שום דבר לא עוצר אותם. כבר שנים שהם רצים יחד, בכל מזג אוויר. זו קבוצה שהתחילה מגרעין קטן של משוגעים לדבר, או יותר נכון לריצה
צילום: יהודה ויינשטיין
בחולצות זוהרות ובאנרגיות גבוהות, הם רצים בכל מזג אוויר, בחום בקור, בגשם וגם בבוץ, בשבילי הגולן. שום דבר לא עוצר אותם. כבר שנים שהם רצים יחד. זו קבוצה שהתחילה מגרעין קטן של משוגעים לדבר, או יותר נכון לריצה. עם הזמן, הקבוצה הפכה לשם דבר בגולן ומדברים עליה בכל הארץ ועוד רבים הצטרפו אליה. יחד הם רצים בגולן, יוצאים למרתונים וגם חוגגים ימי הולדת ואירועים שונים. הם יזמו ריצת אנדרטאות ביום הזיכרון, ריצות בליל ירח ועוד כל מיני ריצות ייחודיות.
ביום שישי האחרון, הם התכנסו, קבוצה גדולה של רצי הגולן ואורחים, לריצת מורשת לרגל 50 שנה להקמת ישיבת הגולן, ישיבת ההסדר בחיספין, שקמה בדיוק לפני יובל שנים, ביום י“ד בטבת, תשל“ג. זה קרה, כשקבוצת בחורים כבני 18 עלו על טנדר בירושלים, בדרכם לרמת מגשימים וכשהגיעו לגולן, הקימו את ישיבת הגולן.
כעבור 50 שנה בדיוק, ביום שישי האחרון, י“ג בטבת תשפ“ג, התכנסו רצי הגולן ברחבת החנייה של ישיבת הגולן ויצאו לריצת 10 ק“מ, לכבודם של הוותיקים ולכבודה של רמת הגולן. הריצה נפתחה בדברי הסבר של תלמידי המחזור הראשון והשני של הישיבה ובהשתתפות מקצת מתלמידי הישיבה ורבניה.
בדרכם, חלפו הרצים על פני היסטוריה של 50 שנה, תוך כדי שמיעת סיפורי עבר. קבוצת הרצים נעצרה גם ליד המבנה בו נרצחו שלושה תלמידי הישיבה, לפני 46 שנה. הריצה המשיכה אל עבר “אנדרטת החמישה“
מסלול הריצה הוביל את קבוצת הרצים מרחבת החנייה של בית המדרש, דרך הטיילת ורמת מגשימים, אל עבר בתי המדרש ההיסטוריים של הישיבה שבאזור המוסך ושער הכניסה הצפוני של רמת מגשימים. בדרכם, חלפו הרצים על פני היסטוריה של 50 שנה, תוך כדי שמיעת סיפורי עבר.
קבוצת הרצים נעצרה גם ליד המבנה בו נרצחו שלושה תלמידי הישיבה, לפני 46 שנה, הם נחשפו לסיפור משמעותי בתולדות הישיבה שלא כולם מכירים ושמעו על מסלול ההימלטות של אחד הניצולים, אשר הצליח לברוח מהמחבלים בריצה מהירה אל עבר בית המדרש, ששכן אז ממש בסמוך לשער היציאה.
הריצה המשיכה תוך מתן כבוד לוותיקים ולאלו שנפלו על הגנת רמת הגולן אל עבר “אנדרטת החמישה“, שם הוזכרו חמשת הנופלים שארבעה מהם נמנו על גרעין הצופים הדתיים, שהקים את אבנ“י אית“ן, או בשמו הקדום – תל זית. עוד הוזכר חברם לגרעין, סרן בני חנני ז“ל, אשר היה מפקד שני הזחל“דים שנשלחו לחילוץ לכודי תל סאקי. בדרכם לתל ובמוצאי יום הכיפורים, עצרו הזחל“דים, בפיקודו של בני, בפתח הישיבה ותלמידי הישיבה “פינקו” אותם בארוחת ערב חמה, לשבירת הצום.
למרבה הטרגדיה, דקות ספורות לאחר אותה ארוחה ובדרכם לתל סאקי, עלו בני וחבריו בסערה השמיימה. יהי זכרם ברוך.
הריצה המשיכה בשדות רמת מגשימים, דרך בית הקברות, אל המבנים החדשים של פנימיית הישיבה, שנחנכים בימים אלו ממש.
לסיום, הם שמעו עוד קצת על תולדות הישיבה ומבט לעתיד וכמובן, היו גם דבר תורה ודברי סיכום של שמעון טל, שיזם את הריצה וכמיטב המסורת של רצי רמת הגולן, אין ריצה שלא מסתיימת עם משהו לאכול ולשתות… הם סיימו את הריצה בקפה ועוגה אצל “שימיס“, שממוקם בחצר ישיבת הגולן, שבחיספין.
