אייל בהרב ובועז פרסלר, ממושב נוב, ואורי ליברמן מאפרת (במקור ממושב יונתן) הקימו לפני כ-6 שנים את חברת “גולן סולאר”, חברת ייעוץ, תכנון וליווי של פרויקטים סולאריים. מתברר שבגולן ישנם תנאים מצוינים לייצור חשמל מקרינת השמש
על גגות של רפתות, לולים ומבני תעשייה ברחבי הגולן אפשר כבר לראות לא מעט פאנלים סולאריים המפיקים חשמל ומניבים גם הכנסה כספית. הגל הזה החל בשנת 2008-2009, כאשר הממשלה החליטה על הענקת סובסידיה ליצרני חשמל סולארי. לא מעט חברות מסחריות קמו, רובן לא שרדו ומאז חלו שינויים משמעותיים בעלויות הציוד, בתקנות הסולאריות ובדרישות הרישוי.
הנושא הזה אינו פשוט כלל וכאשר מקימים פרויקט סולארי, רצוי שיהיה ליווי מקצועי, אחרת קל ללכת לאיבוד בסבך הביורוקרטיה שמתלווה להקמה, המפרטים המוצעים ע”י החברות, והצדדים הטכניים הכרוכים בתפעול המערכת ומעקב אחר הביצועים שלה, שלא נהירים למי שלא עוסק בתחום. חברת “גולן סולאר” מתמחה בדיוק בזה. היא לא מקימה בעצמה מערכות סולאריות, אלא נותנת ייעוץ וליווי למי שמעוניין להקים פרויקט כזה, משלב הפרוגרמה דרך כל שלבי המכרז וההתקנה ועד החיבור לרשת החשמל והמעקב אחרי תפוקות המערכת במשך השנים.
את החברה הקימו שני שותפים ממושב נוב, בעז פרסלר ואייל בהרב. זה קרה די במקרה. בהרב עסק בקידום אתרי אינטרנט ופרסלר היה כלכלן ומשפטן. הכניסה שלהם לתחום החלה כשהשניים ארגנו קבוצת רכישה של חקלאים לצורך הקמת גגות סולאריים.
“בועז פנה אליי עם הרעיון”, משחזר בהרב. “בהתחלה, לא האמנתי שזה יתפוס, אבל פרסמנו מודעה ולהפתעתנו קיבלנו הרבה פניות של חקלאים שרצו להצטרף. לקחנו על עצמנו את הארגון של הקבוצה ואת העבודה מול כל הגורמים שמולם צריך לנהל את העניין, שהם: חברת החשמל, בנקים, חברות ביטוח וחברה שאמורה להקים בפועל את המערכות על הגגות.
“תוך כדי התהליך, למדנו את הנושא וצברנו ניסיון. קיבלנו על עצמנו לטפל גם בחקלאים נוספים שהסתבכו עם העניין הזה מול חברות סולאריות שפשטו את הרגל. בסופו של דבר, בשנת 2013, החלטנו להקים את החברה באופן רשמי, כי זיהינו שבתחום הזה יש ערך למומחיות שלנו”.
מחיר הפאנלים הסולאריים צונח
מאז 2009, חלו שינויים מפליגים בתחום הסולארי. ההתפתחות הטכנולוגית והכניסה של הסינים לתחום, הובילה להוזלת מחירים של יותר מ-70 אחוז במחירי הפאנלים הסולאריים. עקב כך, שונו גם התקנות הנוגעות להקמת מתקנים כאלה, הן על גגות משקיים ותעשייתיים והן על גגות של בתים פרטיים.
בעבר, המדינה סבסדה את התעריפים של החשמל הסולארי. היצרן היה מקבל יותר מ-2 ש”ח לקילוואט, למרות שהתעריף הממוצע של חברת החשמל עמד רק על חצי ש”ח לקילוואט. במצב עניינים זה, כמות המתקנים הסולאריים שניתן היה להקים הייתה מוגבלת על ידי היקף התקציבים שהקצתה המדינה לסבסוד.
ברגע שהמחירים ירדו, השתנו חוקי המשחק. את השינוי מסביר בעז פרסלר: “כיום, כל אדם שרוצה להקים מערכת סולארית, יכול לעשות זאת, בתנאי שיש בידו להציג נתוני צריכת חשמל זהים פחות או יותר לתפוקה הצפויה מהמערכת הסולארית שהוא מתכנן להקים.
“אבל בפועל, התפוקה של מערכת סולארית משתנה מיום ליום ומשעה לשעה בהתאם לקרינה מהשמש. לכן יש מנגנון קיזוז המכונה ‘מונה נטו’. כשהמערכת הסולארית מייצרת יותר חשמל ממה שהצרכן צורך ברגע נתון, החשמל מוזרם לרשת והיתרה נשמרת כקרדיט (זיכוי כספי) עבור הצרכן לשעות שבהן יהיה מצב הפוך, שבו הצריכה תהיה גדולה מהייצור, כמו בלילה, למשל.
“המטרה של מנגנון ‘מונה נטו’ היא ליצור מצב שלא יהיו עודפי ייצור חשמל ברשת. למשל, בקיבוץ שיש לו רפת גדולה, יכול להיות מצב שהמערכת הסולארית על הגגות תייצר, גם לאורך זמן, יותר חשמל ממה שהרפת צורכת בזמן ייצור החשמל במערכת הסולארית. אבל מכיוון שהרפת שייכת לקיבוץ, התחשיב מתבצע לפי צריכת החשמל של כלל הקיבוץ בכל החודש, וכך ניתן למקסם את הרווחיות של המערכת הסולארית”.
יתרון לגודל
בהרב ופרסלר עובדים כיום מול רשויות, חברות תעשיתיות, קיבוצים ואגודות שיתופיות. לאחרונה חזרו לעבוד גם מול אנשים פרטיים שרוצים להציב פאנלים סולאריים על גג הבית שלהם.
“בתחום הזה, יש יתרון לגודל”, מסביר בהרב. “בפרויקט גדול יש חיסכון בעלויות ואז ההחזר על ההשקעה יכול להיות תוך 5-7 שנים. בבית פרטי, ההחזר על ההשקעה יכול להימשך בין 8 ל-10 שנים ולכן אנחנו ממליצים לאנשים פרטיים להתאגד כדי להוזיל עלויות. על פי התחשיבים שלנו, המערכת תשתלם יותר לאדם פרטי, אם צריכת החשמל השנתית שלו היא מסכום של 8,000 ש”ח ומעלה”.
חברת “גולן סולאר” אינה מקימה בעצמה את המתקנים הסולאריים ונשאלת השאלה מדוע לא לפנות באופן ישיר לחברות המתמחות בתחום ושתהיה כתובת אחת. מדוע צריך חברת ייעוץ וליווי?
בהרב: “החברות המובילות בתחום, שנותנות את כל החבילה, הן מאוד יקרות. כדי להשיג מחיר זול, מצד אחד ומהצד השני, לא להתפשר על איכות, צריך להכיר את השוק, להכיר את הטכנולוגיה וזו ההתמחות שלנו. חברת הקמה (אינטגרטור) תציע בדרך כלל מפרט שמתאים לה יותר לעבוד אתו – מצאי במלאי, יבואנים שנותנים לה אשראי, שיתופי פעולה מסחריים ועוד. מפרט שהוא לא בהכרח הטוב ביותר שאפשר להשיג באותו מחיר. אנחנו גם מגיעים לשטח בזמן ההקמה ומוודאים שהמוצר שהגיע הוא אכן זה שהוזמן, שהעבודה נעשית כמו שצריך ומלווים את כל התהליך מול הרשויות, משרד התשתיות וחברת החשמל”.
צפון הגולן – אידאלי להפקת אנרגיה סולארית
מה שהתחיל כקבוצת רכישה של חקלאים ברמת הגולן, הפך עם השנים לחברה שעובדת בכל הארץ. לצורך כך, התווסף שותף לחברה, אורי ליברמן, המתגורר בגוש עציון ואחראי על השירות באזור המרכז והדרום. משרדי החברה ממוקמים במושב אבנ”י אית”ן, והיא מעסיקה ארבעה עובדים במשרה מלאה, אדריכל, מהנדס חשמל, קונסטרוקטור וחשמלאים כפרילנסרים.
אנשי “גולן סולאר” עובדים בכל הארץ ומתברר שכדי לתת את העצות הנכונות, צריך גם להכיר את התנאים האקלימיים הייחודיים לכל אזור בארץ. התנאים האלה משפיעים על יעילות המערכת הסולארית. מדינת ישראל היא קטנה יחסית, לכן אין הבדלים גדולים בזווית הקרינה של השמש, אבל עדיין ככל שמדרימים, זווית הקרינה של השמש יותר גבוהה ועוצמת הקרינה יותר גדולה. הדרום והנגב עדיף גם בכך שיש בו פחות ימים מעוננים.
יש עוד גורם משפיע, שאינו מוכר למי שאינו בקיא בתחום האנרגיה הסולארית. מתברר כי הטמפרטורה גם היא משפיעה על התפוקה של הפאנלים הסולאריים וככל שהיא נמוכה יותר, כך התפוקה גבוהה יותר.
פרסלר: ” הפאנלים הסולאריים מפיקים את האנרגיה החשמלית מהאור, ולא מהחום. חום גבוה פוגע בהספק החשמל המיוצר. לכן, דווקא אזורי ההר, כמו אזור הגולן, הם האזורים הטובים ביותר בארץ לייצור אנרגיה סולארית. הטמפרטורה לא גבוהה מדי והקרינה חזקה. מתברר שלא רק בתחום אנרגיית הרוח צפון הגולן הוא מקום אידאלי, גם בתחום הסולארי כדאי להשקיע באזור הזה”.
