ראש ממשלת ישראל אינו אחראי לרצון הג'יהאדיסטי לבצע את טבח השבעה באוקטובר. האחריות שלו היא לסכל את טבח השבעה באוקטובר. זו מהות תפקידו. בכך הוא נכשל
אחת התופעות הנפסדות ביותר בציבוריות הישראלית היא מנוסתו הפחדנית של נתניהו מהודאה באחריותו למחדל השבעה באוקטובר.
יש דרכים שונות לברחנות הזאת. הנואלת והבזויה מכולן היא עלילות הדם על צה"ל ועל יריבים פוליטיים של נתניהו, כאילו היו שותפים עם חמאס לתכנון הטבח, כדי להפיל את נתניהו. אין אלה "טיעונים" שיש טעם להיכנס עליהם לדיון ולהסביר עד כמה הם מופרכים, כי בעצם קיום דיון כזה יש לגיטימציה לקונספירציה. יש פשוט להוקיע את בני העוולה שממציאים את התאוריות ואת המנוולים שמפיצים אותם. עלילת הדם הזו גרועה יותר מעלילות הדם נגד היהודים לאורך הדורות.
הדרך הנפוצה היא מימוש הדיבר השני (אחרי "המדינה זה אני") בדת פולחן האישיות של נתניהו: נתניהו אחראי בלעדי לכל הצלחה, אמתית ומדומה, ללא כל שותפים לקרדיט, אך יש לו אפס אחריות לכישלונות. תמיד יש שעירים לעזאזל לרוב, להטיל עליהם את האחריות לכישלונו.
במאמר זה, אתייחס לסוג אחר של טיעון, שאחד מראשי המשתמשים בו הוא הסופר אהוד בן עזר, בעיתון המקוון שהוא מפרסם פעמיים בשבוע (גילוי נאות – יש לי כבר שנים רבות טור קבוע בכל גיליונות העיתון). בכל גיליונות "חדשות בן עזר", אהוד בן עזר לועג לתביעת האחריות מנתניהו וכותב שמי שטוען זאת פוטר מאחריות את סינוואר ומזכיר בסרקזם שבטח נתניהו אחראי גם על המצור החות'י וכו'. ואני תמה – לשם מה צריך בכלל ראש ממשלה בישראל? בכלל, לשם מה צריך מדינה? כמו בגלות, קיומנו וביטחוננו תלוי באויבינו. ביטחוננו וקיומנו אינם תלויים בראש ממשלת ישראל, בממשלת ישראל ובצה"ל, אלא ברצונו הטוב של מנהיג חמאס ושל שאר אויבינו.
זה הרי אבסורד. אז הבה נעשה סדר. על מה אחראי נתניהו כראש הממשלה ועל מה לא.
אחראי, ועוד איך
נתניהו אינו אחראי לשנאת הערבים אותנו.
נתניהו אינו אחראי למלחמת החורמה של הערבים נגד קיומה של מדינה יהודית במזה"ת. המלחמה הזו החלה שנים רבות לפני שנתניהו נולד ותימשך שנים רבות אחרי שיסיים את חייו.
נתניהו אינו אחראי לתאוות רצח ואונס היהודים בידי חמאס.
נתניהו אינו אחראי לכך שרוב הפלשתינאים תומכים בחמאס ובמעשי הרצח והאונס שלו.
נתניהו אינו אחראי לרצון של הציר האיראני להשמיד את ישראל ולא לרצון של איראן להקיף את ישראל בטבעת חנק שתפגע בה מכל גבולותיה וגם ממרחק, כמו החות'ים.
כל אלה הם נתון.
אז על מה אחראי ראש ממשלת ישראל? הוא אחראי לסכל את מימוש יכולתם של שוחרי רעתנו לפגוע בנו.
הוא אחראי על הגנת שלומה וביטחונה של מדינת ישראל.
ראש ממשלת ישראל אינו אחראי לרצון לבצע את טבח השבעה באוקטובר. האחריות שלו היא לסכל את טבח השבעה באוקטובר. זו מהות תפקידו. בכך הוא נכשל.
נתניהו אחראי לכך שחמאס הצליח לאורך שנים להתעצם ולהפוך למפלצת הטרור האימתנית, שביצעה את הטבח הנורא.
נתניהו אחראי לכך שישראל לא יצאה למתקפת-נגד מקדימה למיטוט חמאס, בעשור וחצי שבין עלייתו לשלטון לבין הטבח.
נתניהו אחראי למדיניות פייסנית כלפי חמאס, לאורך שנים.
נתניהו אחראי לדוקטרינת ההתמכרות לשקט. מה שנדרש הוא להרוויח שקט ובסופו, להרוויח עוד קצת שקט ולדחות ככל האפשר את העימות ואחר כך, לנסות לדחות אותו עוד קצת.
נתניהו אחראי להבלגה ולהכלה של הטרור החמאסי נגד ישראל.
נתניהו אחראי למתן האישור למעשה לחמאס להצית במשך שלוש שנים וחצי את שדות הנגב המערבי, באין מפריע.
נתניהו אחראי למדיניות הסבבים מול חמאס, כשלכל סבב יצאנו לא ביוזמה, אלא רק כתגובה ורק כאשר לא נותרה בידינו כל ברירה.
נתניהו אחראי לכך שבאף סבב לא ניסינו להכריע את חמאס, אלא המטרה שלנו הייתה הפסקת אש, מהירה ככל הניתן, כלומר ברגע שחמאס יסכים לה.
נתניהו אחראי לשחרור למעלה מאלף מחבלים ובהם רוצחים רבים ובהם כל שדרת הפיקוד של הטבח ובראשם ראש הנחש, סינוואר, בעסקת שליט המופקרת, חרף התנגדות נחרצת של כל בכירי מערכת הביטחון.
נתניהו אחראי לכך שכל הצעות צה"ל ושב"כ לחסל את סינוואר ודֶף לא התקבלו, כדי לא לסכן את השקט.
נתניהו אחראי לכך שסיכל את כוונת המוסד לעצור את מכונת העברות הכספים של חמאס, בשל החשש מתגובת הארגון, ובכך אִפשר את התעצמותו.
הצלחות מעטות – כישלונות רבים
נתניהו אחראי למדיניות הפרוטקשן – קניית שקט מחמאס באמצעות העברת הון עתק מקטאר במזוודות מזומנים, אף שידע בבירור שכל הכסף הזה הולך אך ורק להתעצמות צבאית של חמאס.
נתניהו אחראי למדיניות האִתרוג של אונר"א. הוא ניסה להניא את טראמפ מהפסקת הסיוע לאונר"א וכאשר נכשל בכך, שכנע את גרמניה לממן את אונר"א במקום ארה"ב, אף שידע היטב שמדובר בארגון להנצחת הסכסוך ולטיפוח דורות של מחבלים רוצחים, כי פחד מתגובת חמאס על סגירת הארגון.
נתניהו אחראי לכך שישראל לא פעלה נחרצות נגד התארגנויות הטרור בג'נין, שכם וטול כרם, מחשש שפעולה חזקה נגדם תגרום לתגובה של חמאס מעזה.
נתניהו אחראי לכך שכאשר ישראל פעלה נגד הג'יהאד האסלאמי, היא לא נגעה בחמאס ושמרה עליו כעל אתרוג בצמר גפן.
נתניהו אחראי להבלגה על הפרות החלטת מועה"ב 1701 בידי חיזבאללה, שהתעצם מדרום לליטני, ללא תגובה וללא הפרעה ולחרפה הלאומית של הבלגה על הקמת מאחז חיזבאללה בתוך שטחה הריבוני של ישראל, ללא תגובה. מצד שני, נתניהו אחראי למל"ם – מערכה בין המלחמות, בעיקר בסוריה, שהקשתה על התעצמות חיזבאללה וסיכלה העברת אמל"ח לארגון. כן, נתניהו אחראי גם על ההצלחות המעטות, לא רק על הכישלונות הרבים.
נתניהו אחראי על כך שבשנות כהונתו כוחו של צה"ל נחלש וגודלו צומצם, כך שלצד הצהרות רהב על השמדת תכנית הגרעין האיראני, ובמשך חצי שנה, צה"ל אינו מסוגל למוטט את חמאס, ארגון טרור שאין לו חיל אוויר ושריון ואינו מסוגל להילחם במקביל בחמאס ובחיזבאללה. נס גדול קרה לנו שחיזבאללה לא תקף במקביל בשבעה באוקטובר בצפון, כמו חמאס בדרום.
נתניהו אחראי למדיניות ההתמכרות למיגון, לגדר הביטחון ולמכשול התת-קרקעי, למרחבים מוגנים ול"כיפת ברזל" ונטישת התפיסה של "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה" ושל העברת המלחמה במהירות לשטח האויב.
נתניהו אחראי על הקרע בעם שאותו בנה בשיטתיות לאורך שנים, כי הוא נבנה פוליטית מ"הפרד ומשול". הקרע הזה, שהגיע לשיאו בעקבות המהפכה המשטרית חסרת האחריות, החליש את המדינה וחיזק את התעוזה והנחישות של אויביה להתנכל לה ולתקוף אותה.
ביניים: תפיסת הביטחון: התמכרות לשקט
על כל אלה נתניהו אחראי אישית. זו מדיניותו, זו תפיסת הביטחון שלו, לאורך שנות שלטונו.
בנוסף לכך, כמי שעומד בראש המערכת, הוא נושא באחריות מיניסטריאלית, גם על כשלים שאינו אשם בהם אישית.
נתניהו אחראי מיניסטריאלית לכשל המודיעיני המחפיר ולדבקות בקונספציה שחמאס מורתע ולכך שכל הסימנים המעידים על מתקפה אפשרית וקרובה של חמאס, כולל בלילה שקדם לטבח, זולזלו כאשר נגדו את הקונספציה.
נתניהו אחראי מיניסטריאלית לכך שצה"ל לא היה ערוך כראוי על הגבול, שכוחותיו היו דלילים, לחוסר המוכנות של כוחות צה"ל, לכך שלאורך זמן רב, לא נערכה כוננות עם שחר במוצבים ובבסיסים ליד הגבול, בשל האמונה המיסטית במכשול הבלתי עביר.
נתניהו אחראי מיניסטריאלית למחדל כיתות הכוננות, איסוף כלי הנשק מהן והקטנתן. אילו חיזבאללה היה עורך טבח כזה, בכל יישוב היה כלי נשק אחד בלבד בידי הרבש"צ והטבח היה גדול שבעתיים. אני יודע בוודאות, שההחלטה על איסוף כלי הנשק של כיתות הכוננות, שלא נתניהו קיבל אותה, הגיעה לידיעתו והוא לא עשה דבר כדי לשנותה.
נתניהו אחראי מיניסטריאלית לעיכוב האסוני בהגעת כוחות צה"ל ליישובים שנכבשו בידי חמאס.
נתניהו עומד בראש והוא האחראי הראשי. אין זה אומר שהוא האחראי הבלעדי. כל הצמרת המדינית והביטחונית בעשרים השנים האחרונות הייתה שותפה, לפחות חלקית, לתפיסת הביטחון של נתניהו – התמכרות לשקט. רבים התנגדו חלקית, למשל להבלגה על טרור ההצתות ולפרוטקשן הקטארי. ראשי מערכת הביטחון התנגדו לעסקת שליט. מערכת הביטחון הציעה פעולות כמו חיסול ראשי חמאס, שנדחו בידי נתניהו. אך, באופן כללי, הם היו שותפים לקונספציה וכפי שנתניהו שותף לאחריות על ההתנתקות, שבה תמך כשר בכיר, אך אחריותו משנית לעומת אחריות אריק שרון, כך כל הצמרת המדינית והביטחונית שותפה לאחריות, הגם שאחריותה משנית, לצד אחריותו של נתניהו.
בנושא הקרע בעם יש אחריות גם ליריביו של נתניהו. מי שנאבקו נגד המהפכה המשטרית, וניסיונם הנואל של נתניהו ויריב לוין להשתלט על מערכת המשפט, הפכו מאבק צודק למאבק שירד מהפסים, הפך למלחמת זהויות מסוכנת והידרדר לשפל של פגיעה בביטחון המדינה באיומים בסרבנות, שעודדו את האויב לתקוף.
אחריותו הכבדה של נתניהו, אין פירושה שכל טענה נגדו נכונה.
אין שחר לטענה שהוא רצה לחזק את חמאס כדי להחליש את רש"פ, בטענה שחמאס הוא נכס לישראל ורש"פ הוא נטל. זו קונספירציה של מי שהיו שותפים לתפיסת ההתמכרות לשקט וכעת, הם מנסים לבדל את עצמם ממנו באמצעות הסיפור הזה. כמו בכל קונספירציה, מטורללת ככל שתהיה, ניתן למצוא סימנים מעידים ולבנות סביבם סיפור. כן, לאורך עשור וחצי, היו פה ושם אמירות ספורדיות של מקורבים שאמרו דברים ברוח זו. היה זה ניסיון של מעריצי נתניהו לשוות לרפיסותו איזו גאונות מדינית ומשחק שח-מט של מי שרואה כמה מהלכים קדימה. אך זה היה קשקוש. הוא פשוט ראש ממשלה רופס. הוא רופס נגד חמאס, נגד חיזבאללה וגם נגד הרש"פ.
נתניהו הוא מר מחדל. עליו ללכת הביתה ולכל הפחות, לחזור לעם ולבקש שוב את אמונו.
