הסטודיו של אסנת הוא חגיגה של צבעים, דמויות ודמיון, וכל מי שנכנס, יקנה או לא יקנה, מתקבל בסבר פנים יפות ובשמחה
שמואל לוין
כפר האומנים באניעם הפך למוקד משיכה למטיילים בגולן. ישראלים הבאים לנפוש בצפון הארץ ותיירים מחו”ל הפוקדים את הגולן לא מדלגים על ביקור במדרחוב הקסום של אניעם, ליהנות מן השלווה ומן העושר האמנותי שהוא מציע. יש בו סטודיו לבלט, גלריות של אומנות, חנויות לעתיקות (שגילן לא עולה על שישים שנה…), יודאיקה, כלי בית, בגדים מעניינים וגם בית קפה ומסעדה.
אחד מבתי המלאכה המרשימים ביותר בכפר האומנים הוא הסטודיו לאריחים מצוירים של אסנת רוטמן. מזה שנים רבות, יוצרת בו אסנת עבודות אומנותיות מקרמיקה, משמחות לב ומשובבות עין. הסטודיו של אסנת הוא חגיגה של צבעים, דמויות ודמיון, וכל מי שנכנס, יקנה או לא יקנה, מתקבל בסבר פנים יפות ובשמחה. המבקרים לא יוכלו שלא להתרשם עמוקות מן המגוון הגדול של מוצרים בצבעים מבריקים.
כלי העבודה – הדמיון
אסנת: “הגענו לגולן, בעלי ואני, לפני כשלושים ושלש שנה”, מספרת אסנת. “זוג צעיר, אידאליסטי, שחיפש ‘לעשות התיישבות’ בארץ ישראל. שקלנו אזורים ומקומות שונים בארץ והפור נפל על הגולן. בעלי, ניצן, הוא חוקר ומדריך חקלאי ואני, שסיימתי לימודים במדרשה לאומנות ברמת השרון, היום ‘בית ברל’, הייתי מורה לאומנות. שנים רבות, לימדתי ב’דליות’, ב’נופי גולן’ ובדגניה”.
אסנת, שהתמחתה באומנות רב-תחומית, בחרה להתרכז בעבודתה דווקא בחומר ובקרמיקה.
“יש בקרמיקה אלמנטים של אומנות דו-ממדית ותלת-ממדית. למרות שאני אוהבת לעבוד עם חומרים רבים ושונים, מצאתי את עצמי מתרכזת בקרמיקה ויוצרת בה”.
אסנת: “עבודה עם קרמיקה כרוכה בחבלי לידה קשים. משתמשים בחומר ומפסלים ממנו בטכניקות שונות. כשהיצירה מוכנה, מכניסים אותה לתנור, לשריפה ראשונה בחום של בין 1060 ל-1280 מעלות. התהליך הזה יוצר את הקרמיקה”
בעתיד, רואה אסנת את עצמה עוברת לעבוד עם מדיות אומנותיות אחרות.
“בהתחלה יצרתי ‘ליין’ של אותיות ומספרים, על מנת להקים מערך שיעסיק עובדים. באמת, עשר שנים היו כאן נשים ונערות מאניעם, שיצרו יחד אתי, עבדו אתי, מכרו אתי, ויחד אתי התפרנסו. תקופה מסוימת, העבודה כאן גם הוכרה כעבודה מועדפת”.
