בחורף, קופאות לי כפות הרגליים. באיחור של 40 שנה בערך, הילדים קנו לי במתנה כרית חימום לרגליים, שעושה גם עיסוי. זו המצאה גאונית
אחד הדברים שהכי קשים לי בחורף בימים הקרים זה הרגליים הקפואות. מילדות, אני סובלת מקור והכי אני שונאת שקר לי ברגליים, אפילו כשאני גורבת גרביים עבות. השנה, ביום ההולדת שלי, באיחור של 40 שנה בערך, הילדים קנו לי במתנה כרית חימום לרגליים, שעושה גם עיסוי. זו המצאה גאונית שאני נהנית ממנה מאוד. מול הטלוויזיה, או המחשב, הרגליים שלי בתוך הכרית וגם כשאני במיטה זה מחמם, נעים ואפילו ממכר. שיבורכו ילדיי בכל הברכות והאיחולים על הפינוק הזה, שמחמם לי את הרגליים ואת הלב.
מאז שקיבלתי את הכרית, אומנם חם לי ברגלים ויש לי עיסוי חופשי, אבל האיש כבר לא מפנק בעיסויי רגליים. עכשיו הוא טוען שקיבלתי מחליף והוא פטור. תסמכו עליי – יהיו פה איומים והוא עוד יחזור לתפקיד
רק שמאז שקיבלתי את הכרית, אומנם חם לי ברגלים ויש לי עיסוי חופשי, אבל האיש כבר לא מפנק בעיסויי רגליים, כמו שהיה רגיל. פעם, לפני הכרית, הייתי יושבת מול הטלוויזיה ומגישה לו את רגליי הקרות, סליחה על התיאור, מקווה שהוא לא מוגזם, אבל אם כבר משתפת אתכם בחיי, אז גם את זה אתם צריכים לדעת. הנה אני אומרת בקול: פעם, האיש היה דואג לי לחימום הרגליים ועכשיו הוא טוען שקיבלתי מחליף והוא פטור. זה קצת מאכזב, כי זה לא אותו דבר, אבל אין מה לעשות, בחיים צריך לפעמים להתפשר, למרות שהייתי רוצה ושמחה ליהנות מכל העולמות. אבל תסמכו עליי – יהיו פה איומים והוא עוד יחזור לתפקיד.
אפרופו הקור המוגזם, בימים האחרונים, הסערה “כרמל” הגיעה לביקור והביאה שלג לחרמון וגשמים מבורכים וקור מעצבן וערפל כבד, שמקשה על הנסיעה בכבישים. האמת היא שזה כמו שקורה בחורף אמתי לא איזה משהו מיוחד לסערה “כרמל“. הכרית שלי היא מיוחדת. בעיניי, הסערה שהגיעה היא חורף רגיל שקר לי בו והכרית שלי, היא הרי לא הולכת אתי לכל מקום. אז בחוץ, קצת פחות נעים לי ברגליים ואני ממהרת לחזור הביתה ולו רק בשביל להתחמם עם הכרית ומרק ותה וקפה.
לא אוכל, אז ספר
מישהו אמר לי שאני כותבת לאחרונה יותר מדי על אוכל, אז לא אכתוב מה עוד בנוסף לזה אני אוהבת לאכול בימים קרים. אם לא אוכל, אז אספר לכם על הספרים שממלאים לי את הזמן הפנוי ואת הערבים החורפיים. מאז שהקורונה נכנסה לחיי, והביאה לי הרבה זמן פנוי, חזרתי לקרא ספרים. הפכתי לקוראת משפיעה. עשיתי מנוי לספרייה היישובית, שדרך אגב מופעלת אצלנו בהתנדבות על ידי כמה נשים, ומדי כמה שבועות, אני לוקחת לי שלושה או ארבעה ספרים, שבדרך כלל אני קוראת בשבת וצוללת אתם לעולמות קסומים. בשבוע האחרון, כשקר כל כך ומתחשק לעלות למיטה מוקדם ולהתכרבל, שמחתי לקרוא ספר שקיבלתי במתנה וחיכה לי יפה ובסבלנות ליום גשום.
הנה קיבלתם שתי המלצות חינם בטור השבועי. אם גם אתם סובלים מקור ברגליים, לכו לקנות לכם כרית עיסוי וחימום לימים קרים, אל תחכו לקבל אותה במתנה, חבל על הזמן ושבו לכם בנחת, אתה ועם כוס קפה, לקרוא את הספר “מאה ימים של אושר“, של פאוסטו בריצי. ממליצה לכם בחום.
