המציאות המשתנה, הקורונה והריחוק החברתי יוצרים לנוער מצבים מסוכנים. השיח על לגליזציה מבלבל והשעות הרבות חסרות המעש תורמות את שלהן
במציאות בה אנו חיים כיום, ניתן לראות שינויים משמעותיים בנוגע לשימוש בחומרים ממכרים. “המסר לגבי עישון קנאביס ושתיית אלכוהול הוא אמביוולנטי“, אומרת מיכל שגיב, עובדת סוציאלית המטפלת בנוער וצעירים על רצף השימוש בחומרים ממכרים, ביחידה למתבגרים, השייכת לאגף הייעוץ והטיפול, של המועצה האזורית גולן. “בני הנוער נחשפים דרך המדיה לתרבות של שימוש בסמים והמסרים שעוברים אליהם כוללים לגיטימציה של עישון גראס ושתיית אלכוהול. האווירה החברתית כיום מקדמת אג‘נדה של לגליזציה ויש לא מעט הורים שמעשנים בעצמם ג‘וינט בסוף יום. כל זה יוצר מציאות בה המסר העובר לבני הנוער מבלבל מאוד. התקופה של ההתמודדות עם הקורונה השפיעה גם כן: הפעילות של המסגרות הפורמליות והבלתי פורמליות הצטמצמה והנערים מצאו עצמם חסרי מעש למשך שעות רבות. השעמום והבדידות גרמו לכך שיותר ויותר נערים הפכו את השתייה, העישון והשתתפות ב‘ישיבות‘ (מפגשים חברתיים סביב עישון גראס ו/או שתיית אלכוהול) בזולות ביישובים, לחלק קבוע בשגרת חייהם“.
ישנם מחקרים רבים שמראים כי עישון קנאביס בגיל ההתבגרות עלול להיות מסוכן משום שהוא משפיע לרעה על התפתחות התקינה של בני הנוער. צריך להבין שגיל ההתבגרות הנו תקופה קריטית להתפתחות. בשלב זה, בני הנוער צריכים לתרגל מיומנויות רבות בתחום הרגשי, ההתנהגותי, החברתי והלימודי. המוח טרם סיים את ההתפתחות שלו ולכן שימוש בשלב זה עלול לפגוע בהתפתחות התקינה, הנמשכת עד אמצע שנות העשרים. זה כולל תהליך של קבלת ההחלטות בתפקוד היום–יומי, יכולת לגייס מוטיבציה לביצוע משימות תפקודיות וכד‘. מעבר לכך, השימוש בגראס עלול להשפיע על מצב נפשי, למשל לעורר חרדות ודיכאון ולעתים, אף לעורר מחלות נפש.
“פתרון” זמין ומידי
“בגיל ההתבגרות“, מסבירה מיכל, “אנו לומדים להכיר את עצמנו, להבין מי אנחנו, מה עושה לנו טוב, מה מדויק לנו ומה פחות. אנו לומדים להתמודד עם כישלון, אכזבה, פחד ובושה, לומדים לקבל ולאהוב את עצמנו וכשאנחנו מצליחים לחוות את כל מה שעבר עלינו בשנים האלו, אנחנו הופכים להיות מבוגרים עם חוסן נפשי.
“הג‘וינט בגיל ההתבגרות עלול לפגוע בחוסן. כשהוא הופך להיות הפתרון המהיר לכל אתגר, קושי, או מצוקה, כמו התמודדות חברתית, קשיי שינה, התמודדות עם לחץ וכדומה, הוא מחליש את תהליך ההתמודדות, שהוא כל כך חשוב לבניית הערך העצמי ותחושת המסוגלות של המתבגר. קל מאוד לחשוב שמדובר בסם קל, או אולי אפילו תרופה פלא שיכולה לתת מענה מהיר ללא סכנות. כשיש לי ג‘וינט לידי, למה לי להתאמץ ולמצוא דרך להתמודד? זה זמין וקל ומהווה ‘פתרון מידי‘ למצוקה“.
נער שגילה בתחילת גיל ההתבגרות שהשימוש בחומרים היא דרך קלה ל“התמודדות“, יתקשה לפתח את המיומנויות ואת החוסן שלו ולהפוך לבוגר שמתמודד באופן עצמאי עם אתגרי החיים.
מיכל: האווירה המתירנית הקיימת היום והשיח על לגליזציה גורמים לרבים מאתנו להיות מבולבלים עוד יותר. אומנם הלגליזציה לא מדברת על בני נוער, אך המסר הלא–ברור יוצר מציאות בה הנוער ברובו לא עושה אבחנה בינו לבין עולם המבוגרים
מיכל: “האווירה המתירנית הקיימת היום והשיח על לגליזציה גורמים לרבים מאתנו להיות מבולבלים עוד יותר. אומנם הלגליזציה לא מדברת על בני נוער, אך המסר הלא–ברור יוצר מציאות בה הנוער ברובו לא עושה אבחנה בינו לבין עולם המבוגרים. מבחינתם, מה שמקובל אצל המבוגרים, נכון גם לגביהם. רוב ההורים שפגשתי לאורך השנים, גם אלו המעשנים בעצמם ג‘וינט, לא מעוניינים שילדיהם יעשנו ובטח שלא בקביעות. יחד עם זאת, קיימת אצלם ציפייה שהילד שלהם יעשה את האבחנה בין מה שמותר למבוגרים לבין מה שמותר לנערים וזה לא קורה.
“חשוב שהורים יבינו שנער שרואה את הוריו מעשנים ג‘וינט, גם אם זה באופן מזדמן, יתקשה מאוד לעשות את השינוי ולהפסיק בעצמו. ישנם הורים שייקחו על עצמם להפסיק את השימוש, במקביל לתהליך של הילד, אך הורים אחרים יהיו אמביוולנטיים לגבי צורך זה. הורים שמעוניינים בכך יוכלו לקבל הדרכה וליווי מתמשך, כדי שיוכלו לבדוק ולהתמודד עם סוגיה זו“.
אם לא הייתה הנפילה של הבן שלנו, לא היינו חושבים לבוא“, אומרים הורים שהשתלבו בהדרכה ביחידה. חשבנו לעצמנו: מה לנו ולרווחה? הבן שלנו עשה לנו בית ספר… ההדרכה נתנה לנו כתובת לפנות אליה, מקום לברר לעצמנו מה חשוב לנו
“אם לא הייתה הנפילה של הבן שלנו, לא היינו חושבים לבוא“, אומרים הורים שהשתלבו בהדרכה ביחידה. “חשבנו לעצמנו: מה לנו ולרווחה? הבן שלנו עשה לנו בית ספר… ההדרכה נתנה לנו כתובת לפנות אליה, מקום לברר לעצמנו מה חשוב לנו. היא נתנה לנו את הכיוון, אבל את התשובות מצאנו בעצמנו… עם העומס של החיים, ההדרכה אפשרה זמן נדיר של התבוננות מהצד ואפשרות לדייק ולתקן את ההתייחסות שלנו לאתגרים שבקשר עם הילד“.
אווירה מכילה
איך מגיעים לטיפול ביחידה לנוער וצעירים על רצף השימוש?
מיכל: “ניתן להגיע באופן ישיר, דרך פנייה לטיפול. טופס פנייה נמצא באתר המועצה בלשונית ‘אגף ייעוץ וטיפול‘. חלק מהנערים מגיעים בתיווך, יועצת בית הספר, מדריך נוער וחלקם מגיעים דרך שירות מבחן, במקרה שנפתחה אזהרה, או תיק הקשור לעבירות סמים. יש לנו ביחידה עובד סוציאלי מאתר, שנמצא בשטח ויכול לעזור בתיווך של הנער לטיפול. אם יש התלבטות, ניתן לעשות שיחה טלפונית לפני הפנייה לטיפול“.
האם הטיפול בנער/ה או צעיר/ה על רצף השימוש כרוך בתשלום?
“הטיפול ממומן על ידי משרד הרווחה ועל ידי המועצה האזורית גולן ומי שפונה אליו זכאי לטיפול בחינם“.
האם הטיפול אצלנו הוא טיפול למכורים?
“לא, לטיפול מגיעים נערים וצעירים שנמצאים על כל רצף השימוש. החל מהתנסות ראשונית בלבד ועד למקרים בהם התפתחה התמכרות. הטיפול מתקיים באווירה מכילה ולא ביקורתית והפגישות מאפשרות לבני הנוער להתבונן על חייהם ומקנות להם כלים להתמודדות מיטיבה עם גיל ההתבגרות ואתגריו. חשוב לציין כי הפגישות אינן רק על השימוש בסמים והן עוסקות במגוון נושאים המעסיקים את בני הנוער – מצב משפחתי, לימודי, חברתי ועוד. בהרבה מקרים, נגלה שהשימוש בחומרים הוא ניסיון של הנער/ה לטפל או להקל על בעיה אחרת שהוא מתמודד אתה, למשל בעיות חברתיות, חרדה, טראומה, בעיות קשב וריכוז וכדומה“.
האם פנייה לטיפול אצלנו משאירה רישום שניתן לראות בהמשך, למשל בצבא?
“היחידה לא מעבירה דיווחים על מטופלים לשום גורם. כל פנייה לגוף אחר נעשית ביוזמת המטופל ובחתימה של הוריו, אם הוא מתחת לגיל 18, על טופס הסכמה להעברת המידע“.
אם הנער/ה לא מעוניינ/ת בטיפול?
“ישנם בני נוער המגלים התנגדות ראשונית, בתחילת התהליך. במקרה זה, ההורים מוזמנים להדרכה, כדי להתחיל את התהליך בעצמם. בבסיס התפיסה שלנו, עומדת ההבנה שיקרה שינוי אצל הנער מעצם השינוי וההתמקמות האחרת שלהם כהורים“.
אנחנו מתלבטים אם הילד שלנו באמת “צריך טיפול“, או רק חושדים שיש שימוש, האם רלוונטי להתקשר?
“בוודאי, אתם מוזמנים להתקשר, אפשר גם אנונימית, כדי להתייעץ ולחשוב יחד. מספר הטלפון לפניות: מיכל שגיב – 055-6634543.
“אנו מזמינים אתכם ההורים להצטרף להרצאה ‘חומר למחשבה‘, שתעסוק באתגרים והדילמות ההוריות סביב נושא השימוש בסמים ואלכוהול בקרב מתבגרים. ההרצאה תתקיים ביום שלישי, ה-28.12.21, בשעה 20:30 בזום. עקבו אחר הפרסומים“.
