יעל מדי
הוא נולד וגדל בעיר העתיקה ואחרי השחרור הקים מיזם – “Slingshot” (קֶלַע). המון מור”ק, רץ מפרויקט לפרויקט ומכור לעיתוני סופ”ש. האורח שלי לשבת הוא יעקב שה-לבן
קצת על עצמך; משפחה ילדים מגורים
“בן 30, גר במושב יונתן ובונה פה את ביתי. נשוי לנאוה, מורה לחינוך גופני ואב לרוני בת השנתיים ולליאל בת החודש וכמובן, פז, הכלב שלנו, שיחגוג 5 בחודש הבא”.
עיסוק
“כשהשתחררתי מהצבא, לפני שנה וחצי, הקמתי מיזם בשם “Slingshot” – קֶלַע, העוסק בהסברה ובחינוך בארץ ובחו”ל. מעבר למלחמה על תדמית ישראל בעולם, אני מאמין שצה”ל הוא כלי חינוכי ייחודי ומלהיב להטמעת ערכים ולעידוד עשייה משמעותית – בקהילה ובצבא. בכל שבוע, אני מארח, כאן בגולן, משלחות מכל רחבי העולם, שבאים ללמוד על המצב בגבול הצפוני ועל אתגרי הביטחון של ישראל בכלל.
“דרך סיפורים מהשירות שלי, אנחנו מתחברים לעוד נושאים כמו מנהיגות, יזמות, ערכים בלחימה ועוד. לשמחתי, לאחרונה, צירפתי עוד חבר מהשירות, שעושה אותו דבר, בגבול עזה.
“אחד האתרים שאני הכי אוהב לפעול בו הוא תל סאקי. התחברתי מאוד למקום ולסיפורו הייחודי והתכנית שלי שם נוגעת גם במורשת קרב בצורה ייחודית. בקיץ, לאור הביקוש, התחלתי להעביר את התכנית גם לישראלים, בעיקר נוער. מעבר לזה, אני מעביר הרצאות בנושאי מורשת קרב, הכנה לצבא ועידוד לעשייה חברתית משמעותית”.
“אני חי על אתגרים וריגושים ולא מסוגל לעשות רק את העבודה שלי, אחרת אשתעמם. אין מיזם חברתי, שאשמע עליו ולא אצטרף. אם זה סיוע לחיילים בודדים, הדרכת נוער, פיתוח אתר תל סאקי, הקמת בית ספר שדה לזכר חבר שנפל”
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי בעיר העתיקה בירושלים, מקום מיוחד, שכילד הרגיש כדבר הכי קסום ומדהים וממבט חיצוני, כאדם בוגר, מדובר ב… בואי נאמר, מקום מורכב ולא שיגרתי”.
איך נראה יום שישי שלך?
“עד לא מזמן, הייתי עונה שהוא מתחיל מוקדם בריצה עם ‘רצי הגולן’ ואחריה, בישולים והכנות לשבת. מכיוון שהתחלתי ללמוד לתואר שני, בימי שישי בהרצליה, אז עכשיו היום מתחלק לחמש שעות של לימודים ואחריהן, המירוץ הביתה לפני כניסת השבת”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“מבחינת האוכל, אני אחראי להכין מקבץ סלטים מפנק, המכונה בפי החבר’ה ‘הסלטייה’.תתפלאו, אבל גם אשכנזי שכמותי מצליח לייצר חומוס, מטבוחה וסחוג, שעובר מבחן טעימה בכל עדה.
“מאז שהתחלתי ללמוד בסופי שבוע, היתר מופקד בידי אשתי ואני מוכרח לומר שהיא שידרגה את יכולות הבישול שלה וכל פעם מפתיעה אותי במשהו חדש. אחרי שהקטנות נרדמות זה זמן האיכות השבועי שלי עם אשתי”.
זיכרון ילדות משבת?
“יש כאלה שנפגשים בערב ויושבים על ה’ברזלים’ ולמי שגדל ברובע היהודי, היינו נפגשים בכותל, מפצחים גרעינים ומפתחים שיחות עם תיירים מכל רחבי תבל”.
ספרים/עיתונים בשבת?
“אני מכור קשות לעיתוני סוף השבוע, אבל מכיוון ששבת הוא הזמן המשפחתי שלנו, הזמן היחיד להתמסר לעיתונים הוא כשבנות הבית ישנות ואז, יש דילמה קשה, בין קריאת כל עיתון אפשרי, כולל מודעות האבל והפרסומות, לשינה”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“יש את הרגע שבו השבת נכנסת – אחרי המירוץ המטורף של השבוע כולו ויום שישי בפרט, אשתי מדליקה נרות ופתאום נכנסים לקצב אחר”.
מאכל אהוב במיוחד?
“אחד הכינויים שלי בצבא היה ‘מפלצת החומוס’, עונה על השאלה?”
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם הרב שלמה קרליבך או עם מאיר אריאל”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“הייתי מת לענות ‘ריצות וספורט’, אבל אין לי כל כך פנאי. אני חי על אתגרים וריגושים ולא מסוגל לעשות רק את העבודה שלי, אחרת אשתעמם. זה מתורגם לכך שאין מיזם חברתי, או בעיה שחייבת פתרון, שאשמע עליהם ולא אצטרף. מוצא את עצמי רץ מפרויקט לפרויקט, אם זה סיוע לחיילים בודדים, הדרכת נוער, פיתוח אתר תל סאקי, הקמת בית ספר שדה לזכר חבר שנפל והשד יודע מה עוד יילד יום”.
מה החלום שלך?
“שהמיזם שלי ימשיך לצמוח, להשפיע, ולקדם עשייה משמעותית בתחומים שאני עוסק בהם – בהגנה על תדמית ישראל, בעשייה חברתית ובשירות צבאי משמעותי”.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“את הנופים, האווירה והקצב הרגוע ואת העובדה שאיפה שלא תזרוק אבן, מסתתר שם סיפור מדהים של גבורה ומורשת קרב”.
