האם רוח הגולן, אותו משב חמקמק המחבר את תושבי הגולן כולם, נושבת רק כשאנו ניצבים בפני איום, כמו בשנות המאבק? האם אנו יכולים לשחזר את הרוח הזאת, גם לעת שלום?
ביום חמישי שעבר, בערב חורפי וסגרירי, התאספנו, כמה עשרות תושבים אכפתיים מיישובי הגולן, בכפר האמנים באניעם, לשיח של חשבון נפש, במלאת שנה לבחירות לראשות המועצה. כותרת המפגש הייתה: “הרוח הגולנית – האם זה עוד רלוונטי?”. יזם את המפגש והנחה אותו יעקב שה–לבן, מיונתן והוא ראוי על כך לברכה ולתודה. מאמר זה מבוסס על דברים שאמרתי במפגש.
* * *
מהי רוח הגולן? רוח, כשמה כן היא – אינה דבר גשמי, אלא רוחני, ערטילאי; אי אפשר לתפוס אותו, לצבוע אותו, לכמת אותו. רוח הגולן אינה דבר מוחשי, אלא משאת נפש, שאיפה, אוטופיה.
פירושה המילולי של המילה אוטופיה היא אי–מקום. מקום שאינו קיים. היא מחוז חפץ, מגדלור, כוכב הצפון, המורה לנו דרך שאנו שואפים להגשמתה. אוטופיסט אינו אדם שחי במקום שאינו קיים, אלא אדם שהולך לאור האוטופיה, מחויב לניסיון תמידי להתקרב אליה ומקדיש לכך את חייו.
אז מהי רוח הגולן? ראשוני המתיישבים בגולן, שעלו לחבל ארץ ריק כדי להקים יש חדש, לא רצו רק להקים יישוב וקהילה, לא רק לעצב את גבולה של מדינת ישראל. הם חלמו על הקמת חברה אחרת; חברה שתהיה טובה יותר מהחברה הישראלית בכללה, כי היא תבנה את עצמה אחרת, על סמך הפקת לקחים מחוליי החברה הישראלית וקלקוליה.
אני חוקר את ראשית ההתיישבות בגולן והחזון הזה נוכח מאוד.
אתן שתי דוגמאות, מני רבות. לפני כשלוש שנים, ערכתי מחקר על הקמת קצרין, בירת הגולן. היוזמה להקמת קצרין, דחיפת הממשלה להחליט על הקמתה ותהליך בנייתה והקמתה, נעשו בידי היישובים הכפריים של הגולן. קראתי הרבה חומר מהתקופה, ראיינתי אנשים ומשפט אחד הופיע לעתים רבות והיה המוטו של המפעל: “אצלנו, זה יהיה אחרת“.
בעת הקמת קצרין, בשלהי שנות השבעים, הגיע בישראל המתח בין היישובים העירוניים המוקפים בקיבוצים ומושבים לשיא. בבית שמש, בית שאן, קריית שמונה ועוד, גאה המתח עד לפיצוץ הגדול בבחירות 1981. בספרו של עמוס עוז “פה ושם בארץ ישראל, סתיו 1982″, ניתן לראות בבירור את הקרע והשנאה. יוזמי הקמתה של קצרין נשבעו ש“אצלנו, זה יהיה אחרת“. שמערכת היחסים בין קצרין לקיבוצים ולמושבים תהיה מופת לחברה הישראלית כולה. אכן, על הבסיס הזה, קמה קצרין וכך באמת היה, בשנים הראשונות. לצערי, חלה התרחקות במשך השנים, אך הבסיס הזה עדיין קיים.
הדוגמה השנייה היא יחסי חילונים ודתיים. ההתיישבות בגולן קמה ביישובים נפרדים לחילונים ודתיים, בגושי התיישבות נפרדים, אפילו אשכולות המרכז הקהילתי נפרדים (אני שמח שהיום יש גם את נטור ואת בית הספר “שורשים“, המשותפים לחילונים ודתיים). מצד אחד, יש בכך כדי למנוע חיכוך. מצד שני, ניתן להשתבלל כך, כל יישוב ומגזר בפני עצמו, בזרות וניכור. מראשית ההתיישבות בגולן, נוצרה מערכת של שותפות בכל תחומי החיים בגולן – בחקלאות, בתעשייה, בשירות בהגמ“ר, בהקמת המועצה האזורית, במערכות הפוליטיות ועוד. תמיד ראינו בעצמנו מופת לאומי ליחסים אחרים בין חילונים ודתיים. בשעות מתח וקרע בין המגזרים בישראל, אצלנו, זה היה שונה.
רוח הגולן הגיעה לשיאה במאבק על הגולן. עם כל הקושי, המתח והכאב, היו אלה רגעינו היפים ביותר. מעולם, לא הייתה לכידות וחברות כזו, בין חילונים ודתיים, בין קצרין ויישובי מועצה האזורית, בין קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, בין צפון הגולן ודרומו
המבחן
רוח הגולן הגיעה לשיאה במאבק על הגולן לאורך שנות ה-90′. עם כל הקושי, המתח והכאב, היו אלה רגעינו היפים ביותר. מעולם, לא הייתה לכידות וחברות כזו, בין חילונים ודתיים, בין קצרין ויישובי מועצה האזורית, בין קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, בין צפון הגולן ודרומו.
האם כפי שעם ישראל מתאחד במלחמה ומתגלה במלוא יופיו, “וכשהיא לפתע צריכה שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה, לא תאמינו איך הם מופיעים כמו רקפות בין הסלעים“, כמו בשירו של אריאל הורביץ – כך נגזר גם עלינו, להתאחד ולגלות את הכוחות היפים הגנוזים בנו רק תחת איום, כשהחרב מתנפנפת מעל ראשינו? הרי אנחנו מקווים ומאמינים שהאיום לא יחזור עוד. איננו יכולים לשחזר את הרוח הזאת, גם לעת שלום?
אם רוח הגולן היא הרצון להיות חברת מופת לחברה הישראלית כולה, איך הדבר בא לידי ביטוי בפוליטיקה הפנימית?
הבחירות בשנה שעברה, היו למעשה הפעם הראשונה שהייתה כאן תחרות פוליטית אמתית, על ראשות המועצה, בין מועמדים שונים. כבר הייתה פעם מערכת בחירות בגולן, אך אז לא הייתה באמת תחרות על הראשות והשאלה הייתה רק באיזה הפרש אלי ינצח. הפעם, היו אלו בחירות של ממש והן היו מבחן בעבורנו. מהי הרוח הפוליטית של הגולן? איך אנו יכולים ליצור כאן מערכת פוליטית אחרת, שונה מזו הקיימת במדינת ישראל.
אני מצפה שבבחירות בגולן, המועמדים השונים והמטות שלהם, יציגו קמפיין פוזיטיבי – למה המועמד שלנו הוא המתאים? מה הוא מציע? מה בכוונתו לעשות? מהו הרקורד שלו? מהם כישוריו ויכולותיו? לא לנהל קמפיין נגטיבי – להסביר למה המועמדים האחרים רעים ובוודאי שלא להשמיץ ולהכפיש את המועמדים האחרים ולשמור גם על הניקיון הפיזי של הגולן, לא לתלות כרזות בחירות, למשל.
לצערי הרב, כשלנו במבחן הזה.
השמצות
איני מדבר על תוצאות הבחירות. לא תמכתי בחיים, אך מרגע שהוא נבחר, הוא ראש המועצה שלי, הוא ראש המועצה של כולנו ואני רוצה בהצלחתו, שהיא הצלחת הגולן. אני נרתמתי לסייע לו וכולנו צריכים להירתם לסייע לו.
הכישלון שאני מדבר עליו הוא בתהליך, במערכת הבחירות. לא זו בלבד שמועמדים הובילו קמפיינים נגטיביים, הם גם לוו בהשמצות אישיות, בשקרים, בהדבקת “קרניים” – תרתי משמע למועמדים. הם התבטאו בפלגנות ובעיקר, בין חילונים ודתיים
הכישלון שאני מדבר עליו הוא בתהליך, במערכת הבחירות. לא זו בלבד שמועמדים הובילו קמפיינים נגטיביים, הם גם לוו בהשמצות אישיות, בשקרים, בהדבקת “קרניים” – תרתי משמע למועמדים. הם התבטאו בפלגנות ובעיקר, בין חילונים ודתיים, תופעה שמעולם לא הייתה קודם בגולן. ברשתות החברתיות, הקמפיין הזה היה רע ומלוכלך. היה זיוף של הודעות סמס החירום של המועצה, בשליחת מודעות הכפשה נגד מועמדים וסקרים מזויפים לתושבי הגולן.
אני יכול להעיד מהחוויה האישית שלי. מדי יום, העליתי בפייסבוק רשומת תמיכה במועמדת שבה תמכתי. כל הרשומות היו פוזיטיביות – למה לבחור במיכל. הפעם היחידה שהתייחסתי למועמד אחר, הייתה כאשר בשידור רדיו הושמעה הכפשה על חיים ואני הוצאתי רשומה שבה הגנתי עליו והפרכתי את ההשמצה.
באותם ימים, מספר אנשים התנחלו בדף הפייסבוק שלי ועל כל רשומה שכתבתי, החלו בתגובות מכוערות, השמצות קשות נגדי באופן אישי ונגד הקיבוץ שלי; ניסיונות הגחכה ושיימינג. כל מי שכתב תגובת תמיכה בפוסט שלי, מיד נענה בהשמצה והגחכה שלו. גם התנהלות כזו נגד מועמדים היא שלילית. אבל אני לא הייתי מועמד. היה זה רק ניסיון לגרום לי לסתום את הפה, או להלך אימים על אחרים.
מטרות משותפות
עלינו לעשות חשבון נפש ולתקן את דרכנו. בעוד ארבע שנים, תהיינה כאן שוב בחירות וחובתנו לדאוג שהן תהיינה שונות לחלוטין. יהיה עלינו להחתים את כל המועמדים על אמנה למערכת מכובדת ונקייה והתחייבות של כל מועמד להבטיח שהמטה שלו ותומכיו יפעלו על פי האמנה הזאת. נכון יהיה, מבעוד מועד, להקים מעין ועדת בחירות בלתי פורמלית, של דמויות מרכזיות בגולן, המקובלות על הציבור, שלא יזדהו עם אף מועמד ואליהן יצטרפו נציגים של כל המטות, שיפקחו על מימוש האמנה.
ביכולתנו להיות המופת למדינת ישראל – איך לבנות את מערכת החינוך הטובה ביותר, איך לייצר את החקלאות המתקדמת הטובה ביותר, איך לקיים את חיי הקהילה וחיי קהילת–הקהילות הטובים ביותר, איך ליצור ניסיונות התיישבות חדשניים
מעבר לסוגיית הבחירות – רוח הגולן באה לידי ביטוי, כאשר יש לנו מטרות משותפות. כך היה כשהמטרה הייתה הקמת ההתיישבות, כך היה במאבקים הפוליטיים. עלינו להציב בפנינו מטרות בתחומים השונים. ביכולתנו להיות המופת למדינת ישראל – איך לבנות את מערכת החינוך הטובה ביותר, איך לייצר את החקלאות המתקדמת הטובה ביותר, איך לקיים את חיי הקהילה וחיי קהילת–הקהילות הטובים ביותר, איך ליצור ניסיונות התיישבות חדשניים.
אני תומך במטרה של הכפלת ההתיישבות בגולן ומאמין שניתן לבצעה, תוך שמירת הרוח הקהילתית ושמירה על הסביבה (אך זה כבר נושא למאמר נפרד).
רוח הגולן – ההיית או חלמתי חלום? אני מאמין שעל אף המשבר המטלטל שעברנו, רוח הגולן חיה וקיימת בנו ועלינו לחזור ולהפיח בה חיים חדשים.
