יעלי אליה מדיהיא כותבת ועורכת, מנהלת את חנות “סטימצקי” בקצרין, עוסקת בליווי כתיבה ופיתוח סיפורים וסוקרת ספרים באתר “סימניה“. אוהבת עברית. האורחת שלי לשבת היא תמר וינברג, רמת מגשימים
קצת על עצמך
“תמר וינברג, בת חמישים. נשואה ליהודה, אימא לשישה ילדים, סבתא לשלושה נכדים“.
עיסוק
“מנהלת חנות ‘סטימצקי‘ בקצרין וגם עורכת לשון. אני מאוד אוהבת לקרוא ולכתוב ואת השפה העברית, באופן כללי. בקיץ האחרון, השתלמתי בעריכה ספרותית ואני עוסקת גם בליווי כתיבה ופיתוח סיפורים“.
מגורים
“גרה ברמת מגשימים, מאז שאני מכירה את עצמי. גדלתי בגולן, התחתנתי עם הבן של השכנים, נשארנו לגור במשק, עד שישתחרר מהצבא ועד שנסיים ללמוד וראינו כי טוב, ואנחנו פה“.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בקיבוץ מעלה גלבוע, שאותו ההורים שלי אזרחו עם גרעין ‘מגשימים‘, במסגרת הנח“ל. אבל הם עזבו את הקיבוץ ואחרי מלחמת יום כיפור, חיפשו לגור במושב דתי וככה הגיעו לרמת מגשימים.
“גדלתי במושב שיתופי מאוד אידאליסטי, חדורה באליטיסטיות שיתופניקית ובהרגשת חלוציות והגשמה“.
כשאני חוזרת מהעבודה, אני נכנסת למטבח להכין את הדברים האחרונים, מפעילה את הרדיו, או את רשימת הפלייליסט שלי על שירים עבריים ומחלקת משימות לכולם. תמיד אני מגיעה להדלקת נרות ברגע האחרון. אני לא יודעת להכניס את השבת בנחת
איך נראה יום שישי שלך?
“בשנים האחרונות, אני עובדת בימי שישי, אז לוח הזמנים מאוד מחושב ומתוכנן מראש. כשאני חוזרת מהעבודה, אני נכנסת למטבח להכין את הדברים האחרונים, מפעילה את הרדיו, או את רשימת הפלייליסט שלי על שירים עבריים ומחלקת משימות לכולם. תמיד אני מגיעה להדלקת נרות ברגע האחרון. אני לא יודעת להכניס את השבת בנחת“.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“בגלל העבודה, אני לא מבשלת דברים מסובכים, אלא בעיקר מתכונים של ‘ערבב–שגר– ושכח‘. תבשילי קדרה, מרקים עשירים, עוף על תפוחי אדמה בתנור, ירקות וחזה מוקפצים וכדומה.
“יש לנו בנות צמחוניות, אז בנוסף לדג ומנה בשרית, יהיו גם ירקות מוקפצים, מבושלים, או בסלטים חיים. תמיד יש קינוח ותה, בסוף הארוחה“.
ספרים/ עיתונים בשבת?
“שבת היא יום הקריאה שלי. עונג השבת שלי זה לשקוע בספר ובדרך כלל, אני מסיימת ספר בשבת. על העיתונים, אני מרפרפת, כדי להישאר בעניינים, אבל לא יותר מזה. אני מתעוררת בשש בבוקר (יקיצה טבעית), ושוקעת בכורסה ‘שלי‘, עם נס קפה וספר, עד שכולם מגיחים מהמיטות. כשהגדולים מגיעים להתארח וכשהנכדים באים, אני יודעת שיהיו לי פחות שעות קריאה…”.
המלצה על ספר
“את ההמלצות, או ההסתייגויות, אני מפרסמת באתר ‘סימניה‘, תחת השם ‘תמר מהגולן‘. יש שם מעל מאתיים סקירות על ספרים“.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“הכי כיפי בשבת זו ארוחת צהריים, עם המון סלטים חיים, שיהודה מכין, אחרי שהוא חוזר מהתפילה, כשאני מתפנקת עם ספר. אני אוהבת את הרגשת הזמן שעובר בנחת, בלי למהר ובלי התחייבויות וגם במוצאי שבת, אני מושכת עוד את ההרגשה הזאת“.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם אלה שכבר לא אתנו. עם סבא וסבתא, לשמוע על פרשת השבוע ועל ההיסטוריה היהודית ולשאול את כל מה שלא הספקתי. עם הדוד שלי, מארצות הברית, שנעלם מארצות החיים בשנייה ועם אחי הקטן“.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“בשעות שאני לא עובדת בחנות, ולא מתחזקת את הבית בקניות, ניקיון וכביסה, אני קוראת בדיגיטלי, שזה לא יכולה בשבת, או כותבת, או עורכת משהו. מדי פעם, גם קצת טלוויזיה, או סדרה“.
איך השפיעה עלייך הקורונה
“שלושת הגדולים שלנו כבר לא גרים בבית. יצא ששבועות רבים לא נפגשנו ואני מתגעגעת מאוד. גם חגיגות יום ההולדת החמישים שלי התבטלו בגלל הסגר. העבודה הוציאה אותי לחל“ת, אז הייתי בבית, עם הבנות, להכניס לזום ולדאוג לאיזו שגרה. חוץ מזה, לא סבלתי. בגלל שאנחנו גרים במושב, עם הורים שכבר לא צעירים, הקפדנו מאוד על הכללים וברוך השם, לא נדבקנו ולא חלינו“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“לתכנן רחוק, כאילו אין מכשולים ולחיות הכי טוב עכשיו, כאילו אין מחר“.
מהו החלום שלך?
“כל הזמן, יש חלומות שאני משתדלת להגשים ואז, באים חדשים. כרגע, אני חושבת שלכתוב ספר“.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“את האנשים, את הפשטות שעדיין לא התקלקלה, את התפוחים והיין ושמן הזית“.
מה את מאחלת לעצמך?
“להשתלב בעשייה הציבורית בגולן, להשפיע טוב ושמחה על אחרים ולראות איך הילדים עושים המון נינים להורים שלנו“.
