הוא התחיל כמורה לחנ“ג, ניהל את המכירות ב“יקבי רמת הגולן” ואת עמותת התיירות גולן, מיוזמי ומקימי כפר האמנים באניעם, בעלים של מסעדת “סוזנה” המיתולוגית, שחוזרת לפעול וחוגג השבוע יומולדת 60, יחד עם המדינה. האורח שלנו לשבת וליום העצמאות הוא שמוליק חזן מאניעם
שמוליק חזן, חוגג השבוע, עם המדינה, יומולדת 60. נשוי לשרון, מנחת הורים בשיטת אדלר, מטפלת זוגית ומשפחתית ומכשירה סטודנטים להנחית הורים. אבא לארבעה. שי, מוזיקאי, בהרכב “מלך אפס” עם יונתן סחרוף, ומנהל משותף ב“סוזנה“. שקד, עובדת ב“מטרלו“, בעין זיוון. שחר היא סטודנטית לחינוך בסמינר הקיבוצים ושהם הוא חניך במכינה הקדם–צבאית במעגן מיכאל.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בירושלים, גדלתי בשכונת קטמון ח‘, בן הזקונים במשפחה של שמונה בנים. הוריי ושישה מאחיי נולדו במרוקו. כילד, למדתי במוסדות חינוך דתיים.
“בצבא שירתי כלוחם בגולני. השתחררתי שבועיים לפני מלחמת שלום הגליל והצטרפתי למלחמה, כמילואימניק, כמה ימים אחרי שהתחילה.
“בתום המלחמה, עברתי צפונה, לקיבוץ אשדות יעקב מאוחד והצטרפתי לפרויקט סל“ע – סטודנטים לומדים עובדים. השלמתי בגרויות במכללת עמק הירדן ועבדתי בקיבוץ. בהמשך, למדתי במכללת ‘אוהלו‘ חינוך גופני ועבדתי ב‘לונה גל‘ וב‘חוף גולן‘, שם יצא לי להכיר אנשי הגולן המיוחדים שהפכו חברים וגם את שרון אשתי, שגדלה בבית הלל. כשהתחתנו, גרנו בחוקוק ובעקבות מודעת דרושים לרכז ספורט במתנ“ס בקצרין, החלטנו לעבור לגולן ולהצטרף לחברים“.
מגורים
“מושב אניעם, כבר 32 שנה“.
עיסוק
“בעלים ומנהל של מסעדת ‘סוזנה ביסטרו בר‘, בכפר האמנים אניעם. המסעדה נפתחה לראשונה באפריל 2004, החודש, לפני 17 שנה. אחרי גלגולים שונים שהמסעדה עברה בשנים האחרונות, פתחנו אותה שוב באוגוסט ובשל הקורונה סגרנו. השבוע, אנחנו פותחים שוב ומחדשים את הפעילות במסעדה, שהפכה עם השנים למותג גולני.
“לעולם המסעדנות הגעתי, אחרי שאת דרכי התחלתי כמורה לחינוך גופני ורכז ספורט. בהמשך, עבדתי כנהג הסעות ומוכר כלי עבודה ב‘קל וחומר‘ המיתולוגי ואז גויסתי למשטרה, כאחראי על המתנדבים ב‘מתמיד‘. חברות מאניעם שעבדו ביקב הציעו לי להגיש קורות חיים למשרת מנהל מרכז המבקרים של ‘יקבי רמת הגולן‘.
“התחלתי במרכז המבקרים ואחרי חצי שנה, התמניתי למנהל המכירות של היקב. שם, נחשפתי לעולם היין, הבשר והמסעדנות. התחברתי מאוד לבישול ואירוח וידעתי שזה יהיה הפרויקט הבא שלי. במהלך השנים, הייתי יו“ר ועד ההנהלה באניעם ומזכיר היישוב ובשנת 2000, יזמנו כמה חברים מהיישוב רעיון להקמת כפר אמנים באניעם. פנינו לאלי מלכה, שהיה ראש המועצה וליהודה גואלמן, מהחטיבה להתיישבות. הם התלהבו מהרעיון, השיגו תקציבים והקמנו כפר תיירותי מקסים, שבו החלטתי לפתוח את המסעדה. עזבתי את ‘יקבי רמת הגולן‘, לאחר עשור, להגשמת החלום.
“כשחיפשנו שם למקום, חבר הציע לתת שם מיוחד שיתפוס והשם הנבחר היה ‘סוזנה‘, על שם אמי סוזנה ז“ל, כשעוד הייתה בחיים. בהתחלה, זה היה בר שפתוח בסופי שבוע. באחד הביקורים של הוריי, אימא נכנסה למסעדה והראיתי לה את השלט והמיתוג עם התמונה שלה. היא שתקה ולא אמרה דבר. כשחזרנו הביתה, היא שאלה אותי אם המסעדה כשרה. הסברתי לה שהרעיון הוא לפתוח בשבתות ושזה זמן לתיירים ועסקים. אימא אמרה שהיא לא מתערבת לי בהחלטות, אבל אם אני רוצה שהשם שלה יהיה על המסעדה, היא צריכה להיות כשרה ואם לא, שאבחר שם אחר.
“בהתייעצות עם שרון אשתי, החלטנו לכבד את אימא והכשרנו את המסעדה. בדיעבד זה הרעיון השיווקי הכי מוצלח שאימא, שאינה אשת שיווק, נתנה לנו. הסתבר שיש יותר קהל למסעדה כשרה. מבר שאירח בתחילה מעט אנשים בסופי שבוע, בזכות הכשרות, הפכנו למסעדה מלאה באנשים, כל השבוע. זכינו גם בכיבוד הורים וגם ביום שבת כיום מנוחה וזו מתנה גדולה.
פרשתי מהמסעדה לתפקיד מנהל עמותת תיירות גולן וכעת, סוגר מעגל וחוזר לאהבה הישנה – האירוח והבישול וגם היין, במסעדת ‘סוזנה‘. אחרי שנת קורונה לא פשוטה, אני כבר מצפה לפגוש ולארח את תושבי הגולן והמטיילים
“בהמשך, פרשתי מהמסעדה לתפקיד מנהל עמותת תיירות גולן, מחלקת התיירות היום, שוב למשך עשור וכעת, סוגר מעגל וחוזר לאהבה הישנה – האירוח והבישול וגם היין, במסעדת ‘סוזנה‘. אחרי שנת קורונה לא פשוטה, אני כבר מצפה לפגוש ולארח את תושבי הגולן והמטיילים“.
איך נראה יום שישי שלך?
“כבר ביום חמישי, אנחנו מתחילים להתכונן עם התפריט לשבת, מבררים מי מגיע ולפי האורחים והילדים, מכינים את התפריט ויוצאים לקניות. יש לנו צמחוניים, אוהבי בשר וכאלה שאוהבים אורז מסוגים שונים, כל אחד והבקשות שלו ואנחנו דואגים שלכל אחד יהיה מה שהוא אוהב.
“בדרך כלל, ביום שישי, שרון אחראית על הבישולים ואני נותן עזרה. בחגים וכשיש הרבה אורחים, אני לוקח חלק גם בבישולים.
“אנחנו מאוד מקפידים לשמור את המסורת וגם הילדים מחוברים לזה. יש שולחן שבת, עם ‘שלום עליכם‘ ו‘אשת חיל‘ וקידוש, שמים כיפות על הראש ומקבלים את השבת בשמחה“.
מה אוכלים בשולחן שבת?
“בחורף, מרק עוף שמחיה את הנשמה, דג מרוקאי חריף, צלי בשר, אסאדו עם ירקות בבישול ארוך והרבה סלטים טובים ששרון מכינה“.
מה עושה בשעות הפנאי?
“יש לי כמה קבוצות של חברים שאני מבלה אתם.
“קבוצת ‘הקומקום הצוחק‘ – חבורת גברים שיוצאים לטיולי שטח 4×4 ברחבי הארץ, מדרום לצפון, פעם בחודש–חודשיים, לכמה ימים. יש לנו גם קבוצת חברים שהולכים את ‘שביל הגולן‘ וחבורה של מפגשים סביב אוכל. לפעמים, כל אחד מביא משהו מהבית ולפעמים, עושים מנגלים ומעשנת.
“משתדלים לנצל את הזמן הפנוי לחברויות, טיולים ודברים שטובים לגוף ולנפש וליהנות מהחיים“.
זיכרון ילדות משבת
“זיכרון חזק שחרוט לי: גרנו בקטמון, קומה שלישית, בית דתי, אבא חזן בבית הכנסת, שמונה אחים ביחד, בבית קטן יחסית. בשכונה, היה שכן בשם בוחננוש, שהיה לו בכניסה לבית טבון גדול ודוד מים. כל השכנים היו מביאים את סירי החמין שלהם אליו לטבון, לפני שבת ובשבת בבוקר, באים שוב וממלאים את הקומקומים במים חמים, לתה קפה. אבא שלי היה מעיר אותי בארבע וחצי בבוקר, במעין בעיטה והייתי צריך לרדת שלוש קומות, ללכת לבוחננוש, למלא את הקומקום במים, כדי שיהיה לאבא להכין תה. זה תפקיד שעבר במשפחה לפי גיל הילדים וגם תורי הגיע… ואז, אבא היה הולך לבית הכנסת מוקדם בבוקר ואנחנו היינו צריכים גם להגיע לתפילה בזמן. מי שאיחר, זכה לגערה, או פליק“.
איך אתם חוגגים את יום העצמאות?
“יום העצמאות מתחיל כבר בערב יום הזיכרון. אנחנו מתכנסים ומכבדים את היום הזה. נהרגו לי לא מעט חברים. אח של אבא של שרון נהרג בתל פאחר. בבוקר יום הזיכרון, אנחנו מקפידים ללכת לטקסים.
“בערב יום העצמאות, בדרך כלל, יש לנו משהו משפחתי, או שכונתי, עם ארוחה חלבית. ביום העצמאות, כמו כל עם ישראל אנחנו במצוות החג מנגל, רק שאנחנו מקפידים לעשות אותו בבית. יש לנו את כל התנאים למנגל טוב וזו המסורת שלנו, בשר טוב, יין, משפחה וחברים ולא מוותרים על צפייה ב‘גבעת חלפון‘”.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“את הכול. הגולן יש בו הכול מהכול. נופים, אנשים, שלווה ואוכל טוב. אחד השינויים שעשינו ב‘סוזנה‘, בגלגול החדש – החלטנו ללכת על תוצרת הגולן. יצרנו קשר עם שי ג‘אבל, מחוות יהודייה, אנחנו קונים מהם את הבשר ויצרנו תפריט על טהרת הגולן, גם הירקות ושמן הזית והיינות הם תוצרת הגולן, כי באמת, אין כמו הגולן“.
חלומות
“יש לי שניים כרגע… להוציא רישיון על אופנוע כבד ולצאת לטייל אתו וגם לצאת לטיול ארוך, באוסטרליה ובניו זילנד“.
מה אתה מאחל לעצמך?
“בריאות ונכדים“.
