“היהדות”, אומר רב בית הספר המשלב “שורשים”, הרב אביעד ששון, “לא שייכת לקבוצה מסוימת, אלא לכולם”. ריאיון עם הרב שלא מוציא מהכיתה אף בן מארבעת הבנים
אורלי סגל
בית הספר “שורשים”, בנטור, הנו בית ספר משלב לתלמידים דתיים וחילונים. בית הספר הוקם בעזרת עמותת “מיתרים”, אשר הקימה מספר בתי ספר משלבים ברחבי המדינה. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, הצטרף לבית הספר הרב אביעד ששון, תושב קצרין, אשר החל בתפקידו כרב בית הספר. ישבנו עם הרב ששון, ושוחחנו אתו על תפקיד הרב בבית ספר משלב ועל ייחודו של בית הספר בנוף הגולני ובכלל, במדינה פלורליסטית כמו שלנו.
מה עשית לפני שהגעת ל”שורשים”?
הרב ששון: “הייתי מחנך במכינה הקדם-צבאית ‘תמיר’, בקצרין, שם עסקתי בהכנת צעירים אחרי תיכון מכל גווני החברה לשירות משמעותי, איכותי וערכי בצה”ל”.
למה החלטת לבוא דווקא ל”שורשים”?
“ידעתי שאני רוצה לעסוק בחינוך, אבל העדפתי מקום שדומה למכינה בתפיסת החינוך שלו. מקום בו כיף ללמוד, מסגרת בה האדם במרכז ושיש בה פתיחות ולא מקטלגים בני אדם לפי הגדרות חיצוניות ואת זה מצאתי ב’שורשים'”.
מהו תפקידך כרב בית הספר?
“להעביר את היהדות בטוב וזה אומר: מקסימום ידע, עומק וחוויה, בלי להיות שוטר, או פקח – מי ומה עושים. ללמד יהדות על כל גווניה: משנה, הלכה, תלמוד ופרשת שבוע, בקבוצות מצוינוּת, למי שמבקש זאת. בנוסף לזה, לקחת חלק פעיל ומשמעותי בטקסי בית הספר ובתכניות להעשרה יהודית. להיות קול משמעותי בעיצוב הזהות היהודית של באי בית הספר – ילדים וצוות”.
לכל אחד צורך משלו
מה מייחד בעיניך את בית הספר “שורשים”?
הרב ששון: “ב’שורשים’, גדלים יחד ילדים מבתים שונים ומגוונים. בית ‘שורשים’ מאמין שיש ערך לכך שילדים גדלים לתוך המגוון של החברה הישראלית. הוא מאמין, שהיהדות לא שייכת לקבוצה מסוימת, אלא לכולם. לכולנו ערכים משותפים רבים, עליהם אנו מחנכים ובדברים שהחברה חלוקה בהם, אנחנו מסבירים את הגישות השונות וכולם יחד חיים באהבה גדולה!
“מייחד אותנו גם שימוש במגוון גדול של צורות למידה, התאמת תכניות אישיות לשוני של צרכים. לקראת השנה הבאה, בית הספר ‘שורשים’ הופך לבית ספר ‘מכיל’, שכוונתו היא שכולנו ‘שונֵי צרכים’ ותפקיד בית הספר הוא לתת מענה שלם ואמתי לכולם. בית הספר ‘שורשים’ מיוחד גם בקשר שלו לטבע ולאדמה, בטיולים רבים ובפעילות שטח”.
מהי החשיבות, בעיניך, של בי”ס משלב?
“החשיבות של בית ספר משלב גדולה מאוד. בחברה הישראלית, יש קול הולך וגובר שדורש יהדות בלי לפחד מ’הדתה’, אבל בלי שייכות מגדרית לציבור הדתי הקלאסי. המגדריות הזאת אינה אמתית והיא מזיקה יותר משהיא מועילה.
“אנחנו צריכים לזכור, שארבעת הבנים יושבים סביב שולחן הסדר ולא ‘שולחים’ החוצה אף אחד. וכבר אמרו, שבכולנו יש צד חכם וצד רשע וצד תם וצד שאינו יודע לשאול. אז אצלנו, זה נכון כל ימות השנה. הדרישה ל’משלב’ באה הן מ’נפגעי הממסד הדתי’, הן מהחרדים מתופעת הבורות והניכור בחלקים גדולים בחברה ומכל מי שמאמין שכך נכון לגדול ולחיות”.
