לפני 35 שנה נטע בגולן את ביתו. הקים את יקב “בזלת הגולן” והבעלים שלו. ברחבת הבקבוק של היקב, הנציח את הטייס סרן עתניאל שמיר ז“ל. האורח שלי לשבת הוא יואב לוי
קצת על עצמך
“יואב לוי, בן 62, אבא לארבעה בנים מקסימים וסבא לשלושה נכדים מתוקים. בת זוגי לחיים, יעל, היא אישה מקסימה ויוצאת דופן, חברה אמתית ויחד, אנו עוברים את מסע החיים, בעוצמה ובהתחדשות מתמדת“.
עיסוק
“יינן והבעלים של יקב ‘בזלת הגול‘, יקב בוטיק הראשון בגולן, בקדמת צבי“.
מגורים
“מחלק את זמני בין המגורים שלי ביקב, בקדמת צבי ובין ביתנו בעפולה“.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי לזוג הורים שעלו לארץ מסוריה והביאו אתם רוח חמה ואוהבת. כל חייהם עסקו בלתת לילדים ולהעצים אותם. התחנכתי בחולון, בית ספר יסודי ותיכון והתגייסתי לנח“ל עם גרעין המיועד לקיבוץ מצפה שלם, בים המלח. הגרעין שלנו אזרח את המקום בשנת 1976, במעמד ראש הממשלה יצחק רבין“.
איך נראה יום שישי שלך?
“בדרך כלל, בימי שישי, אני נמצא ביקב ונהנה לפגוש את האנשים הרבים שעולים לגולן ומבקרים אצלנו. מגיע אלינו מגון רחב של אנשים מהארץ ולפני הקורונה, גם תיירים רבים מהעולם. אני אוהב את המפגשים והשיחות, שותים ביחד יין נהדר ואלה בעצם ההנאה והסיפוק הגדולים ביותר שלי כאדם שאוהב אנשים. אני שמח על הזכות לתת, לאהוב ולכבד.
“היקב כשר, כך שאנו סוגרים שעתיים לפני שבת ואז, אני מתפנה למשפחה“.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“זכיתי בבת זוג בשלנית מן השורה הראשונה. יעל נכנסת למטבח ומוציאה מתחת ידה מטעמים שונים ומגוונים. גם מאכלים סוריים שעליהם גדלתי מבית אימא שלי היקרה, שתיבדל לחיים ארוכים.
“ביום שישי בצהריים, יעל מכינה קבוע ארוחה סורית של ‘חמוד‘ – מרק חמוץ של סלרי ותפוחי אדמה המונח על אורז. יאח‘נה – תבשיל של גרגירי חומוס ועוף וקציצות.
הבית שלנו הוא קיבוץ גלויות המאחד באהבה מזרח ומערב, אז ארוחת ערב שישי מגוונת. אנחנו לא מוותרים על מנת דג חריף ומרק עוף, נתח בשר משובח, עוף עם תפוחי אדמה ועוד תבשילים מיוחדים ומקנחים עם פירות ועוגה טובה. כמובן שתמיד יש יין טוב
“הבית שלנו הוא קיבוץ גלויות המאחד באהבה מזרח ומערב, אז ארוחת ערב שישי מגוונת. אנחנו לא מוותרים על מנת דג חריף ומרק עוף, נתח בשר משובח, עוף עם תפוחי אדמה ועוד תבשילים מיוחדים ומקנחים עם פירות ועוגה טובה.
“כמובן שתמיד יש יין טוב, והרבה, מכמה סוגים, ‘רוזה‘, ‘שרדונה‘, ‘קברנה סוביניון‘, גם יינות שלי וגם של אחרים. היין, ללא ספק, נותן לארוחה ולערב השבת הידור מיוחד“.
זיכרון ילדות משבת
“ארוחת שבת עם כל המשפחה, אבא עליו השלום בראש השולחן, חולצה לבנה בוהקת, אימא, שתיבדל לחיים ארוכים, קורנת מאושר לראות את כולנו וכל הבית עם ניחוחות של תבשילים טעימים.
“בבוקר, היינו נוסעים ל‘חוף הסלע‘, בבת ים, עם משאית שהייתה אוספת את תושבי חולון והסביבה והיינו יושבים שם כמו עגלים, ללא מזגן, ללא ריפוד, עם סל רשת פלסטיק של פעם… מלא באוכל“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“בשבת, אני נח. אנחנו נהנים להיות ביחד, עם המשפחה, הנכדים, חברים, שותים יין טוב, מבקש שכל הטוב הזה לא ייגמר ולא מוותר על שנת צהריים בשבת“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“הייתי מאוד רוצה לחזור במנהרת הזמן ולשבת עם אבא ואחותי ז“ל, ביחד. אחותי, ליאת ז“ל, נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1992, כאשר חזרה עם בעלה הטרי מירח דבש. הם חסרים לי מאוד.
“הייתי שמח גם לשבת עם ראש הממשלה יצחק רבין ז“ל. כשהוא נרצח, אני לא הפסקתי לבכות. הרגשתי אז שהלכה לי המדינה שאני כל כך אוהב. אז אם הייתי יכול, הייתי רוצה לשבת אתו בארוחת שבת, עם יין טוב ושיחה על עתיד המדינה שבורחת לנו ומתמוססת. זה מדיר שינה מעיניי“.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“התחביב שלי, שהוא גם מקצוע, זה לארח. יעל זוגתי בדיוק כמוני ובזמננו, אנחנו נהנים לארח“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“חיה ותן לחיות. אני איש של אנשים, אוהב אנשים, אוהב לפנק אותם, בעיקר עם היינות שלנו, אני מאמין שכשאתה עושה טוב, אתה מקבל טוב. לא עולה כסף להגיד שלום, לחייך, לחבק, לפרגן. אנו מוקפים בשנאת חינם וזה בדיוק ההיפך מה-DNA שלי“.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“ארץ הגולן זו אהבתי הראשונה. לפני קרוב ל-35 שנה, נטעתי פה את ביתי ונפשי קשורה בגולן.
“אני אוהב את הכול, את הנופים הנפלאים של אבני הבזלת הנישאים לגבהים שונים, את המרחבים מלאי האוויר הצח והנקי, את ערוצי הנחלים עם שפעת המים ואת האנשים, הרבה אנשים מסביבי, שיש לנו חיבור מיוחד.
“אני מכבד מאוד, זוכר ומוקיר את כל אותם חיילים ומפקדים שנלחמו פה בגולן בחירוף נפש, חלקם נהרגו וחלקם נפצעו פיזית ונפשית.
“אני מצדיע לכולם ומזמין אותם להתארח במפעל חיי, ביקב ‘בזלת הגולן‘, כמובן ללא תשלום“.
משהו מיוחד שחשוב לי לשתף
“מתחם יקב ‘בזלת הגולן‘ היה בעבר בסיס נ“מ סורי ומזה כחודש, מוצב ברחבת הבִּקבוק של היקב תותח נ“מ רוסי חד–קני 37 מ“מ M1939. על השלט שקבעתי על התותח, כתוב באותיות קידוש לבנה:
‘לזכרו של סרן עתניאל “עותי” שמיר ז“ל. מטוסו הותקף והופל ע“י עמדת נ“מ סורית, בבוקר ה-8 ביוני 1967, היום הרביעי למלחמת ששת הימים. המטוס הותקף ממתחם היקב, שהיה בעבר בסיס נ“מ סורי. אש מאסיבית וצלילה מגובה רב, התפוצצות באוויר ומטוס שצולל, מצנח שלא נראה וטייס שאיננו. עותי נעלם לתמיד, גופתו לא נמצאה עד היום, נעדר לנצח. גבורתו ועוז רוחו נישאים אתנו פה באדמת הגולן לעד. במותו ציווה לנו את החיים. במקום נפילתו, בכניסה ליישוב קידמת צבי, הוקמה אנדרטה לזכרו‘”.
מה אתה מאחל לעצמך?
“אשתמש בקלישאה ואאחל לעצמי, ליעל יקירתי, לילדיי האהובים, לחברים ולצוות שלי בריאות, זמן ומזל“.
מסר שהיית רוצה להעביר
“קנו כחול–לבן, כבדו אחד את השני, הכסף הוא לא האלוהים החדש, תאהבו את עצמכם וזכרו: יום שעובר, אינו חוזר“.
