אז מה במדע? ביום המדע, שנערך ב”מכון שמיר למחקר”, נפתחו השערים בפני תלמידי הגולן שבאו להתרשם מעבודת המחקר וחוו חוויה רב-חושית
ערן מאיר, “מכון שמיר למחקר”
אם נחפש סיכום תמציתי לפעילות יום המדע, אשר נערכה השנה במימון ובחסות של משרד המדע והטכנולוגיה, נוכל לומר כי הייתה זו חוויה רב-חושית. שילוב של הפעלת מישוש, שמיעה, האזנה ואפילו מקומו של חוש הריח לא נפקד.
כמדי שנה, פתח “מכון שמיר למחקר” את שעריו בפני תלמידי הגולן וסיפק להם הזדמנות להציץ בשלל התחומים בהם עוסקים חוקרי המכון. במהלך שעות הבוקר, התמלאו מסדרונות המכון וסביבתו מאות מתלמידי הגולן שבאו לראות ולהתנסות בתחומי החקר השונים.
כמו בשנים קודמות, גם השנה, התקיימו חלק מהפעילויות במתחם מכללת “אוהלו” וסטודנטים מהחוג לחינוך גופני השתתפו בהעברת אחת הסדנאות.
ד”ר לב פוסטלניק, סיפק הצצה אל מרחבי היקום ומזג אוויר בחלל. באמצעות מודלים מוקטנים ומצגות מחשב, הביטו התלמידים אל עומק היקום. על פי הבקשות “רק עוד כמה דקות”, ניכר היה שלמרות שנות האור הרבות היה הנושא קרוב ללבם
אז מה במדע?
צוות חממת החקר החדשה, בניצוחה של ד”ר ורד נאור, הזמין את התלמידים להתנסות בפעילות אביבית. חלקם הכינו שתילים של פרחי אביב ואחרים התנסו במניפולציה צבעונית, צביעת פרחי ציפורן. חשוב לציין כי חממת המחקר משמשת חממה לפעילות תלמידים לאורך כל השנה. למשל, בנות אולפנת קצרין-גולן, הפועלות באופן סדיר וכבר קטפו מפירות (=פרחי) עמלן.
סדנה אחרת בה הפעילו התלמידים את הידיים התקיימה בהנחייתו של ד”ר אייל קורצבאום. בסדנה זו, נפגשו התלמידים בתופעת טבע ייחודית: חומר שאינו נוהג על פי כללי הפיזיקה הרגילים. ערבבו קורנפלור עם מים ותקבלו חומר צמיגי, לעתים טובעני ולעתים, קשה כאבן. ניוטון ממש מתהפך בקברו ואכן שם הסדנה היה: “חומר א-ניוטוני”.
חלק מהתלמידים המשיכו לאצטדיון הפתוח ושם, בהנחיית תלמידי החוג לחינוך גופני, קיבלו הסבר קצר על מדידת דופק ומיד לאחר מכן, פתחו בפעילות גופנית להמחשת שינויי קצב הלב בהתאם לנדרש.
סדנה אחרת בה נדרשו התלמידים להפעלת חושי המישוש, השמיעה והריח התקיימה בחדר החושך. לאחר שהתרשמו מתמונות התקריב של הצבאים המרחרחים את סביבות המצלמה וקיבלו הסבר ממרטין וגיל, מצוות אקולוגיה, הגיע גם זמנם להתנסות. כאן נדרשו התלמידים להשאיר בחוץ את חוש הראייה ולזהות מהם הצמחים והחפצים המפוזרים בחדר. תוך כדי פעילות, צולמו התלמידים באותן מצלמות אינפרה-אדום המשמשות את חוקרי האקולוגיה לתיעוד פעילות בעלי החיים בגולן, בשעות החשיכה.
ספריית ארכיון הגולן, שבימים כתיקונם משמשת את המבקשים לנבור בספרים ומסמכים, הפכה ליום אחד למעבדה.
נבגי פטריית קימחון התפוח זכו לחשיפה מוגדלת באמצעות מיקרוסקופ ולהסבר מפי ליאור גור ועדי הלפרין. על המסך, נראו הנבגים, שכל גודלם אלפיות המילימטר, גדולים וברורים.
“הסביבטרון”
מי שתייה הם הכרח קיומי לבני אדם, אך לא פחות גם לצמחים. “הוי כל הצמא לכו למים”, אמר הנביא, אבל איך נדע אם הצמח צמא? פרופ’ עמוס נאור חלק עם תלמידים את הידע והשיטה להיעזר בתא לחץ, על מנת לבדוק מה מצב המים בצמח.
ד”ר לב פוסטלניק, סיפק הצצה אל מרחבי היקום ומזג אוויר בחלל. באמצעות מודלים מוקטנים ומצגות מחשב, הביטו התלמידים אל עומק היקום. על פי הבקשות “רק עוד כמה דקות”, ניכר היה שלמרות שנות האור הרבות היה הנושא קרוב ללבם.
אם הספרייה שימשה בסיס לחקר כל מה שנסתר מן העין, הרי שחדר הכנסים אירח את שכננו הקרובים, עצים ונשרים.
ד”ר עידן קופלר עוסק מזה מספר שנים בחקר עצי הגולן. הוא שיתף את התלמידים בשיטות השונות בהן הוא משתמש למדידת העצים בשטח. במקביל אליו, נפרסה מצגת ליד פוחלץ הנשר, שהובא משמורת גמלא ויעל חורש, החוקרת את נשרי הגולן, שיתפה את התלמידים באתגרים הרבים העומדים בפני נשרי הגולן וכל מי שמנסה לסייע להם לשרוד.
חלק מהכיתות הרחיקו נדוד אל החווה החקלאית ושם, בניצוחו של ד”ר עודד בר שלום, רוברט וצוות החווה, למדו על אצות מיקרוסקופיות והתנסו בייצור מוצרים יום-יומיים מחומרים שונים.
בנוסף על שתי סדנאות, בהן התנסתה כל כיתה, התאספו בכל פעם מספר כיתות יחדיו, כדי לצפות במופע, המשלב תאטרון ולמידה בתחומי הסביבה. מִחזור ומים הן סוגיות העומדות לפתחי בתינו כל יום וצוות תאטרון “הסביבטרון” תורם אף הוא את חלקו בהנחלת חשיבות השמירה על הסביבה.
תלמידי כיתות ז’-ח’, מבית הספר “גמלא”, שהיו בסבב האחרון, נאספו לסיום להרצאתו של ד”ר מוטי צ’רטר, חוקר הציפורים, ששיתף אותם במחקריו אודות דורסי הלילה בגולן וסביבתו.
גם סמנכ”ל תיאום, תכנון ובקרה במשרד המדע והטכנולוגיה, אבי ענתי, יחד עם בכירים נוספים במשרד, ביקרו במכון, סיירו בין הסדנאות השונות ושיבחו את הפעילות המבורכת של החוקרים והתלמידים.
לסיום, תודה למורים שהובילו במרץ את התלמידים בין המוקדים השונים ולמחלקות החינוך של המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, על שיתוף הפעולה, החל משלב ההיגוי ועד לביצוע הסופי.
