במחקר יישומי שנערך באוניברסיטת בר אילן בשיתוף המכון לחקר הגולן, זוהה הגורם שאיים בשנים האחרונות על זן התפוחים “פינק ליידי”. החוקרים, ביניהם ליאור גור תושב קדמת צבי, מצאו דרך להפחתה משמעותית בנזקים לתפוח ולצמצום ריסוסי ההדברה הנדרשים
המכון לחקר הגולן מציין את שנת ה-30 להקמתו ויחשוף במהלכה תוצאות מחקרים שנערכו במסגרתו והביאו לתוצאות משמעותיות ביותר ויישומיות בתחומי חיים שונים בקהילת הגולן.
המחקר הראשון שמוצג במסגרת זו נוגע באחד מעמודי התווך של החקלאות בגולן – התפוח.
בשנים 2009-10 נתקפו הפירות של זן זה ברקבונות חיצוניים, שהתפתחו באזור הפיטם ועל גוף הפרי. ברבים מהמטעים הפרושים על פני 2,500 דונמים בגולן ובגליל ובחלק מהחלקות הגיע הנזק עד 80 אחוזים מכלל היבול, כאשר נטיעת שטחים נוספים של אותו זן עדיין בעיצומה.
חוקרי המכון לחקר הגולן, שנקראו על ידי המגדלים לבחון את הבעיה, הצליחו לאתרה ולהביא למגדלים פתרון משולב שהביא להפחתה כמעט מוחלטת של הנזק והפחתה משמעותית של ריסוסי ההדברה הנדרשים.
המחקר היישומי בנגיעות ה”פינק ליידי” נערך על ידי ליאור גור, תושב קדמת צבי ופרופ’ משה ראובני במסגרת עבודת מחקר לתואר שני של ליאור בתחום מחלות צמחים. הנחו את העבודה מטעם המכון פרופ’ ראובני ופרופ’ יגאל כהן מאוניברסיטת בר אילן והיא בוצעה במימון משרד המדע, כחלק מהמחקר במכון.
כדאי להזכיר, כי הזן “פינק-ליידי” הוא זן חדש יחסית בישראל, טעים מאד, אהוב על ידי הקהל, ונחשב ליוקרתי בגלל הודות לחמיצות שמשולבת מצוין עם מתיקות, ולחיו הוורודה שעושה אותו ליפהפה.
ליאור גור מתאר את מהלך המחקר והדרך בה הגיעו לפתרונות היישומיים, שמנעו נזקים רבים שאיימו על עצם קיומו של זן זה בישראל.
גור: “גורם המחלה זוהה אמנם כפטרייה המוכרת ‘אלטרנריה’, שעד כה היתה מוכרת בארץ כתוקפת עלים של הזן ‘זהוב’ בלבד ולא את הפרי. בשלב ראשון בחנו במעבדה בשיטות שונות ואת יעילותם של חומרי הדברה שונים כנגד הפטרייה.
“יש לציין כי בעולם יודעים שהפטרייה תוקפת את ה’פינק-ליידי’ וזנים נוספים, אך עיקר הנזק הנגרם הוא נשירת עלים; תופעת הנזק לפרי בהיקף כזה היא ייחודית בישראל.
“זן תפוח זה סובל גם מסדקים הנוצרים באופן טבעי סביב פיטם הפרי ומוכרים כבעיה פיזיולוגית במהלך הגדילה. הפטרייה חודרת מבעד לסדקים הללו אל הפרי ולכן יש להפחיתם, כך שהמאבק נגד הפטרייה מתנהל למעשה בשתי חזיתות. בנושא זה שיתפנו פעולה עם פרופ’ רפי שטרן, פיזיולוג של הצמח, ממו”פ צפון.
“בהמשך המחקר פיתחנו שיטה לבדוק את חומרי ההדברה במסגרת המעבדה ובמקביל בדקנו מתי הפטרייה תוקפת במטע עצמו על מנת לבצע את מועדי הריסוסים בקוטלי פטריות יעילים. הממצאים שהגענו אליהם היו שונים מאלה שפורסמו בספרות המדעית.
בניסויי שדה במטעים מצאנו כי חלק מקוטלי פטריות שהיו יעילים במעבדה היו יעילים מאוד גם במטע. במקביל בדקנו גם ריסוס בחומרים מווסתי צמיחה, שתפקידם להפחית את הסדקים ואף הם הוכחו כיעילים ביותר במטע.”
טיפולים משולבים הביא להדברה כמעט מוחלטת
“תוך כדי המחקר הבחנו שהפירות והעלים בצמרות עצי התפוח בזן ‘פינק ליידי’ נגועים הרבה יותר מאשר אלה שבחלק התחתון והמוצל של העץ. אבחנה זו הביאה לניסיון לשלב בממשק ההדברה רשתות צל וכך להפחית את הנזק ואת מספר הריסוסים הנדרש.
“כאשר שולבו קוטלי הפטריות, מווסתי הצמיחה ורשתות הצל, קיבלנו הדברה כמעט מוחלטת של הפטרייה ומניעת הנזק על הפרי.
“המחקר נמשך כבר שנה רביעית והניב תוצאות משמעותיות. מגדלים שיישמו את הממצאים והטיפולים שהצענו, רואים שיפור קיצוני בהפחתת הנזקים, במקביל להפחתת הריסוסים כמעט לחצי.”
ובכל זאת, הרי הריסוסים מזיקים לנו?
“בכל מקרה הריסוס בכל תחומי החקלאות נפסק זמן קבוע לפני הקטיף, כך שבסופו של דבר בעת הקטיף אין שאריות הדברה, אם עובדים לפי התקנים והביקורות. המגמה העולמית והארצית היום היא הפחתה בחומרי ההדברה. בד בבד עם הפחתת מספר הריסוסים, אנחנו עוברים לחומרים ידידותיים יותר ובודקים גם יעילות חומרים אורגניים וחומרים מקבוצת הביו, בהם מופחת החומר הפעיל הכימי ויש שילוב עם חומר אורגני.”
המחקר עדיין לא הסתיים, לאן עכשיו?
“המטרה בהמשך היא להפחית את מספר הריסוסים ולמקד אותם בשלב הרגיש ביותר להדבקה בפטרייה ולייעל את השימוש ברשתות הצל. במחקר זה נבחנת גם רגישות של זנים נוספים לפטרייה וגם שימוש בחומרים משרי עמידות, שהינם ידידותיים לסביבה ומעודדים את מנגנוני ההגנה של הצמח. זאת, בשאיפה לשלבם במערך ההדברה ולהפחית כימיקלים”.
