היא מטפלת בתינוקות ולאחרונה, התחילה להגשים לעצמה חלומות. למשל, יצירה במקרמה, אריגה בנול, ו“מילה טובה” – עציצים מאוירים עם ברכות, פסוקים מהתנ“ך ומילים טובות. האורחת שלנו לשבת היא תמר אסולין מקצרין
קצת על עצמך
“תמר אסולין, בת 47, נשואה לאברהם, אימא לשישה בנים“.
עיסוק
“מטפלת בתינוקות, במשפחתון אצלי בבית ובשנים האחרונות, כשהבנתי שהחיים חולפים להם די מהר, החלטתי להגשים לעצמי את החלומות. מאז, אני עוסקת גם באמנות ויצירה. יוצרת במקרמה ואורגת בנול, מעבירה חוגים וסדנאות בוטיק לנשים, נערות וילדות, אצלי בבית. לאחרונה, ביחד עם אברהם בעלי, שאוהב גינון וצמחייה, (אני קוראת לו ‘הלוחש לצמחים‘) פתחנו סניף של ‘מילה טובה‘. אנחנו משווקים עציצים מאוירים עם ברכות, פסוקים מהתנ“ך ומילים טובות“.
איפה נולדת וגדלת?
“גדלתי בטירת הכרמל. אחרי הצבא, שוטטתי בארץ ובעולם. במהלך טיול בהודו, לפני 16 שנים, מצאתי את האור ביהדות וחזרתי בתשובה“.
מגורים
“קצרין, כבר 13 שנה“.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי הוא היום החופשי שלי מהעבודה. אני מבשלת בנחת, בלי להגזים עם האוכל, בדיוק מה שאנחנו והילדים אוהבים ואוכלים בשבת. זהו יום של בישולים והתארגנות לשבת“.
מה אוכלים בשבת?
“אני בעיקר אוהבת אוכל בסיר אחד. בערב שבת, שני סוגי דגים, עם כל התוספות יחד. בשבת בבוקר, חמין משובח, עם בשר טוב, תפוחי אדמה, שעועית, חומוס, בטטה וג‘חנון בתוך החמין. לפעמים, אני מפנקת את עצמי בחמין חיטה, אני היחידה שאוהבת. אני מוסיפה לילדים גם שניצלים ואורז והרבה סלטים חיים“.
מה את הכי אוהבת בשבת שלך?
“את פסק הזמן ממרדף היום–היום… זמן למנוחה ולהיות יחד עם הילדים. מאוד אוהבת שהם מספרים דברי תורה וסיפורים על הפרשה בשולחן השבת. בשבתות, אני לומדת שיעור חסידות מבוארת עם חברות וזה לימוד שאני מחכה לו משבת לשבת“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם הרבי מליובביץ‘”.
ספר מומלץ
“חסידות מבוארת“.
לאחרונה, יצרתי מקרמה גדול וצבעוני והרגשתי שאני לא רוצה למכור אותו, אלא להעניק אותו במתנה ותרמתי אותו למחלקת הילדים, בבית החולים ‘זיו‘, בצפת. זו תחושה טובה לתת במתנה יצירה שלי, צבעונית, מושקעת ומשמחת
מה עושה, בשעות הפנאי?
“כאימא לשישה בנים, מנהלת משפחתון ומעבירה חוגים וסדנאות, הימים שלי עמוסים. אין לי הרבה זמן פנוי. אבל כשיש, ובעיקר בלילות, אני אוהבת לצייר וליצור ולארוג בנול. אני מאוד אוהבת ליצור יצירות ייחודיות, צבעוניות וגדולות. לאחרונה, יצרתי מקרמה גדול וצבעוני והרגשתי שאני לא רוצה למכור אותו, אלא להעניק אותו במתנה ותרמתי אותו למחלקת הילדים, בבית החולים ‘זיו‘, בצפת. זו תחושה טובה לתת במתנה יצירה שלי, צבעונית, מושקעת ומשמחת“.
איך השפיעה עלייך הקורונה?
“הקורונה לימדה אותי לדייק את עצמי, להבחין בין העיקר לטפל, להפסיק את המרדף, לדעת שהכול יהיה בסדר. לראות את עצמי ולעשות מה שעושה לי טוב ושאני אוהבת ולהוסיף אהבת חינם“.
מהו החלום שלך?
“שהבית שלנו יהפוך לבית פתוח לתורה ויצירה. שמטיילים יעצרו אצלנו ליצירה ואירוח של מרק חם, או סיידר ולימונדה קרה, בקיץ. שנעסוק במהות של החיים, בדברים שמשמחים אותנו ואת אורחינו“.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“את הטבע, הנחת והשלווה. את המרקם המיוחד של מגוון האנשים פה – דתיים, חילונים, ספרדים, אשכנזים, עולים חדשים, כולם אנשים טובים ונפלאים. המגורים בקצרין מאוד נעימים וחמימים“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“לעשות טוב“.
מה את מאחלת לעצמך?
“להמשיך להגשים את החלומות שלי. שהזוגיות שלנו תמשיך להתפתח ולהתעצם ולהיות טובה. הרבה נחת מהילדים ושנצליח לגעת בכל אחד מהם ולהוביל אותם בדרך הנכונה“.
