“אם החיים נותנים לך לימון, תעשה מהם לימונדה“. קל להגיד. רותי ספונדר, “לימונטו” בגבעת יואב, גם עושה. מרקחות, ריבות, מטבלים, ליקרים – הכול מהלימון

אני אוהבת את העונה הזאת. עצי ההדר מלאים בפרי. אני אוהבת מאוד לימונים. הם צהובים ויפים והם תוספת משמעותית במטבח שלנו. כמעט בכל ארוחה, אני חותכת פלחי לימון ומתבלת במלח ושמן זית. את הסלטים, אני מתבלת תמיד בלימון טרי והאיש דואג לצנצנת לימונים מוחמצים. אימא שלי ממליצה למרוח על הפנים לימון, זה מנקה אותם ומחטא פצעונים. בעונה, אני קוטפת ישר מהעץ וכשהעץ מלא, הילדים קוטפים את כל הלימונים וסוחטים אותם ומקפיאים את המיץ וכל פעם מפשירים בקבוק לשימוש. את הקליפות, היינו זורקים לפח, אבל השבוע, פגשתי את רותי ספונדר, האישה והלימונים וגיליתי סוד חדש.

לא זורקים את קליפות הלימון. אבל לא פחות חשוב מזה, גיליתי מקום מקסים ומיוחד בגבעת יואב, ה“לימונטו“, של רותי. זה בדיוק הזמן לפגוש אישה של לימונים, כשהעצים שלנו עדיין מלאים בפרי ולמי שאין עץ לימון, וגם למי שיש, שווה להגיע לגבעת יואב, להכיר את רותי. הסיפור שלה עם הלימונים התחיל כבר מהבית. היא נולדה וגדלה בעכו, אימא שלה אהבה מאוד לימונים, היא הייתה רוקחת ריבות לימונים, מבשלת עם לימונים ותמיד הייתה במטבח צנצנת של לימונים כבושים.

רותי הגיעה לגולן כבר בגיל 18, כמורה–חיילת בבית ספר “מצפור” ומאז, היא כאן,  בגולן. 30 שנה עסקה בחינוך, מחנכת ומנהלת בית ספר, מאוד אהבה לעבוד עם ילדים.

בשנים האחרונות לעיסוקה בהוראה, מצאה תחביב חדש – לימונים. יש להם מטע משפחתי גדול של לימונים וכמו אימא שלה, גם היא אהבה ליצור מרקחות, מטבלים, ליקרים ותבשילים עם לימון. הכול היה לשימוש ביתי ותמיד מכל הפרי, כולל הקליפה

בשנים האחרונות לעיסוקה בהוראה, מצאה תחביב חדש – לימונים. יש להם מטע משפחתי גדול של לימונים וכמו אימא שלה, גם היא אהבה ליצור מרקחות, מטבלים, ליקרים ותבשילים עם לימון. הכול היה לשימוש ביתי ותמיד מכל הפרי, כולל הקליפה.

עד שיום אחד, שכן סיפר לה על מרכזי מבקרים של לימונים באיטליה וכחובבת לימונים, היא התלהבה ונסעה לראות ולטייל. היא התפעלה מעשרות מרכזי המבקרים בסורנטו, ראתה מטיילים רבים שעוצרים בהם, לומדים קצת על הלימון וקונים את המוצרים. היא חזרה ארצה והחליטה להקים מרכז מבקרים קטן משלה.

מיתוג עד הסוף

בהתחלה, תוך כדי העבודה בהוראה, בקטן. לאט לאט, כשיצאה לפנסיה, העסק התרחב. אני מגיעה לפגוש את רותי לראות את המקום ולשמוע את הסיפור שלה. אני מתפעלת כשהיא יוצאת לקראתי מהאוטו הצהוב שלה, אם כבר מיתוג – אז עד הסוף. האוטו צהוב לימוני. היא לובשת חולצה עם הסלוגן שלה – “אם החיים נותנים לך לימון, תעשה מהם לימונדה“.

הכניסה למרכז המבקרים יפה ומזמינה. המקום מעוצב כַפרי, נותן תחושה של חו“ל, כוסות וצלחות מעוטרים בלימונים, גם על הכיור מצוירים לימונים, על הקיר – תמונת לימונים. אנחנו מתחילות את שיחתנו בטעימת לימונצ‘לו. “הכי טעים בארץ“, רותי מתגאה. באמת טעים. המבקרים המגיעים למרכז שלה, רק בתיאום מראש, יכולים ליהנות מסרטון קצר, משיחה עם רותי על סודות של לימונים, סגולות, תבשילים והחמצות. היא מכבדת את אורחיה בטעימות מהריבות המיוחדות שהיא רוקחת, ריבת לימונים כמובן, מרציפנית לימון שקד, אגס זנגויל ולימון, פירות יער עם לימון ועוד. בנוסף, היא גם מכינה מטבלים, אריסה עם לימון, פסטו לימון, פלפלצ‘ומא לימוני ועוד ויש גם לימונדה ולימונצ‘לו. את הריבות והמטבלים, היא למדה להכין תוך כדי ניסוי וטעייה, עד שהגיעה למתכון המושלם. הכניסה בתשלום ואפשר לקנות את המוצרים. מבחינתי, החיסרון היחיד הוא שאין תעודת כשרות למקום, אלא רק כשרות ביתית, שרותי מבטיחה לי שהיא מקפידה עוד מהבית. לי זה הספיק, אך מציינת לקוראים.

לא לזרוק את הקליפות

אנשים שעוסקים באירוח הם אנשים שאוהבים לפגוש אנשים, להכיר ולשמוע סיפורים. אחרי אהבתה ללימונים, רותי גם אוהבת לפגוש אנשים ואני נהנית מהמפגש אתה ומהסיפורים. היא מספרת לי שהיא גם מארחת לארוחות קלות ומעבירה סדנאות להכנת לימונצ‘לו ועוד. אני מספרת לה שבעלי שיחיה מאוד אוהב לימונים כבושים והיא מסכימה לגלות לי את הסוד להוצאת המרירות מקליפת הלימון – הקפאה. כשמקפיאים לימונים, המרירות מתעדנת וגם בהרתחת הלימון, המרירות נעלמת, אבל הכי חשוב, היא מציינת בפניי שוב, לא לזרוק את הקליפות של הלימון. להקפיא אותן ואז לטחון ולהשתמש בהן כתיבול לתבשילים.

בעצם, בקליפת הלימון, יש הרבה מאוד ויטמינים ושמן אתרי. לקראת סיום פגישתנו, אני מקבלת את המתכון הסודי שלה לכבוש לימונים בשלושה ימים: פורסים את הלימון לפרוסות ובקופסה, שמים שכבה מלח, שכבה לימונים וכך הלאה, עד שהקופסה מתמלאת. מקפיאים לשלושה ימים ומתקבל לימון מוחמץ. להיט, טעמתי. שוב ושוב, אני מתפעלת מהקסם מהאנשים ומהמקומות שיש לנו בגולן, גן עדן ישראלי, שצריך להעריך, להוקיר ולהכיר יותר.