ברגיל, היא בעלת משרד בתחום הביטוח והפיננסים, אבל עכשיו זה לא זמן רגיל. בימים הראשונים של המלחמה הלב שלה נשבר והגוף היה עייף מכאב, עד שהיא קמה, הצטרפה לחמ”ל קצרין והיא מנהלת מערך שלם של אימהות מכבסות בחירום, למען הלוחמים באזור. האורחת שלנו לשבת היא איילין בן דוד, מקצרין
קצת על עצמך
“איילין בן דוד, בת 38, גרושה מהחבר הכי טוב שלי, אימא של שיר ובן ובפרק ב’ מהמם עם שי שלי”.
עיסוק
“בעלת משרד בתחום הביטוח והפיננסים”.
איפה נולדת וגדלת?
“בתל אביב”.
מגורים
“קצרין, כבר 13 שנה. התחתנתי עם בן קצרין ולמרות שהתגרשנו, החלטתי להישאר בגולן. הייתה לי ילדות של פעם, בשכונות הישנות המהממות של תל אביב. לדעתי, אין מקום טוב יותר לגידול ילדים מהגולן. כאן גם בניתי את עצמי מבחינה מקצועית ואני אוהבת את קצרין”.
איך נראה יום שישי שלך?
“כאחת שמאוד אוהבת את המטבח, קוקו גבוה עם מוזיקה ברקע ומלא סירים מלאים אהבה”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“דגים מרוקאיים חריפים, אין סיכוי לשבת בלי זה. עוף ותפוחי אדמה, קוסקוס. תמיד יש עוד תוספות מעניינות, אבל זה משתנה משבת לשבת, אנחנו בית של אוכל”.
מה את עושה בימים אלה?
“אני חלק מחמ”ל קצרין, שפועל במתנ”ס ומנהלת מערך שלם של אימהות מכבסות בחירום, למען הלוחמים באזור”.
מאיפה הרעיון? מי השותפים שלך?
“ישבתי בבית בימים הראשונים של המלחמה והלב היה שבור. הגוף היה עייף מכאב. העיניים לא הפסיקו לדמוע עד שלילך טובי התקשרה אליי ואמרה לי: ‘איילין, קומי, אני צריכה אותך כאן אתי’.
“בזכותה, התעוררתי והבנתי שאם אני לא אקום ואפעל ואעסיק את עצמי, אני אשאב לדיכאון ולעצבות.
“אז קמתי וקראתי לרעוּת, חברה טובה שלי, לבוא יחד אתי לצאת מהעצב. החלטתי לצאת מהעצב לעשייה, לקחתי אתי את רעות והקמנו מערך שלם של נשים מכבסות. האימהות שלי בקבוצה שולחות הודעות בפרטי, רק מבקשות לקחת חלק. הן כולן ממש מלכות!”.
מה זה עושה לך להיות בעשייה בימים האלו?
“זה מעסיק אותי ברמה שבקושי יש לי רגע לאכול, בקושי לחשוב, בקושי לדאוג, אין לי הרבה רגעים לכאוב ולבכות וזה ממש ממלא אותי”.
אילו תגובות את מקבלת?
“החיילים שלנו כל כך מרגשים אותי, בכל יום מחדש הם מודים לי כל כך ושולחים לי סרטוני תודה והודעות מחממות. אבל בעצם אני זו שמודה להם! זו זכות בשבילי להיות שם ובזכותם אני מצליחה לישון כבר יותר משעתיים. הם ממלאים אותי בתקווה ואני פתאום שוב מרגישה בטוחה. אני רק רוצה ומייחלת שיתנו בראש ויחזרו בשלום”.
מה מייחד את אנשי הגולן?
“יש לנו קהילה מיוחדת ונפלאה, שרק רוצה לעשות ולעזור. כאחת שגדלה בתל אביב, ובקושי הכירה את השכן שגר דלת מולה, אני יכולה לומר שקצרין בירת הגולן היא בית! הקהילה המחבקת, השכנות הטובה, האנשים, הנופים הירוקים. אני כאן מבחירה”.
סיפורים, או מקרים מיוחדים, מהשבועיים האחרונים
“ברמה האישית, זה התחיל ברגעים מורטי עצבים וחרדה, שאחיינית שלי הייתה במסיבה ברעים ואנחנו מקבלים סרטוני אימה, הודעות מלחיצות, יריות סביבה, צרחות בערבית, טלפונים מאחד לשני שכבר מישהו יוציא אותה משם!
“אחרי שהתחבאה שעות בתא שירותים, כוחות מג”ב הגיעו לפי מיקום ששלחה ותודה תודה שהצילו אותה. חשבנו שאפשר לנשום ולאט לאט, התחלנו להבין את גודל האסון, סיפורי האימה, סרטוני הזוועה.
“אצלנו במשפחה קרה נס, אבל להמון משפחות התהפכו החיים בשנייה וזה אסון נורא”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“אימא שלי, שנפטרה לפני 10 שנים ואני מאוד מתגעגעת אליה. אני יודעת שהיא מכוונת אותי בכל רגע והרבה ממני זו היא. אבל לגמרי ארוחת שבת אתה, רק בשביל המבט המנחם הזה כדי להירגע… שהכול יהיה בסדר, בייחוד בתקופה הזו.
“אני אימא בלי אמא ובמצב של היום, להיות אימא זה להחזיק את עצמך לא להישבר מול הילדים ואני לגמרי צריכה אותה”.
מה עושה בשעות הפנאי?
“אני מלאה בעשיה ולעתים, העבודה שלי נגררת למיילים אל תוך הלילה. אני אימא פעילה מאוד שנמצאת בכל טיול וחלק מהנהגת ההורים.
“הרגיעון שלי זה גיגית של נס קפה עם חפיסת שוקולד מריר, מול סדרה טובה ב’נטפליקס'”.
מהו המוטו שלך בחיים?
“‘מה שלא הורג אותך, מחשל אותך’ ותתייחס אל האחר כמו שהיית רוצה שיתייחסו לילדים שלך”.
מהו החלום שלך?
“שהילדים שלי יגדלו בשקט, בלי פחד ממלחמות”.
מסלול, מעיין, או פינת חמד שאת אוהבת בגולן?
“אנחנו משפחה שאוהבת מאוד טבע ושטח וממש קשה לי לבחור מקום אחד, אבל אם ממש חובה, אז אני חושבת שבריכת הזוויתן, בגלל הקרבה הביתה, שגורמת לילדים להרגיש שזו החצר האחורית שלהם ואם קצת יצאנו החוצה, אז יש מקום מושלם שנקרא עין ידידיה, שתחושת הרוגע שם זה משהו לא מוסבר”.
מה את מאחלת לעצמך?
“שרק נחייך תמיד, ולא כי צריך, כי פשוט באמת הכול טוב. אני שולחת מכאן תנחומים לכל המשפחות וחיבוק ענק והלוואי שיכולתי לעשות יותר מזה. מה שנותר זה שנשאר מאוחדים כי רק ככה באמת ננצח… ואנחנו ננצח!
