הוא מנהל צוות מערכות מידע, במכללה האקדמית תל-חי. השם שלו עתיק, בערך אלף שנה אחורה. מחלק את הפנאי בין נגינה (פסנתר וגיטרות) וריצה (“רצי הגולן” אלא איפה). האורח שלנו לשבת הוא טל טוב-עלם, מקדמת צבי
קצת על עצמך
“טל טוב-עלם, בן 39. נשוי למרים, שנמצאת בשלב הגשת תזה בטכנולוגיה ולמידה באוניברסיטת תל אביב ובמקביל, גם עושה הסבה מהוראת מדעים בחטיבת ביניים לפיתוח תוכנה. אב לאלון – בן 13, קשת – בת 8 וסול בת השנתיים”.
מהו המקור של שם המשפחה המיוחד?
“זה סיפור משעשע, כי רק לפני כמה שנים גיליתי מה מקורו. ב-2016, התחלתי תואר בבר אילן, בקורס להבעה עברית. המרצה הקריאה שמות במפגש הראשון ושאלה אותי אם אני יודע מאיפה השם ומה הקשר שלי ליוסף טוב עלם? אמרתי שאין לי מושג. בסוף השיעור היא הסבירה שהיא חקרה שמות יהודיים והשם ‘טוב עלם’ מוכר לראשונה מפייטן ורב מהמאה ה-11 בשם יוסף טוב עלם ושאפילו יש פיוט שלו בסוף ההגדה של פסח. הפירוש של השם, שמתורגם מצרפתית, זה בחור טוב bon fils”.
עיסוק
“בשנתיים האחרונות, אני מנהל צוות מערכות מידע, במכללה האקדמית תל-חי. בשגרה, עובד בקמפוס תל-חי, בין קריית שמונה למטולה, אך בימים אלו, נע בין המשרד בבית לקמפוס קצרין”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בשפלה. עד גיל שש, גרנו בקריית מלאכי. במהלך מלחמת המפרץ, עברנו לקצרין, שם למדתי מכיתה א’ ועד י”ב בתיכון ‘נופי גולן’. כמו הרבה מצעירי הגולן, אחרי הצבא, נדדתי ברחבי הארץ ואחרי כ-14 שנים במרכז, החלטנו לעבור לגולן. אני בעצם חזרתי הביתה ואשתי מרים החליפה את נוף ילדותה מתל אביב בנוף הרבה יותר שווה. ההורים שלי עדיין גרים בקצרין לשמחתנו וזה מאוד משמעותי, לנו ולילדים”.
מגורים
“גרים בקדמת צבי כבר שנתיים, בבית שבנינו בהרחבה הקהילתית”.
איך נראה יום שישי שלך?
“בדרך כלל, בימי שישי, אנחנו מבלים בבית עם הילדים, משתדלים מאוד להקצות זמן לתחביבים של כל אחד. בחודשים האחרונים, הבן הגדול שלי קם כל שישי בבוקר ומכין לכולם ופל בלגי, ללא גלוטן, יש לציין. אנחנו מאוד גאים בו ושמחים להשתתף בניסוי המוצלח.
“לקראת אחר הצוהריים, אני בדרך כלל הולך לשחות בקאנטרי ובערב, אוכלים ארוחת שישי עם ההורים, שמגיעים מקצרין לקדמת צבי”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“כולנו בבית אוהבים לאכול, לבשל ולנסות דברים חדשים. אבל אם הייתי צריך לבחור ארוחה אחת שתחזור על עצמה זה כנראה יהיה דג מרוקאי וחלה”.
זיכרון ילדות משבת
“לא ממש ילדות, אלא תיכון לקראת צבא. במה פתוחה עם חברים, איפה שיש, במוצ”ש”.
ספרים, או עיתונים בשבת?
“ספרים זה לגמרי אשתי. אני יכול להמליץ על מוזיקה בלבד, אבל פה זה ממש עניין של טעם וריח”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“שישי בערב, לשבת עם אשתי לסרט, או סדרה”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם הילדים שלנו כשיהיו גדולים… מעניין אותי איך הם יהיו”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“מנגן. הקירות בסלון שלנו נראים כמו סניף של ‘כלי זמר’. יש לי פסנתר, שזה תחביב יחסית חדש וגיטרות שמלוות אותי מגיל 16, כאשר בכל כמה שנים, מצטרפת עוד אחת למשפחה, בשאיפה עד שייגמר המקום על הקירות, אבל אני בטוח שאמצא פתרון לבעיה. בנוסף, מתאמן בקבוצת ‘רצי רמת הגולן’ ומשלים עוד אימון ריצה, או שחייה במהלך השבוע.
“בשנה האחרונה, גם מגדל מחמצת ואופה ממנה לחמים, פיצות, פיתות ועוד צורות של בצק ועכשיו, כשזה עלה על הכתב, יכול להיות שכדאי להוסיף עוד אימון”.
איך משפיעה עליך המלחמה?
“זאת שאלה שקשה לענות עליה מבלי להתייחס למצב של אבל לאומי, שכולנו כנראה נמצאים בו. ברמת התא המשפחתי שלנו, ההשפעה של המלחמה הנה בעיקר על שגרת היום-יום ובעיקר סובבת את נושא החינוך, מאחר ששלושת הילדים שלנו מתחנכים במסגרות החינוך המיוחד.
“לצערנו, בעקבות המלחמה, המענה שניתן לא מספק בגזרה הזאת וקיים רק באופן חלקי. יחד עם זאת, יש לנו הרבה יותר זמן איכות כמשפחה וזה משמעותי עבורנו ובעיקר עבור הילדים, משהו שבשגרה לא היה מתאפשר באותו היקף.
“מבחינת העבודה, שנת הלימודים הנוכחית במכללה האקדמית תל-חי מתבצעת מרחוק, כאשר רוב השיעורים נלמדים בזום ויש לכך השלכות נוספות על תחום העיסוק שלנו. אנחנו לומדים כל הזמן וזה מה שאני אוהב בתחום. במילים אחרות, אם שגרת החיים של כולנו טרם המלחמה, גם ככה הייתה תלויה הרבה בטכנולוגיה, אז כעת, זה מורגש פי כמה וכמה בתחום מערכות מידע, בטח במוסד להשכלה גבוהה”.
מהו המוטו שלך בחיים?
“תמיד להשקיע במה או במי שאנחנו אוהבים”.
מהו החלום שלך?
“להיות אבא ובן זוג ראוי לאנשים שאוהבים אותי בבית. כל השאר תלוי בי בלבד, אז זה רק עניין של בחירה וסדר עדיפות. כשהמצב יירגע, אז גם לראות קצת יותר את העולם, יחד עם אשתי”.
מה אתה הכי אוהבת בגולן?
“את השלטים בכביש בכניסה לגולן. את השטחים הפתוחים בדרך, גם כשהם צהובים בקיץ. לראות שלג ממש כשהוא יורד, לפני שכל העם מגיע”.
