לאחר תיאום צבאי, חצו מדריכי “קשת יהונתן” עם 120 מטיילים את הגבול לירדן, פסעו על תוואי הרכבת החיג’אזית, שנסללה ב-1900 וביקרו באחת המנהרות שלה
מדרשת “קשת יהונתן”, במושב קשת, עוסקת בתחום ידיעת הארץ והדרכת טיולים במרחב הצפון ורמת הגולן. במהלך שנת הלימודים, עובדת המדרשה עם בתי ספר רבים מרחבי הארץ והגולן, בתכנון והדרכת טיולים. במהלך החופשים של מערכת החינוך, עוסק צוות המדרשה בהדרכה לקהל הרחב ובחקר של הסביבה הקרובה.
צוות ההדרכה במדרשה שואף להעמיק את ההיכרות של הקהל הרחב עם אתרי הנוף והמורשת בגולן. לפעמים, האתרים מוכרים יותר, לפחות לנו, תושבי הגולן ולפעמים אנו “מותחים את הגבול” למקומות פחות קונבנציונליים.
בחול המועד פסח, יצא צוות המדרשה לסיור בשיתוף עם “עמיתים לטיולים” והקהל הרחב, בעקבות תוואי מסילת הרכבת החיג’אזית, באפיק הירמוך. בטיול השתתפו למעלה מ-120 משתתפים, שהודרכו על ידי מיטב המדריכים – משה סולניק, ירוחם קנטמן וז’אבו ארליך. הטיול הצריך תיאום צבאי מורכב, שכן גם הצד הירדני מעורב באבטחת המטיילים, שחצו את גדר הגבול הרשמית וסיירו ממש על גדות הירמוך, שמהווה את קו הגבול הרשמי בין המדינות.
התחלנו את הסיור במשולש הגבולות, ליד קיבוץ מיצר, בתצפית מרהיבה על מפגש הנחלים של הירמוך והרוקָד, שם נפגשים הגבולות של שלוש השכנות ישראל ירדן וסוריה.
משם, המשכנו, עברנו את גדר הגבול וירדנו אל אפיק הירמוך, שם צעדנו על תוואי המסילה, שנשאר ממש שלם, למרות שהמסילה נסללה לפני כמעט 120 שנה.
נכנסו לתוך אחת ממנהרות הרכבת שנחצבו לאורך אפיק הירמוך .המנהרה נבנתה במסגרת סלילת הרכבת החיג’אזית, בשנת 1900, על ידי השלטון העות’מאני. מטרת הסלילה הייתה לחבר בין הקצוות של האימפריה והתוואי העיקרי שלה נסלל מדמשק אל מדינה, שבחיג’אז, כיום ערב הסעודית.
תוואי משני, אך חשוב, הסתעף מדרעא שבסוריה, דרך אפיק הירמוך, תחנת צמח ובית שאן ועד לחיפה. לתוואי זה ניתן השם “רכבת העמק”, שבשנה האחרונה קם לתחיה בחלקו, על ידי רכבת ישראל.
