זה מתחיל בקטן, אחר כך זורם יותר חזק ואז מתחתר אחורה…פינה בטבע – סיפורים מהטבע החי, הצומח והדומם של רמת הגולן
צילום: מפל עיט, אסף סלע
לכבוד החורף, שהכה בנו בעוצמה, נדבר השבוע על היווצרות של נחלים ומפלים ברמת הגולן. רמת הגולן בנויה מסלעי בזלת שגילם צעיר יחסית לשאר המסלע המאפיין את ארץ ישראל. בשל העובדה הזו, אנחנו יכולים לעקוב בגולן בקלות אחרי שלבים שונים בהתפתחות של מערכות נחלים, קניונים ומפלים.
רמת הגולן כפי שאנחנו מכירים בנויה כקערה גדולה של סלעי משקע שנוצרו בסביבה ימית והתמלאו, בחמישה מיליון שנים, בקילוחי בזלת ובסלעים געשיים שונים.
כמה דברים חשובים לגבי ההתפתחות של מערכות נחלים בגולן.
דבר ראשון, בדרום הגולן, אנחנו נמצאים בשולי הקערה ולכן כיסוי הבזלת דק הרבה יותר. דבר נוסף, גיל הבזלות שמכסות את דרום ומרכז הגולן קדום יותר מאשר זה של הבזלות בצפון הרמה ובמזרחה.
שני דברים אלו מובילים לכך שבדרום ובמרכז הגולן עברו הרבה יותר שנים של בליה, התחתרות והתפתחות של מערכת הנחלים ויצרו את הקניונים העמוקים שאנחנו מכירים. בנוסף, מנחל דליות ודרומה, נחשפים סלעי המשקע הימיים הרכים שמתחת לבזלת, מה שהופך את התחתרות הנחל לקלה יותר, בשל המסלע הרך ואת התפתחות הנחלים למהירה הרבה יותר.
לכן, בדרום הרמה, נוכל לראות קניוני נחלים עמוקים, אבל גם מאוד רחבים ומפותחים; במרכז הגולן, אופי הנחלים יהיה קניוני ומצוקי; בצפון הגולן, הקניונים יהיה קצרים מאוד ובמזרח ובעיקר בצפון מזרח הגולן, מערכת הנחלים מתנהלת בעשרות מסילים רדודים וזרימת המים היא בעלת אופי יותר “רגוע” ומישורי.
דבר נוסף: הצטברות הקילוחים, אחד על גבי השני, נוצרת בצורה מאוד ייחודית. קילוח בזלת בודד מתרחש ומכסה את השטח מהר מאוד ובין קילוח לקילוח, יכולות לעבור מאות ואף אלפי שנים. מה שמאפשר היווצרות של קרקע על גבי הקילוח שמתכסה על ידי הקילוח הבא ונוצרת “קרקע מאובנת”.
ועכשיו – לעיקר
כידוע, עיקר הזרימה בנחלי הגולן מתוארת כשיטפון. כלומר, לאחר אירועי גשם משמעותיים, נוצרת זרימה מרשימה ועוצמתית, כזו שאנחנו מאוד אוהבים לבוא ולראות. הזרימה החזקה מובילה אתה סחף רב ואף אבנים וסלעים. לאט לאט, נשחקות אבני הבזלת ומתפרקות ונוצרים המפלים.
ברמת הגולן, יש לנו מרכיב מעניין נוסף – הקרקע המאובנת שבין הקילוחים, בניגוד להיווצרות והתחתרות נחלים במקומות אחרים. אותם קילוחי בזלת, שזרמו וכיסו אחד את השני, הם קשים וחזקים, אך האדמה המאובנת, שנכלאה בין אותם קילוחים, היא רכה יחסית.
לכן, כאשר זרימת המים בשולי ערוץ הנחל פוגשת את הקרקע המאובנת, היא סוחפת אותה בקלות ונוצר חלל מתחת לקילוח הבזלת הקשה. ככל שהחלל גדל, גוברת אי-היציבות של הסלעים הקשים שמעליה ויגיע היום שבו קיר הנחל יקרוס וייפול לתוך הערוץ.
כך, זרימה ועוד זרימה, שיטפון ועוד שיטפון, חותרים בנחל לעומק רב והופכים אותו לקניון המרשים שאנחנו מכירים.
מכיוון שאנחנו עוסקים גם במפלים, כדאי להזכיר כי אותו תהליך קורה בתחתית המפל, מה שגורם לתופעה שנקראת – התחתרות לאחור. בכל פעם שקורס חלק מהקילוח, גם המפל מתקדם עוד קצת בכיוון הנגדי מערוץ הזרימה.
