בפורים הזה, יזמו בנוב פרויקט קהילתי של משלוחי מנות משוכלל למבוא חמה, עם מסר של פגישה מרחוק–קרוב, משלוח מנות וקירוב לבבות. והלבבות? התקרבו
דבורה בר
הרבה לפני חג הפורים, בתוך סבך הסגרים ותקנות הקורונה, התחילה ועדת התרבות במושב נוב לחשוב קדימה. בסיס החשיבה היה להפיק משהו שונה בפורים, משהו שיבוא ממקום אחר, משהו שהוא תוצאה של זמן הקורונה המתמשכת, שיוצרת דינמיקת חיים שונה בהתרחשותה התרבותית. בתוך המציאות הנתונה, הועלה רעיון לשלב כוחות במושב ולהפיק פרויקט של נתינה מושבית על ידי העצמה של אחת מארבע מצוות החג, הלא היא מצוות משלוח מנות, שמטרתה לשמר את רוח האחדות, שסייעה לעם ישראל להינצל מגזרות השמד של המן ואחשוורוש.
משמעות הפעילות הייתה הגברת הנתינה הערכית ולאו דווקא לאנשים מוכרים מהסביבה הקרובה.
נציגויות של כל הוועדות הרלוונטיות (חינוך, ותיקים, נוער ותרבות) גויסו לסיעור המוחות שהעלה כיוונים שונים של מושאי הנתינה: חיילים, צוותי רפואה, אנשים בודדים ועוד. עלה גם רעיון לקשור קשר עם אחד היישובים, שאינו מהגוש הדתי, ולהעניק משלוחי מנות לחבריו ובכך גם להביע את ההערכה העמוקה שאנו רוחשים למשפחתיות הגולנית המגוונת. מפאת הסגר, הבנו שלא ייתכן מפגש פנים אל פנים, אבל אפשר להתחיל בגישוש ראשוני של היכרות, בשי, מכתב ותמונה.
כך נוצרה עוד ישיבת זום שהניבה מיזם קהילתי, שמטרתו יצירת קשר ראשוני כבסיס לקשר מתמשך ופעילות משותפת עם יישוב אחר, שונה במרקמו התרבותי מאתנו. הודגש שוב הרצון להרבות בקירוב לבבות, מתוך מטרה ארוכת טווח ליצירת קשר שילך ויעמיק עם הזמן, במגוון פעילויות משותפות.
“מעגלגולן“
בו–זמנית, גילינו שהיוזמה שלנו כבר קבלה צורה ושם – “מעגלגולן“, שרשם לעצמו מטרה לחזק את הסולידריות והחוסן הקהילתי בקהילת הגולן, באמצעות עשייה משותפת ומהנה – יצירת חיבורים בין הקהילות השונות והעמקת ההיכרות שלנו עם מגוון הישובים והאוכלוסיות הגרות כאן.
כל משפחה שהשתתפה, קיבלה אריזה. היא התבקשה למלא אותה בארבעה פריטי כל טוב ופריט נוסף, שמסמל בשבילם את הגולן. גם תמונה משפחתית התבקשה, או מכתב היכרות קצר על המשפחה. בצירוף לדברים, הוכנו סרטי תדמית וחידון על היישוב
הנוסח הונח לפתחנו עם פרוץ הסגר השלישי ובו קריאה: “בואו נתחבר מהבית“. מיזם זה המריץ אותנו לחפש יישוב שהרעיון ימצא חן בעיניו ושיהיה בשל ופנוי להשתתף בפעילות שכזו. כך הגענו למבוא חמה. אל התושבים יצאה קריאה: “בפורים זה, נפגשים מרחוק ומקרוב, בפרויקט משותף של קיבוץ ומושב, נקיים מצוות משלוח מנות, תוך קירוב לבבות“. כל משפחה שהשתתפה, קיבלה אריזה. היא התבקשה למלא אותה בארבעה פריטי כל טוב ופריט נוסף, שמסמל בשבילם את הגולן. גם תמונה משפחתית התבקשה, או מכתב היכרות קצר על המשפחה.
בצירוף לדברים, הוכנו סרטי תדמית, חידון על היישוב וחידות על החג.
קריאה זו תפסה תאוצה ועשרות רבות של משפחות נרתמו לחגיגה. אכן חגיגה! קשטו, חשבו, יצרו, עשו, קנו, העמיסו, העניקו ופינקו. האוויר היה טעון במתח של עשייה והאווירה סופר–מרוממת וקסומה. נציגות נוב ומבוא חמה יצרו צימודי משפחות ובבוקר חג הפורים, יצאו המשלוחים בשמחה, לתעודתם ההדדית. החידון שוגר במדיה וההתרגשות הייתה רבה, הן בנוב והן במבוא חמה, שסיכמו: “ההתרגשות הייתה גדולה בקהילה, נוכח יצירת קשר ראשון אתכם. תחילתה של היכרות. כולנו מתרגשים ומקווים להיכרות מעמיקה יותר, בעתיד הקרוב“.
מבצע שכזה. לצאת מהשגרה הפורימית הידועה, להרבות אהבה ושכנות טובה, שזרעיה מן הסתם עוד יניבו תשואה חברתית גולנית, חמה ומובילה. כף אמתי של נתינה וקבלה הדדית, ישר מן הלב. נוגע בלבבות.
