ראש המוא”ז גולן מסמן את היעד המרכזי לעשור הקרוב – הכפלת האוכלוסייה בגולן, “כולל קצרין”, הוא מדגיש. ריאיון חגיגי לקראת יום העצמאות, עם ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח
חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן. נולד בראשון לציון לפני 57 שנים ומתגורר עם משפחתו במושב נוב, זה 35 שנים. נשוי לאור-לי, אב לחמש בנות וסב לארבעה נכדים.
משרת במילואים, בדרגת אלוף משנה, בפיקוד העורף. פיקד על נפת עמקים (הכוללת 35 ראשויות מוניציפליות) ומנהל הלחימה של מחוז חיפה.
למעלה מ-20 שנה, היה רוקח הבעלים של משרד מצליח, העוסק בתכנון והקמת פרויקטים.
הוא שותף בהקמתם של עשרות פרויקטים בגולן, שמעניקים לתושבי הגולן מקורות פרנסה והגשמה עצמית, עשייה ורווחה כלכלית.
בחצי שנה האחרונה, רוקח מכהן כראש המועצה האזורית גולן, דוגל בראש ובראשונה בשקיפות ובשיתוף וכחלק מיעדיו, מקדם תכנית להכפלת אוכלוסיית הגולן בעשור הקרוב, בכפוף לחזון המועצה.
“בגולן, התכנית ל-2048 היא ל-250,000 איש. אני לא חושב שזה נכון לגולן. לדעתי, הגולן הוא שמורת טבע, עם קהילתיות מיוחדת ולכן היעד שלי ושל המועצה הוא הכפלה תוך עשור, כולל את קצרין”
התבשרנו על המהלך של נשיא ארה”ב, להכרה בגולן. כישראלי, מעבר להצהרות ולנאומים היפים, מהי לדעתך המשמעות המעשית של ההכרה הזו?
“אני חושב שגם כשהייתה הצהרת בלפור וכורש, לא לגמרי הבנו את המשמעות. הצהרת בלפור הובילה להקמת ישראל. אני מתייחס להצהרה באותה מידה. המשמעות היא פיתוח עתידי ומשמעותי. ההצהרה מאפשרת לקבל תרומות שעד עכשיו היינו מנועים מהן. היום, אנחנו מתארגנים לזה ומקימים יחידה לקשרי חוץ, שתפקידה ליצור קשר עם גופים בארה”ב ובקנדה, לגיוס תרומות לפיתוח בגולן.
“בנוסף, יש את ההצהרה של הממשלה וראשי הסיעות לגבי הגולן ואנחנו רוצים למנף זאת גם מבחינת ההשקעות של המדינה בגולן”.
ההכרזה על 250 אלף תושבים בגולן עד 2048, האם זה ריאלי? האם נכון? מהי המשמעות?
“יש תכנית מדינית שנקראת ‘2048’, של רשות התכנון, שהממשלה חתומה עליה. לפי התכנית, ב-2048, יהיו 17 מיליון אזרחים במדינה. הם לא יוכלו לגור בין חדרה לגדרה ולכן התחילו תהליך של בדיקה לפיזור האוכלוסייה בארץ. השלב הראשון כבר התחיל במטרופולין באר שבע. אותה תכנית קיימת גם בצפון ובמסגרתה, לכל יישוב, עיר, או מועצה, יש יעד לגדילה.
“הקליטה היום היא אטית. הסיבה לזה היא גם התשתיות שבדרך כלל מתעכבות לאחר קניית המגרש. אם משרד השיכון יקדם את התשתיות לפני הקנייה, זה יעודד את הקנייה וההרחבות המהירות”
“בגולן, התכנית היא ל-250,000 איש. אני לא חושב שזה נכון לגולן. לדעתי, הגולן הוא שמורת טבע, עם קהילתיות מיוחדת ולכן היעד שלי ושל המועצה הוא הכפלה תוך עשור, כולל את קצרין וזה, תוך שמירה על ערכי הקהילה והטבע.
“לפי התכנית, כל יישוב צריך להכפיל את עצמו. מושבים צריכים להגיע ל-400-450 משפחות. המרכזים הגדולים, שהם חד נס, בני יהודה, חיספין וקלע אלון, צריכים להגיע ל800 משפחות וכך גם יישובים קטנים, שיצטרכו להכפיל את עצמם תוך עשור.
“כמובן שאם קצרין לא תכפיל את עצמה, לא נצליח במשימה ולא נגיע ליעד. קצרין צריכה להכפיל את עצמה ולהגיע ל-20,000 תושבים ואז היא תהיה בירת גולן, על כל המשמעויות שלה.
“הקשר שלי עם ראש המועצה המקומית קצרין, דימי אפרצב, הוא קשר רציף ומעולה. אנחנו עובדים ביחד באופן קבוע ורואים את הדברים עין בעין.
“ההכפלה תוך עשור היא כמובן תחת חזון הגולן, שתקף עד היום”.
“כל הצוות הבכיר של המועצה מרבה להיפגש עם ראשי היישובים והתושבים, זה חשוב. התקשורת הפתוחה היא ערך שיורד לכלל עובדי המועצה ומיושמת בפועל. מבחינתי, כולם יכולים להיפגש אתי”
חזון הגולן
“להיות חבל ארץ ייחודי, שבו יכול אדם לבנות את ביתו ולממש את עצמו בקהילה רב-גונית, שוחרת איכות ומסבירה פנים. קהילה שמקיימת חיים המושתתים על חירות, אחריות, יוזמה, צדק חברתי, זיקה למורשת ואהבת האדם, העם והארץ.
“ליצור תנופת עשייה, פיתוח וקידום יזמויות, תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף ויצירת סביבה שופעת אנושיות, פשטות ושלווה, למען התושבים, המטיילים והדורות הבאים”.
רוקח: “על מנת להגיע ליעד של הכפלת אוכלוסיית הגולן, תוך עשור, נבחרו שבעה מנועי צמיחה בתחומים שונים:
“מנוע צמיחה של כלכלה, שכולל פיתוח מקורות תעסוקה, כלכלה ופרנסה – אזורי תעשייה, מרכזי תעסוקה, תיירות, הייטק וטכנולוגיה.
“מנוע צמיחה של תכנון פיזי, שכולל תכנון סטטוטורי – תכניות מתאר ותב”עות.
“מנוע צמיחה של חקלאות, שכולל את המטרה להיות מובילים בתחום החקלאות, חקלאות עתירת-ידע, טכנולוגיה, השכלה ותיירות חקלאית.
“מנוע צמיחה של חינוך, שכולל חיזוק מערכת החינוך על כלל גווניה – יסודי, תיכון והשכלה גבוהה.
“מנוע צמיחה של חינוך חברתי, פנאי ותרבות, שכולל חיזוק מעטפת בלתי פורמלית בחינוך, בפנאי ובתרבות.
“מנוע צמיחה של חוסן כלכלי, שכולל חוסן קהילתי ודיור במרחב הכפרי – מנהיגות, דיור זמני, יזמויות בתחום הבנייה, ועדות ונהלי קליטה.
“מנוע צמיחה של תשתיות אסטרטגיות, שכולל כבישים, מוקד, תקשורת וסיב אופטי.
“מנוע צמיחה של יחסי חוץ, תקשורת ומיתוג.
“על מנת לממש את החזון והיעד להכפלה, הוקמו צוותים של עובדים ונציגי ציבור. המטרה הסופית היא ליצור החלטת ממשלה של קצרין והגולן, שתקיף את כל התחומים.
“כראש המועצה, אני רואה את קצרין חלק מהגולן ושיתוף פעולה הוא הכרחי”.
בביקורו האחרון בגולן, הצהיר בנימין נתניהו שבקרוב יוקם יישוב חדש בגולן על שמו של טראמפ, האם יש בכך אמת?
“אני מאמין שזה אמתי לגמרי. כבר התקיימה פגישה עם נציג ממשלה על הנושא הזה וזה משתלב עם הרעיון הכללי.
“מי שרשאי להחליט על יישוב חדש, זו הממשלה ולכן, אני מאמין שזו הייתה הכוונה. אני חושב שיש מקום להקמה שכזו ועם הרצון לשמור על הטבע, זה בהחלט אפשרי. לא מדובר על הקמת עיר, אלא הקמה של יישוב קהילתי, או מושב דתיים וחילונים, בצפון ובדרום הגולן. קיימת עדיפות לצפון הגולן, על מנת להגדיל שם את האוכלוסייה”.
מהו צפי הקליטה ביישובים ב-10 השנים הקרובות והאם הגולן ערוך לקליטה מסיבית?
“הקליטה היום היא אטית. אני מנסה לעבוד עם משרד השיכון ויש לכך פתיחות. הסיבה לקליטה האטית היא גם התשתיות שבדרך כלל מתעכבות לאחר קניית המגרש. אם משרד השיכון יקדם את התשתיות לפני הקנייה, זה יעודד את הקנייה וההרחבות המהירות.
“מצד שני, בחלק מהיישובים, יש בעיה של תב”ע. כך, למשל, בבני יהודה, לא ניתן לקלוט, כי התב”ע סגורה וזה ייקח זמן וצריך לזרז.
“היישובים מבינים את משמעות הצמיחה הדמוגרפית וכל יישוב קולט בקצב שלו”.
ביניים: תקשורת פתוחה
נושא הטורבינות, והאנרגיה החלופית בכלל, מעסיק את התושבים. היכן הנושא עומד כרגע ומהי עמדתך ועמדת המועצה?
“לפני מספר שנים, החל תהליך של הקמת טורבינות. כיום, לא הכול נמצא בידיים של המועצה. יש ועדות תכנון ארציות שיכולות לעקוף ולאכוף. עד היום, אושרו 40 טורבינות בעמק הבכא. למעשה, הם קיבלו את כל האישורים והתחילו בהקמה. מעבר לכך, יש בקשות נוספות באזור תל פארס, באזור הכפרים הדרוזים ובגדול, זה תקוע שם מבחינת גורמי הביטחון.
“לפני שבועיים, הייתי בכנס בנושא, במרום גולן ודיברנו על הכול בפתיחות. אני לא מתיימר לדעת הכול, למרות שקראתי הרבה. יש מחקרים סותרים, הדעות חלוקות בכל העולם וזה מבלבל. הצעתי לחברים במרום גולן לבדוק את הנושא בעולם וללמוד את הנושא מקרוב וגם אני אשמח ללמוד מהרשמים שלהם.
“בנוסף, אנחנו מרכזים באתר המועצה את כל החומר המחקרי, על מנת שכולם יוכלו לקרוא וללמוד. אנחנו מכניסים את כל המידע, ללא סינון וללא נקיטת עמדה. פשוט שקיפות, במטרה ללמוד יותר לעומק ונשמח שמי שמעמיק בנושא ישתף גם אותי.
“במידה שתוגש בקשה לבנייה נוספת, יהיה שיתוף מוחלט של הציבור בנושא. המצב האידאלי היה אם היו מקימים כמות הגיונית של טורבינות, בין 10 ל-20, נותנים להן לעבוד מספר שנים ובוחנים את ההשפעה, לפני קבלת החלטה מושכלת על כמות גדולה. זה לא המצב ויש כבר 40 טורבינות בהקמה. ההפסקה של הפרויקט לא נמצאת בידיים של המועצה.
“השמירה על הסביבה היא ערך עליון של המועצה וכצעד מונע, הקמנו צוות חוקרים ומפקחים, של היחידה לשטחים פתוחים, שכבר עובד ומנטר את המצב היום בטבע וכל זאת, מתוך מטרה שנוכל להשוות את המצב, לאחר שהטורבינות יעבדו.
“נושא נוסף שקיים על הפרק הוא התאים הסולאריים. יש גם פה לבטים. האם להמשיך לאפשר הקמת חוות סולאריות קטנות בשטחים חקלאיים, תחת מגבלות של הסתרה ואי-סנוור, או שנכון יותר להקים חווה אחת גדולה ומשותפת. הנושא נמצא בחשיבה”.
שיטת קבלת ההחלטות במועצה היא באמצעות נציגי מליאה, איך זה עובד בפועל? האם יש שיתוף פעולה בין חברי המליאה? האם יש חילוקי דעות שמעכבים החלטות?
“למועצה האזורית יש ראש מועצה נבחר. תחתיו, הנהלה מתוך חברי המליאה ומליאת היישובים, שכל יישוב בוחר לה נציג. אנחנו משתדלים להגיע להסכמות ברוב הדברים. מאז שנכנסתי לתפקיד, המליאות משודרות בשידור חי בפייסבוק ומרבים לשתף נציגי ציבור ומליאה. יש ועדות שונות כגון חינוך, תיירות, בריאות ועוד, שבהן יש נציגי ציבור, נציגי הנהלה ונציגי מליאה.
“כגישה, חשוב לי שיתוף הצבור ואני חושב שמרגישים את זה. אני חייב לציין שיש השתתפות ואכפתיות מעוררת הערצה.
“ישיבת המליאה הבאה תתקיים ביישובים ולא בבניין המועצה. בכל פעם, נקיים את הישיבה ביישוב אחר, על מנת להכיר את היישוב. הנהלת היישוב תוכל להשתתף בדיון, או לאפשר גישה לכלל התושבים. כל יישוב ורצונו.
“כל הצוות הבכיר של המועצה מרבה להיפגש עם ראשי היישובים והתושבים, זה חשוב.
התקשורת הפתוחה היא ערך שיורד לכלל עובדי המועצה ומיושמת בפועל. כך, למשל, יש במחלקת ההנדסה ימים פתוחים, במטרה לעזור ולפתור בעיות.
“מבחינתי, כולם יכולים להיפגש אתי. אני מודה שזה מעמיס, אבל זה חשוב לי ואני תמיד זמין גם בטלפון”.
ביניים: שילוב מנצח
סגן ראש מועצה ומנכ”ל מועצה הם בדרך כלל תפקידי אמון, אתה בחרת את בעלי התפקידים ללא היכרות מוקדמת, אלא בעקבות מערך הבחירות. האם הבחירה הייתה נכונה? האם אתם מצליחים לעבוד בשיתוף פעולה ויחסי אמון?
“אני חושב שזהו שילוב מנצח. יש לנו חלוקה של תחומי אחריות .לכל אחד יש נקודות חוזק וזה בא לידי ביטוי בכל התחומים.
“לפני שבועיים, לבקשת אחד מחברי המליאה, לקחנו ייעוץ ארגוני, על מנת שיבחן את דרך העבודה שלנו ויעזור בהתאם. אני הייתי מוכן לנסות. ישבנו עם היועצים ולאחר השיחה, אשת המקצוע הסכימה שאין צורך בתהליך, כי אנחנו יודעים לעבוד טוב ביחד. כשעובדים בשקיפות, אנשים לפעמים לוקחים זאת כחולשה. לדעתי, זו נקודת חוזק. אני לא שלטון יחיד. יש מה לשמוע ויש את חוכמת ההמונים. כל אחד מבין במשהו יותר.
המג”ד שלי אמר לי, שכאשר הייתי מ”פ, שיגעתי את כולם, כי התעכבתי על מנת להסביר לחיילים את הדברים במקום ‘הורדת פקודה’. הסברתי את הדברים ומה התהליך וזה לקח זמן, אך מבחינת התוצאה, זה יותר טוב מלהוריד פקודה. התוצאה טובה יותר ומהירה יותר”.
מהו מצב התעסוקה בגולן היום ומהו צפי הפיתוח התעסוקתי בעתיד הקרוב?
“באופן מדהים אני מקבל פנויות שחסר פה עובדים. יש פה תעסוקה ברמות שונות, מהייטק עד מלצרות.
“נפתח מרכז הייטק בוואסט, שכמעט מלא ועובד יפה. זה נתן מענה חלקי. במקביל, תוך כחצי שנה, נסיים בנייה של מרכז בבני יהודה, גם האבּ, שזה חלל פתוח, שייצור שיתופי פעולה. זו עלות זולה יותר מאשר לשכור משרד והיתרון הוא השיתופיות שנוצרת במקום.
אנחנו עובדים גם על שינוי תב”ע, שיאפשר מגרשים קטנים יותר למסחר ובתי מלאכה. מנסים לגוון את האפשרויות לרשות התושבים, בלי להתחייב להוצאות מטורפות ורכישה של מגרשים גדולים.
“תחומים נוספים בתחום הזה הם התיירות והחקלאות. התיירות בפסח השנה הייתה מצוינת, היה פה טירוף. יש ועדת תיירות שעובדת קשה על מנת לקדם. בחקלאות, התקיים במתחם ‘צנובר’ כנס תיירות אדיר והשבוע, תגיע גם קבוצה סינית, ללמוד על חדשנות חקלאית”.
האם יש תכניות חדשות בתחום התיירות ובכלל, זה כיצד נערכים לעונת התיירות?
“לפני החג בדקתי שאנחנו מוכנים. בדקתי את נושא פינוי הזבל באזורים התיירותיים,פארק הירדן,עין קשתות ועוד. לא לקחתי בחשבון את כמויות המטיילים. הסתובבתי בחג ובחנתי את המצב וקבעתי שכמו שיש מטה שלג אנחנו נקים מטה חגים/תיירות. הצוות כבר התחיל להתגבש ובודקים את הנושא.
אנחנו נפגשים עם רט”ג וקק”ל להגברת שיתוף הפעולה והשירותים. עובדים על הגדלת חניות כמה שאפשר ובודקים אפשרויות להתקנת תאי שירותים. אנחנו כבר נערכים יותר לעומק. חשוב לי שתושב המרכז ייהנה ויחזור.
בנוסף היו לנו מספר פגישות עם נתיבי ישראל וקביעת תכנית עבודה של עשרות מיליונים לצורך הסדרה של צומת נשוט,צומת צנובר,צומת פזרה,בצומת אבני איתן,הארה של צומת קלע ועוד. כל זה נכנס לתכנית סדורה גם לשנה הבאה.
טיפול וריבוד מחדש ושיפור מערכת התחבורה חשוב גם לטובת האזרח וגם לתיירים”.
לחזק את הביחד
מהן התכניות העתידיות מבחינת פיתוח התרבות בגולן?
רוקח: “יש כיום הרבה אירועי תרבות בגולן, לכל הגילאים. האחראים הם בגדול המרכז הקהילתי גולן ו’מרכז צעירים’ גולן. אחת הבעיות היא שאנשים לא נכנסים לאתרים ולא רואים את הפרסומים. המרכזים הקהילתיים קיימים ובמקביל, מנסים להכניס ולהנגיש את התרבות ליישובים עצמם.
“אני קורא לאנשים להיכנס לאתר המועצה ולפייסבוק, להתעדכן ולקחת חלק. משקיעים הרבה מאמץ וכסף לכל הגילאים והחתכים ושווה לנצל זאת”.
נושא הדת והכשרות עולה מדי פעם ברשתות החברתיות, אם זה לגבי אירועים שנועדו לנשים בלבד ואם זה במסעדות שהכשרות שלהם מתבטלת ונשמעות טענות הדדיות. מהי עמדתך ועמדת המועצה בנושא?
“נושא הכשרות לא שייך למועצה. המועצה הדתית הוא גוף עצמאי, תחת הרבנות הדתית.
מבחינת אירועים, יש מסורות של שנים לגבי אירועים של נשים בלבד. ההחלטות הן תרבותיות, תוך מתן מענה לקהילות וגילאים שונים ובהתאם לקהל היעד. אני לא מתערב בנושא הזה”.
הקשר שלך לגולן, מה אתה אוהב בגולן ובמה אתה מתגאה במיוחד?
“אני אוהב את הגולן, על כל חלקיו ובעיקר, את אנשי הגולן. להיות ‘איש הגולן’ זה מושג עם משמעות, אכפתיות וציונות. זה להיות איש טוב ובן אדם”.
יום העצמאות 2019. בכל הארץ, האירועים מתקיים בערב החג. בגולן, האירוע מתקיים בצאת החג, מדוע?
“האירוע של הגולן מתקיים ביום של החג עצמו וכך זה השתרש. זו מסורת של שנים.
סביר להניח שזה נובע מהעובדה שביישובים של הגולן יש טקסים פנימיים של מעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות. הטקס היישובי הוא מהותי לקהילתיות ויש זאת ביישובים רבים. יחד עם זאת, נבדוק באילו יישובים זה אכן מתקיים ובאילו יישובים אין מענה בערב יום העצמאות”.
מה מסמל החג, מבחינתך, כיצד אתה ומשפחתך חוגגים השנה ?
“בערב יום הזיכרון אהיה במושב שלי כמו תמיד. מתקיים טקס בו מכבדים את החיילים שנפלו ונותנים מקום לכל אחד לספר על מי שנפל. במהלך היום, בניגוד לשנים עברו, בהן הייתי אצל משפחות של חיילים שלי שנפלו, השנה אהיה בגמלא, כראש מועצה.
“בצאת יום הזיכרון, יש טקס במושב של מעבר ליום העצמאות. כל אנשי נוב מקפידים להגיע, כולל חיילים שמגיעים במיוחד.
“ביום העצמאות עצמו, אני מעדיף לעשות ‘על האש’ עם המשפחה ויש גם יום ספורט בנוב. בערב, אחגוג כמובן באירוע של כל הגולן עם להקת ‘התקווה 6’.
“עדיין לא הגענו לעצמאות מלאה. כמו בנישואין, צריך לתחזק את העצמאות בחברה הישראלית. לחזק את הביחד, זו העצמאות שלנו, כי רק כך אף אחד לא יכול עלינו. צריך שילוב של דתיים וחילונים, מושבניקים וקיבוצניקים, זוהי עצמאות קולקטיבית ולא אישית.
“כאן המקום גם לציין, שב-10.6, יום שחרור הגולן, מתוכנן אירוע נוסף וגדול, שגם הוא יהיה בסימן של אחדות. אנו רוצים להפוך את היום הזה למסורת גולנית ובאירוע הזה, אנו נעניק לטראמפ ולביבי את אות ‘יקיר הגולן'”.
מה אתה מאחל לתושבים ולקוראים לכבוד יום העצמאות 2019?
“אני מאחל בעיקר בריאות, פרנסה בכיף והרבה נחת. שנדע להישאר מאוחדים, ברגעים טובים וקשים כאחד”.
