השיח הציבורי על טורבינות הרוח יצא מכל פרופורציות. זהו שיח לא מכבד שאינו הולם את רוח הגולן
באוקטובר 1968, התקבל במזכירות הקיבוץ הצעיר, בן תשעת החודשים, עין זיוון, מכתב ממייק לבנה, איש הטבע ואהבת הארץ ומשוחרי הגולן וההתיישבות בו מראשיתו, בזו הלשון:
“לחברי עין זיוון,
קראתי בעיתון כי עומדים לפגוע בבריכת רם ולהוריד את מפלס מימיה, כדי לספק לכם מים. סבורני, כי עליכם להתקומם נגד רעיון זה! אתם באתם הנה כדי לפתח אזור – ולא להשחיתו. אתם מופקדים על פיקדון יקר. אל תקצצו את הענף שאתם יושבים עליו! בל יקום קיבוצכם על ניצול אוצרות טבע שאינם מיותרים, כגון מי בריכת רם. אל תשמידו את יופייה של ארצכם! האם לא די כיערנו את ארצנו מתוך חשבונות מוטעים של רגע, ועתה אנו מצטערים על כך?
קומו אתם נגד הרעיון, כי כל שיעז לקום – יושתק בשמכם. רק לכם לא יוכלו לומר, כי מחבלים אתם ביישוב הגולן. קומו אתם נגד המעטת דמותה של בריכת רם, כי אתם מעוניינים בה יותר מכל אדם אחר, כי היא נוף ביתכם ואליה יטיילו ילדיכם בשבת. הרהרו נא, לשם מה באתם לשבת כאן: כדי להשמיד את ערכי הנוף – או כדי לשמרם? אנא, דונו בעניין והחליטו שאינכם רוצים לפגוע בבריכת רם“.
לא היה זה מכתב של אדם העוין את ההתיישבות בגולן, להפך. אך הוא היה חרד לנזק הסביבתי שעלול להיות כרוך בפיתוח הגולן. ככל הידוע לי, זה היה הקונפליקט הראשון בין שימור ופיתוח בגולן, המלווה את ההתיישבות בכל ימיה.
כל בית שאדם בונה בעולם וכל עץ שהוא נוטע הם התערבות בטבע וניתן לתקוף אותם בשם הגנת הסביבה. האם משמעות הדבר היא שעל בני האדם לחזור להיות ציידים–לקטים (בניכוי ציידים, כמובן)? איש לא תובע זאת. מצד שני, יש לבני האדם אחריות על כדור הארץ, על הסביבה ועל שמירתה. כך גם בגולן, יש למצוא את דרך המלך, של שימור ופיתוח. מן הראוי שכל קהילת הגולן תגבש אמנה אזורית של פיתוח ושימור, בהסכמה רחבה, שתחייב אותנו.
דרוש: פסק זמן
השיח הציבורי על טורבינות הרוח יצא מכל פרופורציות. זהו שיח לא מכבד שאינו הולם את רוח הגולן. אין כאן חלוקה בין מי ששומרים על הגולן למי שמוכרים אותו ואת עתידנו למען בצע כסף. אין לראות את מתנגדי הטורבינות כאויבי ההתיישבות.
לאחרונה, פרשתי מחברותי במליאת המועצה האזורית גולן. הספקתי להשתתף בחמישה מפגשים מרתקים של המליאה, ללימוד סוגיית הטורבינות. אני חייב לומר שהשתכנעתי משני הצדדים
לאחרונה, פרשתי מחברותי במליאת המועצה האזורית גולן. קודם לכן, השתתפתי בחמישה מפגשים מרתקים של המליאה, ללימוד סוגיית הטורבינות. נפגשנו עם כל הצדדים במחלוקת, האזנו בקשב רב לטענותיהם ונחשפנו למחקרים ששני הצדדים הציגו.
אני חייב לומר שהשתכנעתי משני הצדדים וכפי שנכנסתי ללא דעה ברורה לתהליך הזה, אני יוצא ממנו במרחב הספק.
אני בעד לקיחת פסק זמן לפני אישור השלבים הבאים של תכנית אנרגיית הרוח, לצורך לימוד אמתי של תוצאות המיזמים שכבר הוקמו ויופעלו בקרוב. ל“מכון שמיר מחקר“, יש את כל הכלים לבצע את מחקר העומק הזה. על מליאת המועצה להגדיר למכון מה היא רוצה לבחון. להערכתי, די ב-3-4 שנים של בדיקה. במקביל, המשקים השותפים במיזם יכולים להתקדם בתכנון, בלי לקבוע עובדות בשטח (כולל אישורים). התהליך הזה צריך ויכול להיעשות בהסכמה, מתוך הידברות בין כל הגורמים, בהובלת המועצה. יש לעשות כל מאמץ שכך הוא אכן יהיה. על כל הצדדים להתחייב מראש שיקבלו את מסקנות הבחינה.
בספר בראשית מסופר על אדם הראשון שהונח בגן העדר והצטווה “לעובדה ולשומרה“. לכאורה, יש סתירה בין השניים, אך אני מאמין שניתן למצוא את הדרך הנאותה לעבוד את אדמת הגולן ולשומרה.
מבריכת רם אנו שואבים מים כבר למעלה מחמישים שנה והיא נותרה פנינת טבע קסומה.
