נבחרי המדינה, מכל הפלגים, עוסקים בקטנות, שעה שמתרגש עלינו משבר בריאותי מטורף. התפקיד שלנו, האזרחים, הוא להיות המבוגר האחראי וללחוץ שתוקם מיד ממשלת אחדות לאומית

בשעה שאני מתיישב לכתוב את המאמר הזה, אין דבר שאני מייחל לו יותר מכך, שעד צאת הגיליון, הוא כבר לא יהיה רלוונטי. אין כל סיבה שהכאוס הפוליטי, בעיצומה של שעת חירום, יימשך עוד שבוע. הדרך היחידה לצאת מהכאוס היא הקמה לאלתר של ממשלת אחדות לאומית. האלטרנטיבה היא הידרדרות לאנרכיה.

מיד אחרי הסיבוב השני של הבחירות, פרסמתי מאמר שכותרתו “ממשלת אחריות לאומית“, שבו קראתי להקים ממשלת אחדות והזהרתי מפני מה שנראה אז בלתי נתפס – אם לא תקום ממשלת אחדות לאומית, יהיה סיבוב שלישי, שתוצאותיו יחזירו אותנו לאותה דילמה בין ממשלת אחדות לסיבוב רביעי. היום, בעיקר לנוכח משבר הקורונה ומצב החירום החמור ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים, מתחייבת הקמת ממשלת חירום, כי האלטרנטיבה היא אנרכיה.

אם לא תקום ממשלת אחדות לאומית, לא תקום ממשלה בכלל, כי אין אפשרות לממשלה אחרת. אם לא תקום ממשלה תפקע כהונת הכנסת, אולם טכנית, אי אפשר לקיים בחירות במצב הנוכחי של מדינה בסגר. מה יקרה אז? אנרכיה

אם לא תקום ממשלת אחדות לאומית, לא תקום ממשלה בכלל, כי אין אפשרות לממשלה אחרת. אם לא תקום ממשלה תפקע כהונת הכנסת, אולם טכנית, אי אפשר לקיים בחירות במצב הנוכחי של מדינה בסגר. מה יקרה אז? אנרכיה.

לכאורה, יש אפשרות להקים ממשלה. ממשלת מיעוט. באמת? מישהו מאמין שניתן להנהיג מדינה לאחר משבר פוליטי קשה כל כך, של שלוש מערכות בחירות ובעיצומו של משבר הקורונה המחייב החלטות קשות וכואבות, עם ממשלת מיעוט, שאין לה רוב בכנסת? חמור יותר – עם ממשלת מיעוט, שעצם קיומה תלוי ברצונה הרע של רשימה לאומנית, קנאית ואנטי–ישראלית, השוללת את עצם קיומה של מדינה יהודית ותומכת באויביה? אנו רואים באיזה אי אמון מתקבלות החלטות חירום של הממשלה הנוכחית. ניתן יהיה לקבל החלטות כאלו, ואולי המצב יחייב קשות מהן, עם ממשלת מיעוט כזו? יתר על כן, אין בכנסת 61 איש התומכים בממשלה כזאת. אם לא תקום ממשלת אחדות, לא תקום ממשלה אחרת.

הכרח לאומי

ממשלת אחדות לאומית היא הכרח לאומי. התנגדות לה מנוגדת לאינטרס הלאומי. היא מחייבת את מנהיגי ישראל מכל הצדדים להתעשת, לחדול מהתמרונים הפוליטיים העסקניים הקטנים, להתעלות מעל השנאות והחרמות ולשלב ידיים לטובתה של מדינת ישראל. בבחירות, נתתי את קולי לרשימה שחרטה על דגלה את הסיסמה: “ישראל לפני הכול“. הסיסמה הזאת מחייבת אחריות לאומית והקמת ממשלת אחדות עכשיו.

יש השוללים את הקמת ממשלת האחדות הרוטציונית עם נתניהו, בשל ניסיונותיו להיחלץ מאימת הדין. אולם יש לזכור, שגם אחרי הסיבוב השלישי, אין לגוש שתמך בנתניהו 61 ח“כים. אין לו אפשרות לחוקק חוקים שיעמידו אותו מעל החוק. אין לו חסינות ואין לו כל דרך לחמוק ממשפט. בממשלת אחדות, התביעה הראשונה והאולטימטיבית של כחול לבן צריכה להיות תיק המשפטים.

דווקא ממשלת אחדות היא הדרך להבטיח שנתניהו לא יוכל להיחלץ מאימת הדין. אם לא תקום ממשלת אחדות ויהיה סיבוב רביעי, אולי אחרי תקופת אנרכיה, או אולי אחרי כמה שבועות של ניסיון כושל לקיים ממשלת מיעוט, שתלויה בעופר כסיף וחבר מרעיו, עלול נתניהו לזכות בניצחון גדול, שיעניק לו רוב, שיאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו.

לא מסוגלים להתעלות

אולם גם לאלה מן הצד השני של המתרס הפוליטי, שבונים על תחזית הבחירות הזו, כדאי לקחת אותה בעירבון מוגבל. אני קורא רשומות מתלהמות של אנשים הנוהמים בעורפו של נתניהו ומדרבנים אותו שלא להקים ממשלת אחדות, אלא להשליך את החברה הישראלית לגלגלי סיבוב בחירות רביעי. יש להם נימוק “לאומי” מכריע – סקרים שבהם יש לנתניהו רוב בבחירות, אילו יתקיימו עכשיו.

אלה אנשים שמהותם היא הסיסמה: ישראל אחרי הכול. זאת צורת חשיבה אנטי–פטריוטית של אנשים קטנים, עסקנצ‘יקים עלובים, אנשי חשבונאות עסקנית עקרה, שצר עולמם כעולמו של נגיף קורונה.

דבר אחד הם אינם לוקחים בחשבון. שדיאגרמת הסקרים שעליה הם מצביעים עלולה להתהפך עליהם, ואולי דווקא בשל השלכות הקורונה, שעוד איננו יכולים להעריך מה תהיינה.

החברה הישראלית זקוקה היום לממשלת אחדות לארבע שנים, שתתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל, כולל משבר הקורונה ואתגרי היציאה ממנו.

צר מאוד שמנהיגי המערכת הפוליטית, משני הצדדים ומכל המפלגות, אינם מסוגלים להתעלות מעל האינטרסים הכיתתיים והאישיים הצרים. כאילו עליהם נשא ביאליק את משא התוכחה:

רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה.
אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע!
אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה,
לְלֹא מְחוֹנֵן וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְלֹא מְכוֹנֵן צָעַד.

כיוון שמנהיגי ישראל נוהגים כפי שהם נוהגים, התפקיד שלנו, האזרחים, הוא להיות המבוגר האחראי. להפעיל על כל הנהגת המדינה לחץ כבד לשים קץ לפלגנות ולקרע ולהקים מיד ממשלת אחדות לאומית.