הפעם בדקנו איך התושבים המבוגרים עצמם רואים את חייהם בתוך הקהילה, איש איש ביישובו
אזור כחול: אזור המאפשר לאנשים לחיות באיכות חיים המשפיעה על אריכות ימים. קהילתיות היא אחד המאפיינים התורמים לאריכות ימים.
בכתבה הקודמות, בדקנו את הנושא מזווית הראייה של מנהלי קהילות ורכזי הגיל השלישי. הפעם, יצאנו לשטח ובדקנו את שביעות הרצון של המבוגרים מחיי הקהילה ואילו דברים יש לפתח ולשפר, כדי שאנשים יוכלו להזדקן בכבוד הראוי בקהילה.
בתיה סמו, מעין זיוון: מרגישה מאוד בטוחה ביישוב שלה. מרגישה שיש לה גב חזק. יש לה קהילה שהיא יכולה לסמוך עליה. מלאת שבחים על פעילות התרבות של המועצה ומחלקת הוותיקים, גם בימי קורונה. רואה בעין זיוון מקום טוב להזדקן בו
התחלנו בצפון. שוחחנו עם בתיה סמו, מעין זיוון. בתיה מרגישה מאוד בטוחה ביישוב שלה. היא מרגישה שיש לה גב חזק. יש לה קהילה שהיא יכולה לסמוך עליה. בתיה מלאת שבחים על פעילות התרבות של המועצה ומחלקת הוותיקים, גם בימי קורונה. היא רואה בעין זיוון מקום טוב להזדקן בו.
מה יש לשפר? אחד הדברים שחסרים לוותיקים הוא מקום התכנסות. אין מועדון. אין ציוד מתאים להתכנסויות. מקום הוא דבר בסיסי, יש לדאוג לציוד בסיסי ולא לאלתורים. מקום מאפשר מפגשים בין–אישיים, החשובים בגיל השלישי. צריך ליצור חיבורים בין ותיקי רמת הגולן, כדי להרחיב את מעגל החברויות. קצרין יכולה לשמש מקום מרכזי לפעילויות משותפות.
חיבורים וקשרים
המשכנו ליונתן ופגשנו את נעמי לרך. ביונתן, נושא הגיל השלישי עומד על הפרק. הוקם מועדון 50+. הקו המנחה של הוותיקים הוא חיבורים בין–דוריים. שאלנו את נעמי למה היא מצפה. התשובה שלה הייתה חדה.
“קודם כול, אני מצפה מעצמי. יצאתי לפנסיה ואני צריכה ללמוד את השינוי, ליצור לי את תחומי העניין, לשאוף לעשות דברים שימלאו אותי.
“מבחינת תרבות: הייתי רוצה לצאת ל‘שביל ישראל‘ עם ותיקי הגולן. הייתי מאוד רוצה לראות שיפור במערכת הבריאות הרואה את המבוגר במרכז. לקדם את הנושא של תזונה נכונה וספורט“.
נעמי העירה הערה שכדאי לשים עליה דגש. יש משפחות שאין להם ילדים ביישוב. הדרך לדאוג להזדקנות שלהם בכבוד ושלא יחושו תלותיים, נבוכים לבקש עזרה ושלא ירגישו בודדים, היא על ידי משפחות מאמצות. חשוב למנוע עזיבה של ותיקים אחרי כל כך הרבה שנים של תרומה ליישוב ולרמת הגולן.
עברנו לאניעם ופגשנו את עדיה שוורץ.
באניעם, עדיין אין התארגנות לקראת הגיל השלישי. אנשים בני 70 עובדים ועסוקים. מעט משפחות יצאו לפנסיה, כך שהצורך עדיין אינו ניכר. נעשו כמה פעילויות לחיבור בין–דורי.
עדיה מציעה להקים בית אבות ביישוב אניעם, במקום שרצו לבנות בו כפר נופש. הסיבה לכך – חיבור בין הוותיקים מכל הגולן, הרקע המשותף והשפה המשותפת יכולים ליצור חברה מלוכדת, מגוונת ומעניינת.
עדיה חוששת מפני הסתגרות בתוך החמולות המשפחתיות. חשוב לפתח קשרים חברתיים עם כולם. הדבר תלוי בכל אחד מאנשי הקהילה. מילות המפתח להזדקנות בתוך הקהילה: חיבורים וקשרים.
ליזום חיבורים עכשיו
הגענו לדרום הגולן, לישוב אליעד ופגשנו את עדינה אנקווה.
שאלנו אם קהילת אליעד מאורגנת לקראת ההזדקנות של הקהילה. התשובה הייתה: עדיין לא. יש ניצוצות ראשוניים, אבל עדיין אין מודעות לעניין. אנשים נוטים לשבת בביתם והקורונה אך החמירה את המצב. האתגר בעיניה הוא מעבר לפעילות תרבותית משותפת, להיפתח מבחינה חברתית. לדעתה, אין לחכות עד שהקורונה תעבור, אלא ליזום חיבורים עכשיו.
עדינה אנקווה, מאליעד: טוב לה באליעד, היא לא מרגישה בודדה. את בעיית הבדידות פותרת דרך התנדבות בוועדת פרט, התנדבות במועדון הגיל השלישי בבני יהודה. הזדקנות טובה באליעד – פעילות פיסית, תזונה נכונה וחברות בין אנשים
מבחינה אישית, טוב לה באליעד, היא לא מרגישה בודדה. את בעיית הבדידות עדינה פותרת דרך התנדבות בוועדת פרט, התנדבות במועדון הגיל השלישי בבני יהודה.
כיצד עדינה רואה הזדקנות טובה באליעד? פעילות פיסית, תזונה נכונה וחברות בין אנשים.
פגשנו ארבע נשים. מצאנו מכנה משותף באמירות של כולן. הצורך בקשרים חברתיים חוצה את כל היישובים. כל אחת גם האירה צרכים מקומיים.
בעין זיון, צריך מועדון כמקום מפגש לגיל השלישי. ביונתן, צריך לדאוג למשפחות שאין להם ילדים ביישוב, כדי שלא יעזבו את מפעל חייהם. באניעם, מציעים להפוך את מה שהיה אמור להיות מרכז נופש לבית אבות, מקום מפגש לוותיקי הגולן שיש להם חוויות ושפה משותפת. באליעד, מתבקשת היפתחות מול הסתגרות, בעיקר כתוצאה מהקורונה.
משאב אנושי מרכזי
הייתי שותפה לשיח באחד היישובים, לא בגולן, על כוחה של קהילה, כיצד היא משמרת את האוכלוסייה המבוגרת ביישוב ומונעת עזיבה למקומות שיש בהם שירותי בריאות ותרבות זמינים יותר.
הדבר הראשון שדובר בו היה להפוך את המבוגרים למשאב אנושי מרכזי. לתת משמעות למבוגר בתוך הקהילה. ערבות הדדית בין המבוגרים. ליצור ארסנל צרכים שיש לקדם. לחלק תפקידים ולהפוך כל אחד לשותף בתהליך. לדוגמה: הילדים עזבו את הקן והמבוגרים נשארו עם בתים גדולים. הצורך הוא לחלק את הבית ולצמצם את שטחו. ליצור התארגנות של המשפחות המעוניינות בתהליך ועל ידי כך לצמצם עלויות. לעזור למשפחות שצריכות ליווי בתהליך.
תרבות: חלוקת ותיקי הקהילה וכל קבוצה אחראית על אירוע בשנה. בנוסף לשותפות הקהילתית.
לכל יישוב יש את המבנה הייחודי לו. כל יישוב צריך להשקיע מחשבה כיצד הוא רוצה שאנשי הקהילה יזכו להזדקנות מבורכת. כל זה צריך להיות בשיתוף פעולה של כלל התושבים. אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שהזקנה איננה נופלת עלינו באחת. בתכנון נכון, נהיה ערוכים לה.
כיצד יש להיערך אליה? שמענו רעיונות וצרכים בשתי הכתבות שעסקו בנושא קהילה.
רצינו להמליץ
משה סולניק הוא מדריך טיולים, המכיר את הגולן כמו את כף ידו וממליץ על מסלולים, עם התעוררות הטבע בגולן.
נקודה ראשונה בהמלצתו: מצפור שלושת הגבולות. מצפה מרהיב המשקיף על מפגש הגבולות ישראל–סוריה–ירדן ועל המסילה החיג‘זית. המצפה הוקם על ידי הצבא ואנשים פרטיים, לזכרם של ארבעה ילדי נוב, שנהרגו בצבא.
איך מגיעים? נוסעים לכיוון קיבוץ מיצר. ממשיכים לעין איה. נוסעים עוד 200 מטר, שם מחנים את הרכב. מצד ימין, יש שדרת ברושים החוצה חלקה חקלאית. יש סימון המוביל למצפור, בהליכה מתונה של 10 דקות, המתאימה גם למבוגרים ומגיעים למצפור. המקום מתאים לפיקניקים. יש שם שני שולחנות מתאימים. בבקשה, לא להבעיר אש, כדי למנוע שרפות.
אם ההתמצאות קשה, אפשר להתקשר למשה סולניק המדריך 0505287074. משה ינחה אתכם בשמחה.
אנחנו משוחחות על הנושא, “צובעות את הגולן בכחול“, ברדיו “ארץ הגולן“, בפייסבוק וב“ספוטיפיי“. מוזמנים להאזין.
