שלשים ושבע דמויות חשובות, הקשורות לתקומת עם ישראל בארצו, חתמו על מגילה העצמאות. 35 גברים ושתי נשים. מי לא הוזמן לחתום על המגילה? מנחם בגין, שתרם רבות לסילוק המנדט הבריטי
מבין חותמי מגילת העצמאות, נעדר שמו של מנחם בגין. כן כן, אותו מנחם בגין, שכעבור עשרים ותשע שנים היה לראש ממשלתה של ישראל ונותר גם לאחר מותו אחד המנהיגים הנערצים ביותר של עם ישראל בדור התקומה, לא זכה שחתימתו תתנוסס על מגילת העצמאות. זאת, חרף תרומתו העצומה לסילוקו של השלטון הבריטי מארץ ישראל.
איך קרה כדבר הזה?
חילוקי דעות מהותיים
יריבות שררה בין מנחם בגין ובין דוד בן-גוריון. האישים היו חלוקים בדעותיהם לפחות בשתי שאלות בסיסיות. הראשונה: מהי ארץ ישראל? והשניה: איך משחררים אותה מעול הבריטים? בן-גוריון אמנם האמין ברעיון שלמות הארץ, אך היה הרבה יותר פרגמטי מבגין והיה מוכן להתפשר על גבולותיה. העיקר שתקום מדינה. בגין דגל ב “שתי גדות לירדן” ושאין להתפשר על אף שעל מאדמת אבותינו המובטחת לנו.
וכיצד מביאים לשחרור הארץ? כידוע, היישוב העברי בארץ ישראל הקים את ארגוני ההגנה והפלמ”ח, שהטקטיקה שלהם היתה להילחם בבריטים, בעיקר באמצעים של העפלה והקמת יישובים. אולם היתה קבוצה של אנשים אשר האמינו שרק התנגדות מזויינת נגד האנגלים תביא לחירות ישראל, לכן התפלגה הקבוצה מן ההגנה והקימה את האצ”ל, הארגון הצבאי הלאומי. בשנת 1938 קיבל בגין את הפיקוד על האצ”ל ויצא למלחמת-מחתרת בשלטון הזר.
אויב השלטון
רובו של היישוב המאורגן הארץ והנהגותו לא ראו בעין יפה את פעולותיו של האצ”ל, שאנשיו קיבלו את הכינוי “הפורשים”. בהיותם גוף שסירב לקבל את המרות של מוסדות התנועה, ראה בן-גוריון בבגין ובאצ”ל סכנה לשלומו ולאחדותו של היישוב העברי בארץ. הוא הורה לכוחות ההגנה לנסות ולשבור את האצ”ל על ידי תפיסת חבריו ומסירתם לידי האנגלים. החל ה”סזון” (“עונת הציד” בצרפתית) והוא נערך – לא בהצלחה רבה במיוחד – משלהי שנת 1944 ועד פברואר 1945. מנחם בגין הורה לחברי האצ”ל שלא להרים יד על אנשי ההגנה, שלא להתנגד בכוח, ולשמור על כבודם ועל כבודו של עם ישראל. הוא מנע מלחמת אחים.
עם פרסום הצעת החלוקה, הביע בגין בשידור רדיו של תחנת האצ”ל, “קול ציון הלוחמת”, את התנגדותו לתכנית: “פתרון החלוקה, אם יבוצע, כמוהו כשואה לאומית היסטורית. העם היהודי ייקרא למנוע את השואה הזאת!”.
דברי בגין גרמו לראשי התנועה הציונית להאמין שבגין יהווה סכנה לשלטון החוק במדינת ישראל, לכשתקום. לפיכך, כאשר התקבלה במועצת העם הזמנית ההחלטה להכריז על הקמת המדינה, ברור היה לכול שמנחם בגין לא יוזמן לטקס החתימה. בן-גוריון ראה בו את “אויב השלטון”, לא פחות.
שלא לקלקל את היום ההיסטורי
שנים רבות סירב בגין לדבר על כך שלא הוזמן לטקס. כאשר נשאל איך הרגיש אז, נוהג היה לענות: “מה זה משנה אילו הייתי שם או לא, אילו חתמתי על מגילת העצמאות אם לאו. העיקר שקמה המדינה!”.
אולם בשיחות פרטיות מאוד, עם אלו שהיו מקורבים לו ביותר, פתח בגין את סגור-לבו ודיבר על אותו היום. “כמובן, הייתי שמח אילו הוזמתי לטקס הכרזת העצמאות ולחתום על מגילה העצמאות… הלוא לא היתה בלבי משאת-נפש גדולה מזו, לראות את עם ישראל זוכה לחירותו”, אמר.
עם פרסום הצעת החלוקה, הביע בגין בשידור רדיו של תחנת האצ”ל, “קול ציון הלוחמת”, את התנגדותו לתכנית: “פתרון החלוקה, אם יבוצע, כמוהו כשואה לאומית היסטורית. העם היהודי ייקרא למנוע את השואה הזאת!”. בן-גוריון ראה בו את “אויב השלטון”, לא פחות.
בגין גם סיפר על מכבש לחצים שהופעל עליו בידי כמה מחייליו, אנשי האצ”ל: “הם אמרו לי, עליך להופיע שם כנציגנו וכנציג התנועה הלוחמת, לכבודנו ולכבוד אלו שנפלו בקרב. אולם תשובתי להם היתה: לא נכון יהיה להפר את יום החג ולפגום באירוע ההיסטורי. אם אופיע ללא הזמנה, על דעת עצמי, ואתעקש להצטרף לטקס, תופר האחדות ויתקלקל היום ההיסטורי. אני מוחל על כבודי ובלבד שלא ייפגע כבודו של עם ישראל”.
היכן, אם כן, היה מנחם בגין בשעה שהוכרזה עצמאותה של המדינה? הוא היה בבית, בדירתו הצנועה ברחוב רוזנבאום 1 בתל אביב, דירת שני חדרים וחצי, בה התגוררה המשפחה בדמי מפתח, עד שבגין התמנה לראש ממשלת ישראל ב-1977. “שתינו כוסית לחיים מול תמונתו של זאב ז’בוטינסקי [מחולל תנועת בית”ר – ש.ל.]”, סיפר בגין, “ונשאנו תפילה לשלומה של המדינה ולשלום החיילים שיצאו מיד אל הקרב, להגן עליה”.
במוצאי שבת, אור לז’ אייר תש”ח, נשא בגין דברים בתחנת הרדיו של האצ”ל, ובדבריו שילב את המסרים הבאים: “קמה מדינת ישראל. והיא קמה ‘רק כך’: בדם, באש, ביד חזקה ובזרוע נטויה, בייסורים ובקורבנות… ובמדינתנו פנימה, יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. בל יהיה בביתנו איש, אזרח או גר, רעב ללחם, חסר קורת-גג, חשוך בגד או נטול השכלה ראשונית… הארגון הצבאי הלאומי נוטש את המחתרת… במדינת ישראל נהיה חיילים ובונים. לחוקיה נישמע, כי חוקינו הם ואת ממשלתה נכבד, כי ממשלתנו היא… אל אלוהי ישראל, שמור על חייליך ותן ברכה לחרבם המחשלת מחדש את הברית שכרתת עִם עַם סגולתך ועם ארץ בחירתך”.
