אני יושב לכתוב את המאמר וקשה לי נורא, התקופה הזאת תמיד מציפה רגשות עזים והרבה מחשבות, היכולת להסתכל אחורה, ללמוד מהטעויות שלנו והרצון התמידי לנסות להשתפר הם שמניעים אותנו קדימה והם שמבדילים אותנו משאר בעלי החיים, עם זאת ישנה תחושה עזה שכמדינה וכעם אנחנו הולכים אחורה וכאילו ההיסטוריה שוב חוזרת ומכה בנו בפנים.
ההיסטוריה הפנימית.
עם ישראל ידע לא מעט התפלגויות עוד מבניו של ישראל (יעקב אבינו) שמכרו את יוסף ויצרו את ההפרדה הראשונה, דרך ממלכות ישראל ויהודה, הפרידה מבנימין בהמשך ועוד ועוד, גם עם הקמת המדינה היהודית סבלנו מפילוגים ומחלוקות אם זה בתקופת המחתרות שבשיאה בעיניי ההתקפה הנפשעת על אלטלנה, ואם זה בימי הפנקס האדום ומפא”י שדרסה ברגל גסה לא מעט דמויות, אנשים ואוכלוסיות בדרך לשלוט במדינה במשך עשרות שנים.
ההיסטוריה החיצונית או זכור את אשר עשה לך עמלק.
סיפור עמלק הוא אחד הסיפורים שחוזרים שוב ושוב במסורת היהודית עד שאמרו חכמים שלכל דור יש את העמלק שלו, בעבר הרחוק היו לנו את נצרות ומסעי הצלב, את האינקוויזיציה, את הפוגרומים, הרדיפות והגירושים, לפני כמה דורות עברנו את השואה ומאז הגעתנו לארץ אנחנו במלחמה בלתי פוסקת עם העולם המוסלמי.
הפילוג הפנימי
שמעתי פעם את המשפט הבא: יהודי אחד שתי דעות, הרבה יהודים המון דעות, היותנו עם הספר והדעת הביאה את היכולת שלנו לייצר מחלוקות לכדי מקסום עד כדי כך שהספר המרכזי היום בעולם המשפט הוא הגמרא היהודית, משפטנים רבים ציינו שהמחלוקות ושיטת העמידה על סוגיות מסוימות בספר זה מחדדת את המחשבה ומפתחת את יצירתיות אנשי המשפט, הגמרא מורכבת מדיונים ומחלוקות רבות שחלקם קיבלו פסק דין בסופם וחלקם לא אך כל הדיונים והמחלוקות שמובאים בספר הינם לשם שמים ונעשים בכבוד ועל כך אמרו חכמינו בפרקי אבות “כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו” מחלוקת הילל ושמאי היא מחלוקת על המה ועל האיך, מחלקתו של קורח הינה על מי, לצערי אין ספק שהדיונים העיקריים שמתרחשים כרגע במסדרונות המרכזיים של מקבלי ההחלטות היא לא על איך לדאוג לציבור ומה לעשות בכדי להמשיך לקדם את המדינה ולשמור עליה, אלא על מי יהיה ראשון ברוטציה, מי ירכיב את הממשלה, מי יהיה שר כזה ומי שר אחר ונראה לי שאני אשאיר לכם להבין לבד אם מדובר במחלוקת לשם שמים או לא…
המורכבות החיצונית או העמלק שלנו
אומנם זה לא התחיל אתמול כמו שכבר כתבתי למעלה אבל אין ספק שזה משנה צורה והופך להיות משהו אחר לגמרי, מארגוני טרור קטנים ופלחים מקומיים שאימצו דרכים אלימות לנסות לפתור את הקושי שלהם בלהשלים עם חיינו כאן, זה הפך למפלצת אימתנית רבת זרועות שמגיעות כמעט לכל מדינה מסביבנו, מפלצת עם צבא גדול ויכולות צבאיות שהוכיחו את עצמן רק לא מזמן בחדירת טילי שיוט אל תוך סעודיה המאובטחת על ידי ציוד אמריקאי רב, בל נשכח שמדובר בצבא שניזון במשך שנים מציוד מערבי והתאמן שנים רבות עם צבאות מתקדמים ואפילו עם הצבא החזק במזרח התיכון (כן אני מתכוון לצה”ל). והבעיה הגדולה והמפתיע שהמפלצת הזאת מרגישה מספיק בנוח לצעוק בקול רם את כוונותיה ואין פוצה פה ומצפצף.
הגיע הזמן לשנות
פתרון סכסוכים זה אחד המקצועות הקשים אנשים לומדים בשביל להיות מגשרים ובתי המשפט מלאים באנשים שיש להם ריב ומדון ולפעמים סתם מחלוקת לגבי עניינים כאלו ואחרים, אין ספק שהדבר הראשון שחייבים לעשות בכדי לפתור סכסוכים זה לשבת ולדבר, אני מקווה שאחרי ימים נוראים אלו ולקראת החג הבא עלינו לטובה ימצאו כל אותם אלו שיש להם כעס בלב על אדם אחר את המקום והזמן לשבת ולדבר וללבן את הבעיות ולהפוך את המחלוקת למחלוקת לשם שמים שנעשית בהבנה וחשיבה טובה.
והלוואי ונצליח לעשות זאת בנינו ואחר כך אני בטוח שמתוך זה נצליח גם עם אויבינו מסביב.
שבת שלום וחג שמח.
