הוא כורם ומנהל את שטחי החקלאות של קשת בדרום הגולן. הטרואר הגעשי של הגולן מקסים אותו. חולה על יקבים. האורח שלנו לשבת הוא משה אוחנה, מקשת
קצת על עצמך; משפחה ילדים
“משה אוחנה, בן ,34 נשוי ליסכה, עובדת סוציאלית בהכשרתה, שבימים אלו מקימה בית לנערות עם צרכים מיוחדים במושב קשת. יש לנו ארבעה ילדים מתוקים – ינון בן 9, צורי – 7, רוני – 4 ועוז, בן שנה וחצי“.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בטבריה ובגיל שנתיים, הוריי חזרו לעמק חפר וגדלנו בכפר הרא“ה. ילדות שמחה, ארבעה אחים שלוש אחיות ואני. עם החברים היינו מבלים המון בשדות הפלחה של עמק חפר ובים. קצת שובבים, אבל עם לב טוב“.
מגורים
גרים בקשת, כבר תשע שנים. יסכה נולדה וגדלה בקשת (משפחת ארצי) ואני הכרתי את המושב עוד כילד, כשהיינו מבקרים את הדודים וכשהחלטנו שעולים לגולן, יצא ככה שהיה נוח וטבעי והגענו לקשת“.
עיסוק
“כורם ומנהל את שטחי החקלאות של קשת בדרום הגולן, שבאזור רמת מגשמים. בשנה הבאה, נעמוד על כ-750 דונם, שמסופקים לחמישה יקבים שונים. בנוסף מגדלים בגד“ש בצל למאכל, בצל לזרעים, גזר, שום, ברוקולי ומספוא.
“העבודה היא גם התחביב ובזמן האחרון, אני מרחיב קצת את העשייה בתחום ועושה מעט יין. יש ביין כל כך הרבה חשיבות לכל הדתות. זה מוצר רוחני שמגלם בתוכו הרבה דרכים שמשתלבים והופכים לנוזל משמח ומזין“.
איך נראה יום שישי שלך?
“ביום–יום, מתחיל בבוקר בכרמים, לסגירות סידור ציוד ותכנית של השבוע שיבוא. השנה, התחלתי לימודי יין בבית הספר ליין של תל חי–אוהלו וזה ממלא את רוב היום, משמונה עד שתיים. עם סיום יום הלימודים, משתדל לעבור לסיבוב בשטחים ולראות שהכול בסדר. יש אווירה אחרת בשטח ביום שישי שקשה להסביר. מין שלווה ורוגע.
“בבית, בדרך כלל זה קצת סגירות של בישולים, עבודה בגינה ואם מצליחים, אז סיבוב עם הילדים מסביב לקשת. מאוד אוהבים את הרמתניה, הפאחם והאזור“.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“אין לנו תפריט קבוע, אבל זה נע בדרך כלל סביב ערב דגים וסלטים חיים ובחורף הגולני, גם מרק. בבוקר – תבשילי ירקות, בשרים שונים, שניצלים. זורמים עם מצב הרוח. בדרך כלל, אני אחראי על בישולי קדרות בשר, דגים ותבשילים ויסכה נותנת גיבוי. אם לא מצליח להגיע לכול, היא גם אופה מעולה (בקשו ממנה מתכון לפיתות ללא גלוטן!) ותמיד יהיה יין ישראלי על השולחן“.
שבת בערב, ארוחה משפחתית, אבא שר על השולחן את לכה דודי, עוד בדרך מבית כנסת. השבתות בכפר הרא“ה היו מלאות בחברים. בערבי שבת, היינו נפגשים ומקשקשים עד אמצע הלילה ובבוקר, אימא ואבא מנסים לקלף אותנו מהמיטה
זיכרון ילדות משבת
“שבת בערב, ארוחה משפחתית, אבא שר על השולחן את לכה דודי, עוד בדרך מבית כנסת. השבתות בכפר הרא“ה היו מלאות בחברים. בערבי שבת, היינו נפגשים ומקשקשים עד אמצע הלילה ובבוקר, אימא ואבא מנסים לקלף אותנו מהמיטה“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“המשפחה והילדים! לארח משפחה וחברים זה תמיד כיף וממלא. בשבת, יש זמן להיות עם הילדים, בנחת, בדיבור, משחק (אוהבים לשחק אתם מאוד משחקי אסטרטגיה, קאטן וקלפים למיניהם) וכמובן, טיול בסביבת קשת היפה“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם אימא שלי ז“ל היקרה, היא נפטרה לפני חמש שנים אימא הייתה אישה מיוחדת שתמיד אהבה לתת ולראות את האנשים קשיי היום שבדרך כלל לא בולטים וזקוקים לשיחה ותשומת לב עצה ומילה טובה“.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“תחום היין מאוד מעניין אותי, אז יקבים ומה שביניהם זה הכי כיף כשיש זמן ומשתדלים לפגוש גם חברים רחוקים וגם לצפות בסרט, או סדרה טובה עם יסכה. זה תמיד מגיע בחורף“.
איך השפיע עליך הקורונה?
“האמת היא שאני פחות הרגשתי את הקורונה. בגלל שהעובדים בתחום החקלאי היו מוחרגים מסגרים והגבלות, ככה שיכולנו לצאת לשטח יום–יום. שמח שברוך ה‘ התקופה חלפה“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“להסתכל בעין טובה על האחר ולדון לכף זכות כל אדם“.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“את המרקם האנושי המיוחד כאן מכל רחבי הקשת. חילונים, דתיים, דרוזים, ותיקים וצעירים, מכבדים ומעריכים את כולם וכמובן הטרואר המיוחד והגעשי, שמאפשר לנו לגדל תוצרת חקלאית משובחת וייחודית“.
מה אתה מאחל לעצמך?
“אימא שלי ז“ל לימדה אותנו שתמיד כדאי לברך ולאחל לכלל והברכה מקבלת נפח וממד רחב, אז מאחל לכולם, ולתושבי הגולן בפרט, בריאות וחיים טובים, שנמשיך לכבד ולראות בכל אחד את הטוב והמיוחד שבו“.
