קצרין, בירת הגולן, חוגגת 44 לייסודה. תלאביבים תמימים שואלים אותנו לפעמים איך אנחנו מסתדרים בלי קניון. מה ז‘תומרת איך? בקצרין יש הכול
קצרין חוגגת 44. אני מכירה אותה כבר 28 שנה. בדייט הראשון הרציני שלנו, הייתי בת 18, קומונרית בשירות לאומי. היא קצת יותר צעירה ממני. טיילנו בגולן, במסע סוכות של “בני עקיבא” וישנו בקצרין. הסניף שלנו ישן ב“נופי גולן“. בערב, התכנסנו כולנו לאירוע גדול ברחבת המתנ“ס. האיש שלי, שיחיה, שהיה אז אחד החבר‘ה בסניף, הגיע לבקר אותי. זו הייתה תחילתה של תקופת החיזור. הוא היה משקיען, רצה לראות שאני בסדר ולפנק אותי במשהו לאכול, אחרי יום טיול. דרך אגב, הוא עדיין משקיען ודואג לי ולמרות שזה לא נושא הטור, אני פתאום נזכרת שהשבת אנחנו חוגגים, לפי הלועזי, יום נישואים 24, גם לנו מגיע מזל טוב, לא רק לקצרין, שהיא הכוכבת של הטור השבוע ושמור לה אצלי מקום של כבוד.
מאז הטיול ההוא, שאכלנו בערב אצל אסתר, אסתר הייתה השווארמה המיתולוגית במרכז המסחרי. מצד אחד, הייתה אסתר (איפה שהיום “פיצבלה“) מצד שני, המזללה של נפתלי, עד היום יש שם מזללה וליד נפתלי, הייתה קונדטוריית יעל. כבר אז, ראינו את נפתלי ויעל אחד ליד השני וכנראה שם נחתם גורלנו לחיות יחד, האיש שלי שמו נפתלי, למי שעוד לא יודע.
מאז, אנחנו גם יחד וגם אוהבים את הגולן ואת קצרין ועוד לפני שהתחתנו, ביקרנו בה הרבה פעמים. אהבנו לטייל בנחלים, להגיע לאכול ב“בלו ברי“, פעם היו מגישים שם את האוכל בכלי קרמיקה עבודת יד והייתי מתה על זה. היום, כמסעדנית לשעבר, אני מבינה שקשה לשמר כלי קרמיקה בעסק. עדיין הבעלים של המקום הוא אותם בעלים מפעם, זה נשמר ולא ברור מאליו ואנחנו עדיין אוהבים להעלות זיכרונות מהגיחות לקצרין–של–פעם, כשהיינו צעירים, בעצם אנחנו עדיין צעירים.
אנחנו גרים ביונתן וקצרין בשבילנו היא העיר הגדולה. כשאני צריכה קניות בסופר גדול קצת יותר מהצרכנייה ביישוב, אני נוסעת לקצרין. בקצרין נמצא גם סניף הדואר והבנק ובית מרקחת וגם הפיצה האהובה עלינו
אנחנו גרים ביונתן וקצרין בשבילנו היא העיר הגדולה. כשאני צריכה קניות בסופר גדול קצת יותר מהצרכנייה ביישוב, אני נוסעת לקצרין. בקצרין נמצא גם סניף הדואר והבנק ובית מרקחת וגם הפיצה האהובה עלינו והשניצלייה והשווארמה ויש לנו גם אחלה חומוסיות ומאפיות לרוב…
יש הכול ובכיף
לא פעם, חברים מהמרכז חושבים שלגור בגולן זה חלום, אבל הם לא מבינים איך אפשר לגור במקום בלי קַניון. אני מנסה לשכנע אותם שלנו יש הרבה מעבר לקניון וגם לנו יש קניון, נכון, קטן ובלי חנויות של מותגים, אבל יש לנו הכול בקצרין. יש את החנות המיתולוגית של לילי, עם משחקים, מתנות ומכשירי כתיבה, ויש לנו חנויות בגדים, תשמישי קדושה, חנויות ספורט וטלפונים, חנות ספרים, מחשבים, חומרי בניין וכלי עבודה, צעצועים ופרחים, מספרות וקוסמטיקאיות, מכוני שיזוף וציפורניים, רופא שיניים מעולה, יקבים ומפעלים, בית בד ומזקקה לוויסקי, מוסכים טובים, מגרשי מכוניות, רפד ו“מי עדן“, שיש רק בגולן ומופעים והצגות ומה לא… יש עוד המון וסליחה מאלה שלא מניתי אותם, אבל באמת יש לנו פה הכול ובכיף. אם אנחנו ממש רוצים קניון, או מותגים, אז נוסעים לראש פנה, טבריה, או כרמיאל, אבל בתכל‘ס, אין כמו השקט והנחת שיש לנו בקצרין.
היא בת 44 ויפה ומטופחת להפליא ויש בה שקט ואנרגיות טובות ואנשים טובים ומגוונים. אז מזל טוב לקצרין, בירת הגולן, אנחנו אוהבים אותך וגאים בך. בשבילינו את העיר הגדולה והיפה שלנו ועכשיו, בקיץ, גם של כולם, כי את מרכז בילוי למטיילים הרבים שיגדשו את הגולן.
