הוא נולד בארה”ב, עלה ארצה כילד, אוהב את הארץ, ‘מלאך שביל הגולן’, עסוק עד מעל לראש, אב לשמונה, אוכל הכול ומבסוט מהחיים. האורח שלי לשבת הוא יוני דולב
קצת על עצמך, משפחה, ילדים
“בן 47, נשוי לנעמי, מורה לאנגלית בבית הספר ‘גולן’. אבא לשמונה ילדים, עקיבא – 20, אריאל – 18, טליה – 15, שני – 13, עדי – 12, מוריה – 8, שירה – 6 ואיתן הקטן – בן 4.5 ויש גם את ‘משי’, הכלבה, את 30 התרנגולות המטילות שלנו, ואת הדגים בחממה”.
עיסוק
“רבש”צ של מושב יונתן ובעל העסק “ד. הנדימן”, המספק פתרונות יצירתיים לבית, החל מבנייה קלה, דרך תיקוני תריסים, מקלחות ועד בניית רהיטי חצר, פרגולות ועוד. שילוב מעניין של שני עיסוקים, שהם חלק מהחיים שלי. אני עדיין משרת במילואים בגילי הצעיר, כך שהעניין הביטחוני מחובר אליי ועבודת הכפיים, לבנות ליצור, לתקן ולעזור, זה ממלא אותי”.
מגורים, איפה נולדת וגדלת?
“גר במושב יונתן כבר 22 שנים, (25 שנה בגולן). מושב ירוק, רגוע ומאפשר ואחד המקומות היפים והמוצלחים לגדל בו ילדים. יליד ארה”ב. המשפחה עלתה לארץ בשנת 79′, מטעמי ציונות. בתחילה, גרנו בירושלים, בקריית משה ולאחר מכן, עברנו לאלון מורה.
“זו הייתה תקופה מעצבת עבורי. למדתי להכיר את כל חלקי הארץ, טיילתי המון, חקרתי מעיינות והתאהבתי בארץ. אחרי המכינה והשירות הצבאי, הגעתי למושב קשת, שם עבדתי כמדריך טיולים ולאחר מכן, כרכז הדרכה. שם פגשתי גם את נעמי ואז הכול התחיל. כיום, אנו גרים ביונתן וממשיכים את מסורת הקשר לארץ, בכך שאנו ‘מלאכי שביל הגולן’. החצר שלנו ערוכה למטיילים, בנינו להם שירותים וחדרון לשינה ויש מזרנים ורק שאנשים יבואו לשביל הגולן”.
איך נראה יום השישי שלך?
“ביום שישי, אני עובד כמעט כמו בכל יום, עד שכבר לא נעים לי מנעמי, שהיא עיקר הבית. אז אני חוזר מעיסוקיי, שלעולם לא נגמרים, ועושה את מה שלא סיימו… בעיקר שטיפה והכנות אחרונות לקבלת השבת וזה מלווה במוזיקה טובה, שכולנו אוהבים. “מתחילים עם מוזיקת קאנטרי, עוברים לשירי גל”צ עבריים וטובים ולבסוף, כדי להכניס את השבת באווירה מרוממת יותר – שירי שבת וניגונים חסידיים”.
מה כולל שולחן השבת שלכם?
“אוכל טעים מעשה ידי אשתי להתפאר, שכולל מגוון סלטים מושקעים וטעימים, כולל חסה טרייה מהחממה ההידרופונית שלנו, מרק עוף עשיר, שכולל הכול, או מנה עיקרית ותוספות, שותים מיץ תפוחים ובירות מעשה ידינו וגם היין לקידוש תוצרת בית. לפעמים, הבנות משקיעות בקינוחים ותמיד יש גם פירות יבשים, ממייבש הפירות הסולרי שלנו”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“אוכל טוב , הילדים שואלים כמעט בכל שבת: ‘מי בא אלינו השבת?’, אז לרוב יש לנו אורחים. משפחה, בנות שירות, ‘בודדים’ מהיישוב, חיילים, שביליסטים (כך אנחנו קוראים למטיילים שלנו)…ואז מתחילות שיחות, ויכוחים, דיבורים, דברי תורה, זמירות שבת, חידונים על פרשת השבוע וטריוויה”.
זיכרון ילדות משבת?
“אימא שלי הייתה מסתובבת ומחפשת אורחים לשבת ברחוב, אנשים זרים לגמרי. חוויה בלתי רגילה”.
ספרים/עיתונים בשבת?
“מעדיף ספרים, אך עיתונים בהחלט מטופלים ברפרוף קל”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“ה’ביחד’ עם המשפחה, האווירה הרגועה, האפשרות להיפגש עם כל החבר’ה, ‘משקה’ אצל חבר טוב אחרי תפילת שחרית, שבו מתעדכנים ובודקים משקאות חדשים, הניתוק מהמסכים וכמובן – השנ”צ”.
מאכל אהוב במיוחד?
“אני ממש לא מפונק, אוכל הכול. עוף מצופה בפירורי לחם, עשוי היטב היטב בתנור, כשהעוף כמעט נופל מהעצם, זה מעל המצופה. תשאלו את נעמי, היא תיתן לכם מתכון”.
מה עושה בשעות הפנאי?
“האמת היא שאין לי ממש פנאי. זה יגיע אולי בפנסיה, אך אני מקווה שלא. אבל על הדרך, יחד עם חבר מהיישוב, מאיר ויצמןי אנחנו מייצרים בירה, יין, מיץ ענבים, מיץ תפוחים, דבש ושמן זית. לפי העונה ובאופן מקצועי, לשימוש בעיקר פרטי. סוג של מפעל משפחתי של שתי המשפחות. אני מאוד אוהב את נושא הקיימוּת ומרתק אותי לעשות דברים לבד, בכוחות עצמי. דברים יצירתיים ונושאי פרי, כמו גם בעסק לפרנסתי, אוהב ליצור מהלב”.
מה החלום שלך?
“להסתכל על מה שיש ולהרגיש שהשגתי משהו. להיות מסוגל להמשיך לעבוד, ליצור ולייצר במלוא הקיטור, בשמחה, בבריאות ובאהבה. שילדיי יגדלו ויצמחו, בע”ה ויהיו אנשים אוהבי אדם, שכל אחד ימצא את דרכו המיוחדת, את עוצמתו, ואת נקודות החוזק שלו והלוואי שגם הם יקבעו את ביתם בגולן וירחיבו את ‘מעצמת דולב’. הייתי רוצה להציץ קדימה, לעתיד, כדי לראות שהכול בסדר. הכול בעזרת ה'”.
מה אתה אוהב בגולן?
“את הנופים והאנשים”.
