פינוי מוקשים מהגולן ביטחון ופיתוח האזור

הרשות הלאומית לפינוי מוקשים, רלפ”ם, מפנה את מרבית שדות המוקשים בגולן, בעיקר אלה שהוטמנו על ידי הסורים. עדיין ישארו גדרות ועליהן המשולש הצהוב – אל תחצו!


רמת הגולן היא לדעת רבים האזור היפה ביותר במדינת ישראל. נוף הבזלת, השדות המוריקים ושפע אתרי הארכיאולוגיה והתיירות הפזורים בכל רחבי רמת הגולן, הם הדברים הנותנים לחבל ארץ זה את ייחודו. אולם הנוף המקסים והשפע ההיסטורי אינם מצליחים להסתיר עובדה אחת חשובה: רמת הגולן היא אזור זרוע מוקשים, המפוזרים במתחמים רחבים בין היישובים השונים.

קצת היסטוריה

המוקש הוא המצאה ישנה. מעטים יודעים שאת המוקשים הראשונים, אשר נועדו לפגוע בבני אדם, המציאו האמריקנים במהלך מלחמת האזרחים בארה”ב, בין השנים 1861-1865. עם התפתחות הטכנולוגיה והמצאת הטנק, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הומצאו גם מוקשים נגד טנקים וכלי רכב. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם השתכללו המוקשים, והצבא הגרמני עשה בהם שימוש נרחב  במהלך מלחמת העולם השניה. מפקד חיילות גרמניה המופקדים על הגנת Fortress Europe”” של היטלר, פילדמרשל אירווין רומל, היה “מוקסם” מן הנשק הזה וציווה לזרוע מיליוני מוקשים לאורך כל חופי צרפת, במטרה לעצור ולמגר את פלישת בעלות הברית אל היבשת האירופית. כאשר פלשו צבאות ארה”ב ובריטניה ושותפיהן לנורמנדיה, בשישה ביוני 1944, גרמו המוקשים לאבדות קשות ביותר בקרב החיילים המסתערים על עמדות האויב.

ראש מדור אחזקת שדות המוקשים: “בקרת הגדרות סביב שדות המוקשים היא באחריות חיל ההנדסה, ונעשית באופן רצוף. ישנם שני צוותים העוסקים בנושא והם בודקים את הגדרות באופן קבוע. הם גם מוודאים שכל השלטים נמצאים במקומם. אם יש תקלה – היא מתוקנת מיד”

כיום, יש שדות מוקשים רבים מאוד בכל רחבי העולם ובוויאטנם, למשל, הם מהווים בעיה עצומה בשל ריבוי המוקשים הבלתי-מסומנים וגלישתם אל מוקדי מגורי בני אדם. הנסיכה המנוחה, דיאנה ספנסר, ביקרה בוויטנאם מספר פעמים ונתנה פרסום עולמי לבעית המוקשים. תמונותיה צועדת בשבילים שטוהרו מסכנה פורסמו בכל כלי התקשורת. דיאנה גם הצטלמה עם קורבנות המיקוש, בעיקר בני נוער וילדים, שלא עלינו איבדו רגל או שתיים.

בתקופה בה שלטו הסורים ברמת הגולן הם הניחו בה אין-ספור מוקשים והם פזורים במקומות רבים. עם כיבוש הגולן ותחילת ההתיישבות בו, נוצר צורך לפנות את המוקשים כדי להכשיר שטחים למגורים ולתעסוקה, וכמובן על מנת להרחיק את הסכנה מן האוכלוסייה האזרחית.

הרלפ”ם נכנסת לתמונה

בשישה בפברואר 2010 נפצע דניאל יובל, ילד מרמת השרון, ממוקש ליד הר אביטל, שעה ששיחק עם אחותו וחבריו בשלג. פציעתו, שהביאה לאובדן רגלו השמאלית, והפעילות שהוא עצמו יזם כדי להגביר את המודעות לסכנה האורבת בגולן והצורך לטפל בה ביסודיות, תרמו להקמתה של הרשות הלאומית לפינוי מוקשים – רלפ”ם. הרשות כפופה למשרד הביטחון ובראשה עומד מרסל אביב. כיום, פינוי מוקשים מהגולן וממקומות אחרים בארץ, הוא נושא המעוגן בחוק הישראלי וממומן מקופת המדינה.

בריאיון ל”שישי בגולן” סיפר מרסל אביב: “החל משנת 2012 מפנים מוקשים בגולן באמצעות חברות חיצוניות ולא על ידי חיל ההנדסה. אנו מפרסמים מכרז לפינוי מוקשים וחברות פרטיות מוזמנות לפנות אלינו. הקריטריונים לזכייה במכרז חמורים ביותר: החברה חייבת להיות חברה רשומה בארץ וכזאת שיש בה נהלים מסודרים; הפינוי מתבצע על ידי החברה המפנה ותחת פיקוחה של חברה נוספת, המשמשת כחברה מפקחת. העובדים חייבים להיות מקצועיים ומיומנים כהלכה בתפקידם. יש ביניהם בוגרי חיל ההנדסה וגם עובדים שקבלו את הכשרתם לנושא בחו”ל. בכל מקרה, מדובר באנשים מקצועיים לחלוטין. החוק אוסר על כניסתו של אדם בלתי מקצועי ולא מיומן לתוך שדה מוקשים. בכל הקשור לפינוי מוקשים אזרחי, הדרישות גבוהות יותר. לא לוקחים שום סיכון!”

אחת העלויות הגבוהות ביותר בתהליך פינוי המוקשים היא עלות הביטוח. האנשים העוסקים במלאכה המסוכנת מקבלים כיסוי ביטוחי דרך חתמי הביטוח הבריטיים “לויד’ס” והפרמיה יקרה מאוד. כתב שישי בגולן שוחח עם טום ג’קסון, חתם של סוכנות הביטוח “קרפנטר באורינג” בלונדון, והוא הסביר לנו במה מדובר: “חברת ביטוח, הנותנת כיסוי ביטוחי למפני מוקשים בכל העולם, מתחייבת לשלם למבוטחים פיצויים מלאים במקרה של פציעה. מדובר למעשה בתשלום חודשי, המתקרב לגובה המשכורת שלהם, כל זמן שהם לא יכולים לעבוד. במקרה של פציעה ממוקש, יכול להיות שהאיש לא יעבוד יותר כל ימי חייו וחברת הביטוח תממן אותו שנים רבות. במקרה שהעובד חלילה נהרג, חברת הביטוח תשלם למשפחתו סכום השווה לפוליסה שלמה של ביטוח חיים. כל מי שעובד עם חומרים מסוכנים, הפרמיה שישלם תהיה גבוהה ביותר. העיסוק בחומרי נפץ, ומוקשים הם מ המסוכנים שבחומרי הנפץ, הוא הסיכון הביטוחי הגבוה ביותר שקיים והפרמיה היא בהתאם”.

שיתוף פעולה מלא

פינוי המוקשים מתבצע תוך תיאום עם המועצה האזורית גולן.

“הרשות לפינוי מוקשים פועלת בשיתוף פעולה מלא עם המועצה האזורית גולן ובהתאם לצרכים וליעדים האסטרטגיים של הגולן”, אמר ל”שישי בגולן” ראש המועצה האזורית, אלי מלכה. “המועצה והרשות גיבשו תכנית תלת-שנתית, שממפה את האזורים בהם יש צורך מהותי לפינוי מוקשים, לטובת המשך פיתוח היישובים, פיתוח תיירותי ופיתוח חקלאי”.

התכנית התלת-שנתית עולה לקופת המדינה כעשרים וחמישה מיליון ש”ח בשנה. השטחים שיפונו ויטוהרו ממוקשים קשורים במישרין לאזורים העומדים לפיתוח ולתכניות הרחבת ישובים, ואינם כוללים שטחים אשר יישארו ממוקשים משום שהדבר חיוני לביטחון המדינה.

“רוב המוקשים הם סוריים, ורבים מהם נמצאים בשטח עוד מלפני שנת 67′ “, אמר לנו מרסל אביב. “אך יש גם כמה מקומות שמוקשו על ידי צה”ל ומקומות אלו יישארו כפי שהם”.

במסגרת התכנית התלת-שנתית, יפונו ממוקשים בין 2500 ל-3000 דונם של קרקע. “אזור בית המכס התחתון וצדי הכביש יטוהרו ממוקשים”, מפרט עבורנו מרסל אביב, “וכן גם שטחים באזור אפיק, מג’דל שאמס, קלע אלון, סוסיא, אזור שעל ואזורים הסמוכים לחופי הכנרת. כל האזורים הללו קשורים לתכניות ההרחבה של היישובים השונים באזור רמת הגולן”.

מלבד התועלת לעניין הרחבת יישובים, טיהור שטחים ממוקשים יביא גם לגידול בשטחים העומדים לרשות תושבי הגולן בכל הקשור לחקלאות ולפיתוח כלכלי.

טיהור הגולן ממוקשים הוא גם צעד שיש לו משמעות מבחינת הפיכתו של הגולן לחבל ארץ שמתקיימים בו חיים נורמליים ושגרתיים. אלי מלכה: “הסרת הגדרות והשלטים הצהובים המתריעים על מוקשים [לאחר פינוי המוקשים, כמובן. ש.ל.] לאורך כבישי הגולן היא אמירה אסטרטגית והמשך לפעולות שאנו עושים כדי להציג את הגולן כחבל ארץ תיירותי, ירוק ופתוח לחיים”.

כיצד מפנים מוקשים?

פינוי שדות מוקשים הוא עניין רגיש ומלאכה מוסכנת ביותר. כאמור, רק מי שהוכשרו והוסמכו לכך רשאים להיכנס לשדה מוקשים ולעסוק בטיהורו. מדובר באנשים שלא זו בלבד שיש להם ידע וניסיון הדרושים לעבודה מעין זו, אלא גם אנשים שיש להם סבלנות רבה, כושר גופני מצוין, ידיים יציבות וטובות ועצבים של ברזל.

כללית, מיקוש מתבצע בשורות. זאת, על מנת שלמניחי המוקשים תהיה בקרה היכן המוקשים שהניחו והם יידעו איפה הם יכולים לעבור ואיפה לא. פינוי מוקשים מתבצע לפי אותו עיקרון, אך “בהילוך לאחור”. התהליך נפתח עם זיהויה של שורת המוקשים הראשונה בשדה, וכשזאת מתגלה יודעים היכן בערך נמצאים שאר המוקשים. או אז מתחילים בתהליך סריקת השטח באופן יסודי באמצעות גלאים.

גם כאשר מזהים את התוואי של שורות המוקשים ואת מקום הטמנתם, עדיין מצווים המפנים על זהירות יתרה. ראשית, ישנם מקרים רבים בהם המוקשים זזו מן המיקום המקורי שלהם והם עלולים להיות חבויים במקומות בהם לא מצפים למצוא אותם. שנית, ישנם מקרים בהם מניחי המוקשים יצאו בכוונה מן התלם המוגדר והניחו מוקשים בנקודות בלתי צפויות, וזאת על מנת “לבלבל את האויב”, בלשון העם.

כאשר מתגלה מוקש טמון באדמה, חושפים אותו בזהירות ומכינים אתו לפיצוץ מבוקר באמצעות לבנת חבלה. את הלבנה מפעילים מפני המוקשים ממרחק בטוח.

טיפול בנפלים

בגולן יש שטחי אש ואימונים שצה”ל משתמש בהם באופן זמני ואחר כך מעביר אותם לידיים אזרחיות. קורה, שכתוצאה מן האימונים נשארים בשטח נפלים, כלומר חומרי חבלה ופצצות שהיו בשימוש במהלך האימונים, אך לא התפוצצו. הנפלים הם בבחינת נשק חי והסכנה הנשקפת מהם היא רבה ביותר. רק לפני שבועות אחדים אירע אסון באזור יהודה, כאשר כמה ילדים מצאו נפל ומתוך חוסר ידיעה, שיחקו בו. הנפל התפוצץ ואחד הילדים נפצע קשה.

“כללית, הרלפ”ם איננה מטפלת בנפלים. איננו יוצאים לשטחים שאינם שדות מוקשים, על מנת לפנות נפלים”, אומר מרסל אביב. “כמובן, שאם במהלך פינוי שדה מוקשים אנו מוצאים נפל, נפנה גם אותו. דבר מעין זה קרה לנו כשעבדנו על פינוי מוקשים באזור קלע. יחד עם זאת, מתבצע כעת הליך חקיקה אשר יעביר לסמכותה של הרלפ”ם גם את הטיפול בנפלים וכשזה יקרה, אנו ניכנס גם לשטחי אש ואימונים לשעבר ונטהר אותם מנפלים”.

חינוך לזהירות

מטיילים רבים מסתובבים באזור הגולן כדי להנות מיופיו המיוחד, וביניהם ילדים רבים אשר אינם יודעים להבחין ולזהות מוקשים, וגם לא תמיד נזהרים דיים בראותם סכנה. האם רשויות החינוך באזור עוסקות בהקניית הידע המתאים לילדים בנושא זה? הפנינו את השאלה אל ראש המועצה המקומית של קצרין, דימי אפרצב ואל מחלקת החינוך ביישוב.

צבי בודנהיימר, מנהל מחלקת חינוך במועצה המקומית קצרין: “תלמידי בתי הספר היסודיים יוצאים אל השטח לטיולים ולסיורים לימודיים מספר פעמים בשנה. במהלך הביקורים הללו בחיק הטבע, מסבירים לילדים ומדגישים בפניהם את הסכנה הטמונה בהתקרבות אל שדה מוקשים, כניסה אליו, או ‘משחק’ במוקש, או בכל מה שעלול להיות דומה לו”.

אחזקה שוטפת

כל שדות המוקשים בגולן מוקפים גדרות ומסומנים בשילוט ברור. קשה מאוד להיכנס בטעות לשדה מוקשים. יחד עם זאת, תמיד קיימת סכנה שאיזה שהוא משוגע, או ונדליסט, יגרמו נזק לגדר ולשילוט. סכנה אחרת שקיימת היא “זליגת” מוקשים מן השדה אל מחוץ לגדר, בגלל שינויים טופוגרפיים או סחף כתוצאה מגשמים ושלג.

מסיבה זו, השלטונות ממליצים מאוד שלא להתקרב כלל אל גדרות השדות המסומנים. צה”ל דואג לאחזקה שוטפת של הגידור סביב שדות המוקשים ולכך שכל השילוט הרלוונטי יהיה תמיד במקומו. ראש מדור אחזקת שדות המוקשים, רס”מ א.ז., הסביר ל”שישי בגולן” את תחומי האחריות בנושא אחזקת הגדרות:

“בקרת הגדרות סביב שדות המוקשים היא באחריות חיל ההנדסה, ונעשית באופן רצוף. ישנם שני צוותים העוסקים בנושא והם בודקים את הגדרות באופן קבוע. הם גם מוודאים שכל השלטים נמצאים במקומם. אם יש תקלה – היא מתוקנת מיד. אנו פועלים לפי תכנית שנתית ויש עדיפות לבדיקת שדות מוקשים שנמצאים יחסית קרוב לאוכלוסייה אזרחית. כשמתגלים מוקדים בעייתיים, אנו מסמנים אותם בהתאם ובודקים את המקום בתדירות גבוהה יותר”.

עוד יבוא שלום עלינו

שדות המוקשים ברמת הגולן הם מזכרת וסמל למלחמות ישראל. הגולן, מבחינה טופוגרפית, הוא שטח חשוב ביותר להבטחת ביטחונה של מדינת ישראל, ומכאן חשיבות ההגנה עליו. שדות המוקשים הסוריים מסמלים את שאיפותיה של סוריה באזור. שדות המוקשים הבודדים שהניח צה”ל הם כלי חשוב במערך ההגנה על הרמה ועל כל צפון הארץ.

כל מי שמטייל בגולן ורואה את שדות המוקשים שעדיין פזורים בו, אינו יכול שלא להפליג בדימיונו אל הימים שלבואם אנו כה מתפללים ומייחלים. ימים של ביטחון ושלום, ימים של שיתוף פעולה וידידות עם שכנינו מצפון. ימים, בהם שדות מוקשים יהיו לא יותר מאשר זיכרון מן העבר.

 

אירועים שיתקיימו ב 27th מאי
אירועים שיתקיימו ב 28th מאי
אירועים שיתקיימו ב 1st יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th יוני
אירועים שיתקיימו ב 6th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th יוני
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?