היא מנהלת את "חייט במה" – מרחב אומנויות הבמה במושב נוב. גם סדנאות למשפחות ולקבוצות. את הסדר תחגוג בביתה עם משפחה ענפה, שמחה מתפרצת ואיך לא, תחפושות. האורחת שלנו לפסח היא ציפי מלר-ליבשטיין, מנוב
קצת על עצמך
"ציפי מלר-ליבשטיין. יש לי חמישה ילדים וברוך השם, הרבה נכדים. ילדיי מפוזרים ברחבי הארץ: בכפר מימון, תל אביב, לוד, ירושלים, אדוריים. בעלי, אבי מלר ז"ל, נפטר ממחלה קשה והתחתנתי בשנית עם ישראל ליבשטיין, מנוב. אנחנו גרים בביתי וביחד יש לנו 11 ילדים וברוך השם, נכדים רבים".
עיסוק
"בשנים האחרונות, אני מנהלת את 'חייט במה' – מרחב אומנויות הבמה במושב נוב. ב'חייט במה' יש מבחר גדול מאוד של תחפושות ואביזרים ומתקיימים אצלי חוגי תאטרון ייחודיים לילדים מכיתות ג'-ז' וגם לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים וסדנאות למשפחות ולקבוצות. כמו כן, אני סבתא פעילה מרחוק. עבדתי כ-42 שנה במשרד החינוך, כמורה ומדריכה ארצית לתאטרון בחמ"ד".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בנתניה וגדלתי בבת ים. הייתי בסניף 'בני עקיבא' בבת ים, בשבט 'צורים'. חניכה מדריכה וקומונרית בסניף. למדתי ביסודי ובתיכון בבת ים. בתקופת מלחמת יום הכיפורים, שירתי בשירות לאומי כקומונרית בסניף 'בני עקיבא' בשדרות. לאחר מכן, למדתי במכללת תלפיות ובאוניברסיטת בר אילן.
מגורים
"מושב נוב, כבר 43 שנה. לאחר החתונה, גרנו כשנה וחצי בקריית הרצוג, בבני ברק ועלינו לגולן ב-1981, עם תינוק בן שנה. בתחילה, גרנו באלוני הבשן ולאחר כשנה וחצי, עברנו לגור במושב נוב. פה נולדנו לנו עוד ארבע בנות".
איך את מתכוננת לפסח?
"מנקים מה שצריך. הבית שלנו גדול ואנחנו מנקים במהלך כל השנה. לפני פסח, שמים דגש על פינות שלא מגיעים אליהן במהלך השנה וזו הזדמנות לעשות סדר בפינות שונות בבית. את עיקר המאמץ משקיעים בניקיון יסודי של המטבח".
איפה תחגגו את הסדר?
"בעזרת השם, בבית. חלק מהילדים והנכדים מגיעים לחג ולשבת ונחגוג את הסדר ביחד. בחלקו הראשון של הסדר, אנחנו יושבים על מזרנים, כורסאות בהסבה וקוראים את ההגדה עם סימני הסדר, שירה וכמובן הצגות עם תלבושות ואביזרים מ'חייט במה'. לאחר מכן, אנחנו אוכלים את הארוחה בסלון.
מה כוללת ארוחת הפסח שלכם?
"הארוחה כוללת את המאכלים המסורתיים: סלטים (שלנו האשכנזים מותר להכין בפסח) גפילטעפיש, מרק עוף עם קניידלך שכולם אוהבים ועוף עם תפוחי אדמה ולאטקס – לביבות תפוחי אדמה. בהמשך החג, אוכלים בשר בקר, כבד קצוץ, שניצלים, פרגיות, פתיתים מיוחדים לפסח, עוגות מיוחדות וטעימות מאוד עם הרבה שוקולד ואגוזים ולא מוותרים אף פעם על עוגת המצות המסורתית ועל לביבות התפוזים הנפלאות".
זיכרון ילדות מפסח
"אני זוכרת שהייתי הולכת עם אימא שלי למכולת השכונתית לעשות את הקניות לפסח, ואז לא היה שפע כזה של מוצרים כמו שיש היום, גם איסורי הקטניות לא היו ידועים אז. הייתי גם עוזרת לה בבישולים. לא היה אז עדיין מיקסר ואמי הקציפה את החלבונים לעוגה עם מקצפת ידנית (אני אף פעם לא הצלחתי). את העוגות היינו אופים על הגז בתוך סיר פלא. אני הייתי טוחנת במטחנת יד את תפוחי האדמה ללטקס ופעם כשסיימתי לטחון כמות גדולה, התהפכה לי הקערה וכל עיסת תפוחי האדמה התפזרה על הרצפה, זו הייתה עוגמת נפש קשה, שאני זוכרת עד היום".
מאכלי פסח אהובים
"אנחנו אוהבים מאוד את מרק הקניידלך עם המתכון של אימא שלי מהמטבח ההונגרי, עוגת האגוזים והתפוחים, הלוקשן – אטריות מיוחדות לפסח, לביבות תפוזים עם ביצים וקמח מצה והמצייה המסורתית".
בליל הסדר, יין, או מיץ ענבים?
"אני אישית שותה רק מיץ ענבים, כי יין גורם לי מהר מאוד לסחרחורת, אך יש במשפחה גם כאלה ששותים יין".
מה את הכי אוהבת בפסח?
"שהבית נקי מאורגן ומסודר, אני אוהבת לבשל את התבשלים המסורתיים מבית אימא, הילדים והנכדים מאוד אוהבים את האוכל המסורתי. אני משקיעה מחשבה וזמן בעיצוב שולחן הסדר עם מפיות, אביזרים ופרחים. בַּסדר, מרגשת אותי מאוד הישיבה המשותפת עם הילדים והנכדים, השירה, קריאת ההגדה, החידושים שהנכדים והילדים מביאים, המשחקים וההצגות שאנחנו מכינים".
המלצה על ספר לחג
"לצערי, הרב אין לי יותר מדי זמן לקרוא כי רוב השבוע אני עסוקה מאוד. בשבת, מקפידה לעבור על רוב העיתונים הרלוונטיים לנו, ספר טוב ורלוונטי מאוד שקראתי לאחרונה הוא 'הנערה מח'ומיין', של שרה אהרוני, המספרת את קורותיה של נערה שעלתה לארץ בשנות ה-50', מאיראן".
מה את עושה בשעות הפנאי?
"אין לי יותר מדי שעות פנאי, אך אנחנו מקפדים לצפות בהצגות תאטרון לעתים קרובות. אני אוהבת מאוד לעבוד ולטפח את הגינה הצבעונית שלי, אוהבת לעבוד ולארגן כל הזמן את 'חייט במה' ואת חדרי התלבושות והאביזרים ותמיד לעסוק ביצירה – לרקום, לתפור, לצבוע ליצור יצירות מחפצים ישנים".
איך משפיע עליך המלחמה?
"בתקופה זו של המלחמה, מנסים לעזור ככל שניתן. אני עושה עם הנכדים זומים ושיחות וואטסאפ, מספרת להם סיפורים עושה אתם תאטרון בובות ושעת יצירה. בנוסף, אני מנסה לעזור באפיית עוגות לחיילים, בבישול ארוחות למשפחות שהבעלים מגויסים, בהפעלת ילדי המושב במשחקייה במועדון הוותיקים בנוב".
מהו המוטו שלך בחיים?
"לחשוב ולקוות לטוב ולחפש את הטוב. להיות פעילה חברתית, לדחוף ולקדם אנשים וילדים להצלחות, לא לוותר, לחפש את האמת והטוב, להאמין בו ולקוות תמיד לטוב. בשנים האחרונות, אני מקפידה על תפילות רבות. אני נמצאת במספר קבוצות ואומרת תהילים כל יום להצלחת עם ישראל, להצלחת צה"ל, לרפואת הפצועים ולשיקום המשפחות שנפגעו במהלך המלחמה".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את הבית שלי, הגינה והחצר, המרחבים והנופים המיוחדים של הגולן, את השקט והשלווה, את ההרכב האנושי המיוחד מאוד של האנשים. הצלחנו בגולן ליצור קהילה מיוחדת מאוד, מגוונת, עם איכות חיים מעולה".
מה את מאחלת לעצמך ולגולן?
"המשך חיים טובים ושמחים, אנרגיות וחיוניות, הרבה-הרבה בריאות טובה, נחת ושמחה מהילדים והנכדים. שהגולן ימשיך לצמוח, לגדול, להתרחב, ליצור מציאות טובה וקהילה תומכת ומיוחדת.
"המשך שיתוף פעולה בין הקהילות השונות בגולן, המשך עשייה, התפתחות, התרחבות ויצירת קרבה גדולה יותר למרכז הארץ, באמצעות שיפור משמעותי של אמצעי התחבורה. נגישות למרכזי רפואה איכותיים והמשך דאגה לרווחתם של התושבים הוותיקים והצעירים בגולן".
