חמושה בעשייה ציבורית עשירה, בגולן ומחוצה לו, כולל סגנות ראש המועצה האזורית, מתמודדת מיכל רייקין, על ראשות המועצה האזורית גולן. ריאיון עם מי שהחלומות שלה מתגשמים בדרך כלל
לאחר שנים רבות, שבהן מילאה מיכל רייקין תפקידים ציבוריים משמעותיים ומרכזיים בגולן והובילה עשייה רחבה בתחומים הקהילתיים, החינוכיים והפוליטיים, היא לקחה לפני חמש שנים פסק זמן. מיכל פעלה במישור הארצי כמנהלת תכנית הצוערים בשלטון המקומי, מטעם משרדי הפנים, החינוך והאוצר. בתפקיד זה, היא הכשירה מאות צעירים להכרת החברה הישראלית ולתודעת שירות ציבורי, כדי להכשיר דור חדש של הנהגה מקומית וארצית. היא חרשה את הארץ, למדה לעומק את החברה הישראלית, הכירה רשויות מקומיות רבות בכל המגזרים וצברה ידע וניסיון רב מלקחי הצלחות וכישלונות במקומות רבים. את הידע והמטען הללו, המצטרפים לניסיון הרב בעשיה בגולן, החליטה מיכל לרתום לקידום הגולן. מיכל רייקין חוזרת הביתה, עם תחושת שליחות ומחויבות להנהיג את הגולן, להזניק ולקדם אותו.
מיכל עלתה לגולן, לקדמת צבי, ב-1991, אחרי נישואיה לאילן. כאן בנתה את ביתה וכאן נולדו ילדיה אבישג, אוריה, יואב ובניה.
“בתנו הבכורה”, מספרת מיכל בגאווה, “התחתנה לפני חודש ובונה את ביתה בקדמת צבי. קשה לתאר את ההתרגשות כשילדיך בוחרים לגדל את ילדיהם כפי שבחרת בעבורם. אני מחכה מאוד להיות סבתא”.
מיכל שירתה בצה”ל כקצינת ת”ש וקצינת חיילים בודדים. היא סיימה בהצטיינות תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהיגות ציבורית ופוליטית. מיד עם הגיעה לגולן, היא החלה בפעילות חינוכית וציבורית בקדמת צבי ובגולן. הייתה פעילה מרכזית בוועד יישובי הגולן בתקופת המאבק, הייתה יו”ר “קרן הגולן” ובתוך שנים אחדות, נבחרה לסגנית ראש המועצה.
למיכל רקורד בפעילות ציבורית גם מחוץ לגולן. היא שימשה כדירקטורית בנמל אשדוד בשנות הקמתה של חברת הנמל. היא חברה ב”צוות 2048″, העוסק באתגרים האסטרטגיים של המדינה תוך בחינת מודלים צופי עתיד.
“עיקר עיסוקנו בצמיחה הדמוגרפית הדרמטית והשפעתה על התשתיות ועל פיזור האוכלוסייה. בהקשר זה, יש הזדמנויות ואתגרים רבים לגולן ועלינו להיערך להם כבר היום”.
מיכל חברה ביחדה (קואליציה) לפיתוח אסטרטגי של הגולן, הפועלת להכרה בין-לאומית בריבונות ישראל על הגולן.
“עלינו ליצור חוסן משפחתי וקהילתי, נבנה קהילות עם עומק וקיימות, החיות חיים של ערכים, חיים שיש בהם קשר להיסטוריה, לצד פתיחות לחלומות עתידיים משמעותיים. כבר היום, הקהילה שלנו במקום טוב, אבל הפוטנציאל שלנו מאפשר יותר”
היחידה לפיתוח קהילתי
ב-12 שנותיה הראשונות בגולן, לימדה מיכל ב”נופי גולן”.
“הייתי מורה לכלכלה ושיווק”, היא מספרת, “מחנכת ורכזת מגמה בבית הספר האזורי ‘נופי גולן’. שם למדתי שהחינוך יהיה חלק משמעותי בחיי”.
ב-2003 מיכל עזבה את בית הספר ובמשך שנה, ריכזה, בהתנדבות, צוות שחלם את החזון החינוכי החדש בגולן.
“הרבה דברים שנרקמו אז קיימים היום בגולן: בית הספר המשותף ‘מצפה גולן’, בית הספר ‘שורשים’, בית הספר ‘ברנקו וייס’, הצמחת המערכת היסודית לשמונה-שנתית, מעגל המדבי”ם והמדלי”קים, תכניות לימוד חדשות ועוד”.
ב-2005, נבחרה מיכל לסגנית ראש המועצה. היא ניהלה את אגף חברה וקהילה במועצה, שכלל חמש מחלקות: חינוך, המתנ”ס – כולל החינוך החברתי-קהילתי, רווחה ושירותים חברתיים, צמיחה דמוגרפית ותחבורה.
“בשנים הללו הקמתי את היחידה לפיתוח קהילתי, כתבתי את תפיסת החירום של המועצה והייתי ראש מטה החירום במלחמת לבנון השנייה. עיצבנו תפיסה אזרחית קהילתית לחוסן יישובי בעת חירום, והתפיסה הזאת מיושמת בהצלחה ביישובי הגולן. יזמנו והובלנו את התחבורה הציבורית בגולן, הקמנו בתי ספר וגנים, יצרנו את תפיסת ההפעלה של החינוך החברתי-קהילתי ואת הטיפול בנוער בסיכון ועוד”.
עם הרקורד הזה, החליטה מיכל להתמודד על ראשות המועצה.
“תפקידה של הנהגה אזורית הוא ליצור מרקם חיים שמאפשר לחלומות להתגשם”.
חברת מופת
מיכל מוּנעת מתפיסה קהילתית. הייחוד של הגולן הוא הקהילתיות, ביישוב הבודד ובאזור עצמו שהוא קהילה של קהילות. הקהילתיות נועדה לעודד כל פרט לאכפתיות ומעורבות מקסימלית בסביבתו ומספקת לו יכולת השפעה על הנעשה בחברה שבה הוא חי. האנשים שעלו לגולן, מן הכרך הגדול וממרכז הארץ, מחפשים זאת. את הכיוון מתכוונת מיכל לחזק, לקדם ולעודד, אם תיבחר לראשות המועצה. מרכיב מרכזי במהלך זה הוא תודעת השירות.
“אני מחויבת למועצה שירותית, שקופה לציבור, משתפת, מקצועית וחדשנית. זה הבסיס אותו אצור ואבסס, כמהלך ראשוני, שישמש אותנו לתכלית עמוקה יותר. תפקידה של המנהיגות הוא לבנות חברת מופת במובן העמוק ביותר של המילה. יש לנו כאן הזדמנות, ועבורי היא חובה”.
עיקר פעילותה של מיכל בהתמודדות על ראשות המועצה, מתמקד בפגישות עם תושבים, שיחות אישיות רבות וחוגי בית.
“פגשתי כבר 400 איש. זה הדבר החשוב ביותר עבורי – להקשיב לציבור. הפגישות הללו יוצרות אצלי את תובנות העומק על האתגרים העומדים בפנינו”.
עיקרון נוסף בקמפיין של מיכל הוא התמודדות נקייה.
“איננו עוסקים כלל במועמדים האחרים, אלא רק מציגים את הידע, הניסיון והתפיסות שלנו”.
בדברייך את מרבה להשתמש במושג “חברת מופת”. למה את מתכוונת באתגר הזה?
מיכל: “יש בגולן חבורה יוצאת דופן של אנשים: גיוון, ערכיות, יצירתיות, תעוזה, מעוף ותחושת אחריות חברתית. יש לנו גם אוויר מצוין ומספיק מרחק מהמרכז, כדי לבנות כאן חברת מופת. זו מטרה שראוי שנציב אותנו בפנינו ועליה להיות בליבת מאוויינו. דווקא במציאות המעודדת אינדיבידואליזם, ראוי לבנות מערכת ציבורית, שמשאביה וחלומותיה נמצאים במקומות ערכיים; שבהם היא משקיעה ובהם היא גאה.
“חברת מופת נבנית מאמירה עמוקה, שאנו רוצים להיות אנשים טובים באמת ושאנו מתגייסים למקומות הללו. הדבר יבוא לידי ביטוי בכל הממדים: בהתייחסות לתושב, לילד/לנער במערכת החינוך, לנקלט, למשפחות שחוות מצוקה, ביצירת הזדמנויות לתושבים קהילתיים, בקשר עם הקהילות שמסביבנו.
“עלינו לבנות קהילה שהזקנה בה לא רק מכובדת, אלא גם מועצמת. להיות מופת של בשורה ארצית – איך אזור דואג לדור המייסדים שלו, לזקני השבט וכיצד יוצרים קהילה רב-דורית, שחלקיה השונים מחוברים בעבותות של אמת ובדאגה הדדית.
“חלק מהאחריות שלנו תהיה בתמיכה, הקמה ויזום של מיזמים חברתיים ממעלה ראשונה. אני חולמת על ביקור מטה של המועצה ביישוב, שבו השאלה הראשונה ליישוב היא: מהו מפעל ההתנדבות והחסד שפועל בו? לא לדבר על ערכים, אלא להגשים אותם”.
כיצד בכוונתך לקדם את החזון הזה?
“עלינו להעמיד את החינוך, ובפרט את החינוך לערכים, בראש סדר העדיפויות. המדידה של החינוך ושל הקהילה שלנו תהיה בפרמטרים של מוגנות, אידאליזם ותרומה. אני חולמת על בתי ספר שמחנכים מגיל צעיר לאחריות חברתית ולמוסר. אני רוצה שבית הספר התיכון שלנו יחנך לתכנים וערכים כהכרת החברה הישראלית ואתגריה, הגות עמוקה ואחריות אישית”.
הפוטנציאל – הרבה יותר
הציבור מעוניין להכיר את המועמדים להנהגה גם מזוויות אחרות. שאלתי את מיכל על תחביביה.
מיכל: “אני אוהבת לטייל בארץ ובעולם, בעיקר עם אילן והילדים. אני אוהבת מאוד ללמוד ולא מפספסת אף הזדמנות. למשל, למדתי שנה בבית המדרש להתחדשות בגוש עציון ורק לאחרונה, הקדשתי חודש ללימודים בבית הספר למדיניות ציבורית בהארוורד, במסגרת תכנית לבכירים בשירות הציבורי”.
מה את אוהבת במיוחד בגולן?
“את הערכים שנוכחים מאוד בחיינו פה: הקהילתיות שמאפשרת חיים מאוזנים, מאפשרת הורות ראויה, גידול ילדים לעצמאות ותחושת מסוגלות, תחושת שייכות, חיבור לטבע וליצירה ראשונית וחלוצית.
“אחד הדברים שהכי מרגשים אותי הוא החיבור של הילדים לגולן. השיח שלהם על כל האזור כבית. הם מגיעים מהצבא, או משנת השירות ותוך דקות, הם במעיין, או על אחת הפסגות, עם פק”ל קפה וזו הנאה צרופה עבורם”.
ספרי על עצמך משהו שאנשים לא יודעים
“בנערותו, אילן, בן זוגי, אומץ, לא באופן רשמי, במשפחה שלנו. כך הכרתי אותו. כיוון שאנחנו משפחת רייקין היחידה בארץ, לא רציתי לוותר על שם המשפחה שלי. כשהתחתנו, סיכמנו שהילדים יישאו את שני שמות המשפחה, של אילן ושלי. זמן קצר אחרי החתונה הוא הציע לפשט את העניינים (כמו תמיד…) ולהחליף שם משפחתו לרייקין. כך הפכתי לאישה שבן זוגה נושא את שם משפחתה”.
לסיום – מהו החלום שלך?
“אני חולמת גולן שיש בו קהילה עמוקה, הדדית, מגויסת, אוהבת אדם, מאירת פנים וזה צריך להתחיל מההנהגה האזורית. ברגע שהנהגת הציבור אוהבת אדם, מאמינה בטוב, רוצה את הטוב ולא רק את המועיל, זה עצמו מעלה את השיח למקומות שאפשר לדבר בהם ערכים וחלומות.
“עלינו ליצור חוסן משפחתי וקהילתי, נבנה קהילות עם עומק וקיימוּת, החיות חיים של ערכים, חיים שיש בהם קשר להיסטוריה, לצד פתיחות לחלומות עתידיים משמעותיים. כבר היום, הקהילה שלנו במקום טוב אבל הפוטנציאל שלנו מאפשר יותר. הרבה יותר”.
