור ספר על חוויותיו והיה בין המייסדים את עמותת “ערים בלילה”, עמותה שמאגדת את פדויי השבי. לעמותה, אתר אינטרנט ודף פייסבוק.
מפגש זה נערך ביוזמת ועדת 60+ שבחיספין, שבין פעילויות התרבות שלה שמה לה למטרה לקיים מפגש משותף של הגיל השלישי ביישובים הדתיים. עד כה, התקיימו שני מפגשים וההיענות הייתה מפתיעה. גם האינטראקציה בין התושבים הייתה פורייה. צפו למפגשים הבאים.
