הבית הירוק של משפחת טישאור בולט לעין ממרחק ומשמש כנקודת ציון בשכונה בקצרין. בית שכולו צבע, אור, כיווני אוויר וקרניז שמשחק עם קרני השמש
ספרו קצת על עצמכם:
דניאל: “אני דניאל, בן 45 נשוי לשירי, אבא לעדן ומור בנות 12 ו-14. במקור, אני מנתניה ושירי מאפיק, שם הכרנו, כשהייתי בשירות נח”ל. התחתנו וגרנו בחדרה וכל הזמן רצינו לחזור ולגור בגולן. לקצרין, עברנו לפני שש שנים. קצרין ענתה לצרכים שלנו ובחרנו לבנות פה את ביתנו.
“אני אוהב אמנות ותרבות, משחר ילדותי. למדתי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן, למדתי אמנות לתואר ראשון ובהמשך, אמנות לתואר שני, באוניברסיטת חיפה. לאחרונה, סיימתי לימודי הנדסת בנין, בתל חי וכיום, אני גם הנדסאי בניין.
“בנוסף, אני מרצה בחוג לאדריכלות נוף ובחוג לאדריכלות ועיצוב פנים, במכללת תל חי. מזה עשרים שנה, שירי ואני עובדים יחד. יש לנו משרד אדריכלות ושירות הנדסה ופיקוח.
“העבודה ביחד כזוג טובה לנו. אנחנו משלימים אחד את השני. שירי אוהבת סדר וארגון ותשומת לב לפרטים. שירי, בעצם, אחראית לכל הנושאים הטכניים של המשרד ואני הברדקיסט, אוהב את שבירת המסגרות ואת העיצוב, תוך בניית החזון”.
מהו החלק האהוב עליכם בבית?
“קשה להגדיר בדיוק מהו החלק האהוב. אולי זה לא חלק, אלא יותר האופי של הבית. אנחנו משפחה של ג’ינג’ים ובהחלט נחוצה לנו חוסר שגרתיות. אז מבחינתנו, ההגדרה הנכונה היא חוסר השגרתיות של הבית בכללותו, במיוחד, בצבע הירוק מבחוץ והכתום מבפנים. כך, למשל, המטבח הכתום שלנו.
“הבית מציג אקלקטיות ושפה מורכבת של אלמנטים רבים. קשתות, קווים ישרים לצד זוויות לא שגרתיות, המתבטאות בגג דמוי פגודה”.
שירי: “אנחנו אוהבים את החלונות הגדולים שמכניסים את האור הביתה. האור נכנס גם כקרני השמש במשך היום וגם אור תאורת הרחוב, שחודר בשעות החשכה”.
האם יש פריט אהוב במיוחד?
דניאל: “הפרט העיצובי האהוב עלינו בבית הוא קרניז הגג. הקרניז בולט כמטר מהבית ונוצר כיציקת בטון. זוהי עבודה מורכבת מאוד, הדורשת תמיכה מאסיבית. לקח כחודש ליצור את התבנית והתפסנות המתאימה.
“מלאכת הכנת הקרניז לא הסתיימה ביציקה ונדרש ליצור בה דקורציה מיוחדת, שאותה ביצענו עם הבנות שלנו. יחד עם הבנות, בחרנו דוגמאות מעץ, אותן הנחנו בתבנית היציקה. בסיום היציקה ועם פירוק התבנית, התקבלו דוגמאות של פרחים, עלים ופרפרים.
“אפשר לומר שבניית הבית שלנו זו מעבדת הניסויים הפרטית, שמאפשרת לנו לקחת סיכונים מחושבים. סביר שלא היינו מעיזים ליצור את הקרניז כפי שהוא בבית של לקוח.
בזמן שקיעה, קרני השמש פוגעים בבטון החלק בקרניז ומשם הן מאירות על האבן שמתחת לקרניז ומתקבל מראה של פס זהב זוהר על האבן. זה מראה קסום”.
הכוורת
מהי הקנייה האחרונה שלכם לבית ?
דניאל: “הקנייה האחרונה שלנו לבית היא פינת ישיבה לחוץ, שעשויה מעץ מלא. לצבע, מבחינתנו, יש מרכיב חשוב בבניית אווירה, לכן צבענו אותה בתכלת ססגוני, שיתאים לצבע האלומיניום של חלונות הבית”.
מהו החלק בבית שמייצג אתכם?
“החלק שמייצג את כל המשפחה הוא הקיר בפינת האוכל שמכיל כוורת בנויה. בתוך הכוורת, יש בעצם את מגוון הזיכרונות שלנו מתקופות שונות.
“ניתן למצוא שם את פסל ראש דויד, ששירי קיבלה מסבתא שלה, שקנתה את הפסל באחד מטיוליה בעולם. הפסל מסמל את הקשר שלנו לתרבות ואמנות. בנוסף, יש בכוורת ספרי אמנות, אלבומים ופריטים מכל מיני טיולים, שעשינו כזוג וכמשפחה. כמו כן, חלק מהרישומים שלי מוצגים גם הם בכוורת”.
האם הייתם משנים משהו בבית?
דניאל: “למרות שתכנון הבית הסתיים, אני חושב כל פעם מחדש, שניתן לפתח צורות נוספות, חדשות ומעניינות, שעוד לא ניסיתי. מזל שחייבים לעצור איפשהו, על מנת לבנות ולגור בבית”.
שירי: “בנינו את הבית כדו-קומתי, כדי להשאיר יותר מרחב לגינה. גינה היא המקום למחשבות, כמו המוח אצל האדם. השארנו את זה להמשך וממשיכים לחשוב ולפתח. המטרה היא לצור גינה מעניינת ולטעת בוסתן”.
יש משהו שחשוב לכם להביע?
דניאל: “אני מאוד אוהב את העשייה האדריכלית והאמנותית שלי. מאוד אוהב לבטא את עצמי בציור, ביצירת חללים ומקומות מעניינים, חיבור של צורה עם פונקציה ומרגיש סיפוק מהמגוון הרב של הפרויקטים שאני נמצא בהם”.
שירי: “בית, מבחינתנו, זה כיווני אוויר, אור ונוחות וחווית משתמש. חשוב שהבית יהיה מקום שנעים להיות בו. המטבח אצלנו כתום, החוץ – ירוק ובבית, יש לנו גוונים של כחול.
“אנחנו חושבים שצבע הוא מרכיב חשוב בחיבור של המבנה למקום. אנשים מייחסים לו מעט מדי חשיבות. צבע הוא לא רק רקע. יש לו תפקיד וחשוב לתת לזה ביטוי בבית. אצלנו הצבעים מתחברים לגווני הטבע”.
