היא מורה ב”שורשים” ועובדת בבריכה הטיפולית. צולחת את הכנרת ואת ימי שישי, עד הדקה שלפני כניסת השבת. האורחת שלי לשבת היא דנית דרימר
קצת על עצמך
“דנית דרימר, בת 54, נשואה לנדב. יש לנו ארבעה ילדים ושלושה נכדים, מהבן.
בשנה האחרונה, נישאו שלוש הבנות שלנו בזו אחר זו ואין ספק שזו הייתה שנה שמחה ומרגשת”.
איפה נולדת וגדלת?
“גדלתי בחולון, בבית מיוחד, עם אבא מיוחד, החידונאי שמואל רוזן ז”ל וכשבגרתי, עברו הוריי לרעננה. לאחר נישואיי, עברנו להתגורר בירושלים ושם גרנו כשלוש שנים. לגולן הגענו מירושלים, במהלך חיפוש אחר מקום שקט ורגוע לגדל בו את ילדינו, אחרי שהכרתי אותו היטב, במהלך שירותי הצבאי כמדריכת טיולים בבית ספר שדה ‘קשת יהונתן'”.
מגורים
“בקצרין. אנחנו גרים בגולן כ-29 שנים. 8 שנים גרנו בקשת ואנחנו כבר 21 שנים בקצרין”.
עיסוק
“לאחר שנים, בהן עבדתי כמורה למדעים בקשת ובקצרין, השנה אני זוכה להיות מורה-עמיתה בבית הספר המכיל והמשלב ‘שורשים’. זהו תפקיד הוליסטי יותר, המשלב את הפן המקצועי והחינוכי ובו אני יכולה להביא לידי ביטוי גם את הידע שלי בחינוך מיוחד, אותו המשכתי לרכוש לאורך השנים, עד לשנה שעברה, בה סיימתי את התואר השני בתחום זה, באוניברסיטת בר אילן.
“במקביל, אני עוסקת בהידרותרפיה ועובדת בבריכה הטיפולית של נגה בן ענת, במעלה גמלא, לאורך שנים רבות. בבריכה אני עובדת עם אוכלוסיות מגוונות ומחברת בין אהבתי הגדולה למים ובין החיבור שלי לאנשים בעלי צרכים מגוונים.
“החלום המקצועי שלי הוא לחבר את עבודתי כמורה וכהידרו-תרפיסטית ובגולן שלנו הפתוח ליוזמות חינוכיות וטיפוליות, יש סיכוי שהחלומות אכן יתגשמו”.
איך נראה יום שישי שלך?
“אני קמה מוקדם ומשתתפת בשני שיעורי ספורט מדהימים, בסטודיו של מיכל. לאחר התאוששות קלה וארוחת בוקר, אני מסתערת על המטבח ולא יוצאת ממנו עד הרגע האחרון שלפני כניסת השבת.
“בין לבין, אני משוחחת בטלפון עם ילדיי הרחוקים ומשלימה את פערי השבוע.
“כשהשבת נכנסת, הכול נעצר. אני הולכת לבית הכנסת לקבל את השבת ומקבלת אתה כוחות מחודשים. בדרך כלל, אנחנו סועדים עם מי מילדינו שמגיע לשבת, או עם אורחים מהקהילה. לעתים, אנחנו מתארחים אצל חברים”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“בחורף, פותחים עם מרק כלשהו. משתדלת לגוון, מרק כתום, עגבניות, או ירקות. עושר של סלטים שגדל ככל שכניסת השבת מתאחרת, עוף, בשר ותוספות ולקינוח – תה ועוגה.
בשבתות החורפיות – חמין מהביל ולצדו מבחר סלטים ומאפים.
“מה שמאפיין את המטבח שלנו הוא תערובת של עדות וטעמים, כשאני בוחרת מכל עדה את מה שמתאים לנו. אנחנו אוכלי חריף, למרות שבעלי ואני אשכנזיים לחלוטין. מאימא שלי למדתי להכין מטעמים טעימים ומהירי הכנה.
“תודה לאל, ילדיי התערבבו עם כלות וחתנים מהעדות השונות, כך שאנחנו נהנים מכל העולמות”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“שולחן השבת שלנו הוא משוחרר ופתוח ומתנהלות בו שיחות על כל מה שעולה. משתדלים להגיד דברי תורה ושמחים שיש אורחים שיודעים לשיר זמירות שבת, כי זה לא הצד החזק שלנו”.
זיכרון ילדות משבת
“אני זוכרת שאבא היה לוקח אותנו בשבת לגן החיות בתל אביב, במקום שבו עומד היום בניין העירייה. היינו מאכילים את הקופים בבוטנים והיום, אני רואה בדמיוני את הכלובים הצפופים ושמחה שאין יותר גני חיות כאלה בארץ.
“סממן השבת היחיד היה הקידוש שאבא היה עושה בערב שבת וארוחת השבת המפנקת של אימא.
“לימים, כשחזרתי בתשובה, חיפשתי משמעות נוספת לשבת והיום, אני אוהבת את השבת שלי ומוצאת בה שמחה, קדושה, משפחתיות ומנוחה”.
ספרים ועיתונים בשבת
“בשבת בבוקר, אני הולכת לבית הכנסת ולאחר מכן, ארוחה ומנוחה.
“בשבתות הקצרות, אני בקושי מצליחה להגיע לעיתון ובארוכות – מגיעה גם לספר שמחכה לי כל השבוע בסבלנות ואני שמחה לקראתו ממש”.
עם מי הייתי רוצה לשבת בשולחן השבת?
“הייתי רוצה לשבת עם אבא שלי בשולחן השבת ולענות על החידות האין-סופיות שלו. הייתי רוצה לראות אותו מתענג על המטעמים שהכנתי ומחמיא בדרכו המיוחדת”.
מה לא יודעים עלייך?
“שהייתי שחיינית בקבוצת הפועל חולון-בת ים והתאמנתי מספר פעמים בשבוע, כולל תחרויות אזוריות וארציות. את אהבתי למים אני מממשת בבריכה הטיפולית בה אני עובדת, בצליחת הכנרת, שאני משתתפת בה מדי שנה ובקיץ האחרון, ניסיתי את כוחי באימוני סאפ בכנרת”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“אני אוהבת את האנשים, הנופים והשלווה, המשתלבים זה בזה.
בנסיעותיי מדי שבוע למרכז הארץ, אני חשה ביתר שאת את השייכות שלי לגולן החף מניכור ושמחה לחזור אליו בכל פעם מחדש. מדי פעם, עולה בי הרהור להתקרב למשפחתי במרכז הארץ, אבל אז קסמו של הגולן מחזיר אותי אליו כבמטה קסם”.
מהו החלום שלך?
“החלום שלי הוא לגור בגולן עם משפחתי המורחבת ולזכות לראות את נכדיי נהנים משיערי הפעלת הפעוטות במים, שאני מעבירה בבריכה הטיפולית.
“לטייל עם נכדיי, יד ביד, בשבילי הגולן המוריקים והפורחים ולהמשיך בעבודתי המדהימה, בבריאות ובשמחה”.
