חזון הכפלת האוכלוסייה בגולן בתוך עשור הוא נכון וחיוני. נדרש שילוב ידיים של ראשי המועצות והקמת מנהלת משותפת, שבצד קליטה מסיבית, תדע לשמור על האופי הקהילתי ביישובים
על פי ההערכות, ב-2048, שנת המאה למדינת ישראל, האוכלוסייה הישראלית תמנה כ-20 מיליון נפש. פירוש הדבר, שללא שינוי בדפוסי פיזור האוכלוסייה; אם האוכלוסייה תמשיך להצטופף בין חדרה לגדרה, צפוי לנו אסון אקולוגי.
כדי למנוע אסון כזה, על מדינת ישראל להיערך לפריסה דמוגרפית וגיאוגרפית אחרת ולהיערך לה כבר מעתה. אפשרות אחת היא התמקדות בגליל ובנגב. אפשרות עדיפה, בעיניי, היא להתמקד בשדרה המזרחית של ארץ ישראל, ממטולה עד אילת, כשדרה מקבילה לזו של מישור החוף. כך או כך, הגולן יהיה חלק מן ההיערכות הזאת.
זו עשויה להיות בשורה של צמיחה דמוגרפית גדולה, אך זה עלול להיות איום על אופייה וצביונה של ההתיישבות בגולן, שהיא גאוותנו. אם אנו רוצים לקדם את ההזדמנות ולבלום את האיום, עלינו לקחת את האחריות והיוזמה לידינו
זו עשויה להיות בשורה של צמיחה דמוגרפית גדולה, אך זה עלול להיות איום על אופייה וצביונה של ההתיישבות בגולן, שהיא גאוותנו. אם אנו רוצים לקדם את ההזדמנות ולבלום את האיום, עלינו לקחת את האחריות והיוזמה לידינו. עלינו להתאים את עצמנו באופן מבוקר לתחזית הזאת.
לפני כשנה, הציב ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח, חזון של הכפלת האוכלוסייה בגולן, בתוך עשור. שמעתי הסתייגות רבה ביישובים מן החזון הזה וחשש שגידול כזה עלול לפגוע באופי הקהילתי של היישובים. אני מבין את החשש, אך תומך בחזון שהציב רוקח, שהוא חיוני לנו. אני מאמין שביכולתנו להכפיל את האוכלוסייה היהודית בגולן, בתוך עשור, תוך שמירה על הצביון הקהילתי.
הכפלת ההתיישבות בגולן אין פירושה הכפלת גודלו של כל יישוב בגולן. כל היישובים צריכים לגדול, אך גידול היישובים הוא רק נדבך אחד במהלך ההכפלה.
יישובים נוספים
מה שחסר לי בחזון שהציב רוקח, הוא שאין זה חזון משותף של המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין. מן הראוי הוא שחיים רוקח ודימי אפרצב ישלבו ידיים, בתכנית משותפת להכפלת ההתיישבות בגולן. מן הראוי הוא להקים מנהלה משותפת לשתי המועצות שתוביל מהלך כה גדול.
קצרין, בירת הגולן, חייבת להיות המוקד של הצמיחה הדמוגרפית. בגודלה הנוכחי, קצרין רחוקה מאוד מן התכניות לשנים ספורות מהקמתה. הקמת שני רבעים חדשים בקצרין היא בשורה גדולה. עיקר המאמץ הדמוגרפי צריך להתמקד בקצרין, שצריכה ויכולה להגיע לגודל של 20 אלף איש לפחות.
מאמץ נוסף צריך להיות בהתיישבות חדשה. הקמת רמת טראמפ, היישוב הראשון בגולן במאה ה-21, היא בשורה גדולה, אך אין להסתפק בכך. יש להקים יישובים נוספים. לפני שבועות אחדים, כתבתי כאן על הצורך להתיישב בהר דב ולתת בכך תוקף לריבונותנו עליו. גם במרכז הגולן, יש מקום להתיישבות נוספת. אפשר וצריך להקים ארבעה יישובים בגולן, בעשור הקרוב. יישובים חזקים עשויים לחזק ולהקפיץ גם את היישובים הקרובים אליהם. אני משוכנע שהקמת רמת טראמפ תקפיץ את קלע אלון וכך עשוי להיות גם במקומות אחרים.
בנוסף לכך, יש לבנות עם כל יישוב תכנית צמיחה ריאלית, שתבטיח קליטה וגידול, תוך שמירה על אופי היישוב.
הכפלת האוכלוסייה בגולן תביא עמה צמיחה כלכלית, עסקים חדשים ומקומות עבודה רבים. יש החוששים מפני צמיחה, בטענה שאין כאן פרנסה ומקומות תעסוקה ושצריך קודם כול להקים מקומות עבודה ורק אחר כך לקלוט. אין זה נכון. אי אפשר להקים מקומות עבודה לאנשים שאינם חיים כאן בפועל, להתבסס על תקווה שיבואו אנשים. קליטה תביא אתה יזמים, תגדיל את הצרכים והצריכה, תביא להקמת מוסדות חינוך חדשים ולפיתוח משקי וחברתי.
הכפלת האוכלוסייה תחייב את המדינה להקפיץ את התשתיות באזור ובמיוחד את תשתיות התחבורה, שכידוע מצבן קשה מאוד. הציפיה לשינוי דרמטי בתחום זה, ללא קפיצה דמוגרפית משמעותית, היא אשליה.
אפילו המתנגדים החריפים ביותר של ההתיישבות ביו“ש השלימו עם קיומם ומציעים תמורתם שטחים חלופיים בנגב (רעיון חולני כשלעצמו, אך אין זה נושא המאמר). חמישים אלף יהודים בגולן יהפכו את ההתיישבות כאן לעובדה מוצקה ובלתי הפיכה
ודבר אחרון – למרות שדומה שהסכנה הפוליטית לעתיד הגולן מאחורינו, עדיין עלולות להיות הפתעות. גושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון הם מציאות בלתי הפיכה ואפילו המתנגדים החריפים ביותר של ההתיישבות ביו“ש השלימו עם קיומם ומציעים תמורתם שטחים חלופיים בנגב (רעיון חולני כשלעצמו, אך אין זה נושא המאמר). חמישים אלף יהודים בגולן יהפכו את ההתיישבות כאן לעובדה מוצקה ובלתי הפיכה.
