מאוד אוהבת להיות מוקפת משפחה וחברים. השבת שלה היא הביחד עם המשפחה והרוגע. ספר טוב ישאיר אותה ערה כל הלילה. האורחת שלי לשבת היא דינה שרון
קצת על עצמך; משפחה ילדים
"דינה שרון, בת 35, נשואה ליוחאי, 37, שוטר בתחנת גולן, אימא לתומר – 12, נדב בן שמונה וסער – חמש, המתוקים. גרים ברמת מגשימים, כבר 15 שנים, בביתנו שהורחב לאחרונה בשמחה".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי ברמת מגשימים, בת שנייה מתוך שבעה אחים, למשפחת מלמוד. בעצם, כל חיי אני כאן, חוץ משנתיים שירות לאומי, שאותן עשיתי עם נוער בסיכון, בשנה הראשונה, בעיר רמלה ושנה אחר כך, בעפולה, במדרשה ליהדות. שם, פעלנו בבתי הספר בכל רחבי עפולה והעברנו שיעורי יהדות, בעיקר בבתי הספר החילוניים. מאוד אוהבת את המשק ותמיד ידעתי שאחזור לגור בו וכאן אבנה את ביתי ואפילו להתחתן בו, חתונה כפרית על הדשא והחלום התגשם".
"בעיקר, זכור לי שתמיד היו מקומות קבועים בשולחן השבת. הייתי יושבת לשמאלו של אבא ולא הייתה ארוחה ללא שירים. יודעת עד היום את רוב שירי השבת בעל פה, בזכות אבא. שולחן מאוד מוזיקלי. תמיד עשו קולות שניים"
עיסוק:
"מנהלת הצרכנייה, ברמת מגשימים. שמונה שנים עבדתי בהנהלת חשבונות של רמת מגשימים ובתחילת השנה הנוכחית, עברתי לנהל את הצרכנייה שלנו ואני נהנית מהעבודה והאתגר בה".
איך נראה יום שישי שלך?
"בימים של שגרת לימודים בבתי הספר, משתדלת שיום שישי יהיה יום של זוגיות ובית וחברות. משתדלת לצאת עם יוחאי, לפחות אחת לשבועיים, לאיזה בית קפה קטן, או לפגוש חברות בבוקר. לפעמים, קפה עם אימא.
"בצהריים, כשהילדים חוזרים מבתי הספר, נוסעים על בסיס כמעט קבוע לחמי וחמותי היקרים, שגרים בני יהודה, להתפנק עם 'קציצות של סבתא'.
"את ההורים של יוחאי, שכנענו בקלות לעבור מכפר תבור לגולן, לפני כשמונה שנים ומאז, אנו נהנים מהקרבה. הם מאוד אוהבים את הגולן ואנו שמחים שהם לידינו".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"בחורף, מרק באופן קבוע. המרק האהוב על כולם הוא 'מרק אדום', מרק המכיל בשר גולש והמון ירקות שורש ומככב הכי הרבה. בקיץ, דגים מרוקאיים והמאכל האהוב על הילדים – 'משה בתיבה'".
איך נראה שולחן השבת שלכם?
"כמעט בכל שבת, בעיקר בקיץ, יש משפחה שמתארחת. השולחן יכול לנוע בין חמישה שזה רק אנחנו ל-20 איש, בכיף ובשמחה.
"מאוד אוהבת לארח ושמחה כל כך שיש לי את האפשרות עכשיו, אחרי שהרחבנו את ביתנו.
"מתוך כל האחים, רק אני נשארתי לגור במשק וחשוב לי, לפחות ארוחת שבת אחת לעשות עם ההורים. לפעמים, אצלם ולפעמים, אצלי, העיקר להיפגש. ביום-יום, בקושי נפגשים וסוף השבוע שמור, מבחינתי, למפגש משפחתי. מאוד אוהבת להיות מוקפת משפחה וחברים".
מאכל אהוב במיוחד?
"סטייקים על האש, של אבא שלי".
זיכרון ילדות משבת?
"בעיקר, זכור לי שתמיד היו מקומות קבועים בשולחן השבת. הייתי יושבת לשמאלו של אבא ולא הייתה ארוחה ללא שירים. יודעת עד היום את רוב שירי השבת בעל פה, בזכות אבא. שולחן מאוד מוזיקלי. תמיד עשו קולות שניים אחד לשני וניסו כל מיני מנגינות לאותו השיר".
ספרים/עיתונים בשבת?
"ספר – חובה. אם התחלתי אותו בערב שבת והוא טוב, מסוגלת להישאר ערה כל הלילה, עד שאסיים".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"הביחד עם המשפחה. לשחק עם הילדים, לשתות קפה בנחת. הרוגע, כאילו העולם עוצר מלכת ושום דבר לא רודף אחריי".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם סבתא מזל ז"ל, סבתא של יוחאי. היה לנו קשר מאוד מיוחד. ממנה למדתי כיצד צריך לפתוח את הבית והלב למשפחה ולאורחים בכלל.
"אהבתי אותה מאוד, כאילו הייתה סבתא שלי. היא נפטרה לפני שנתיים והיא חסרה מאוד. הייתי רוצה להספיק לארח אותה אצלי בבית החדש".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"כשיש לי שעות כאלה, משתדלת לקרוא ספר טוב".
מהו החלום שלך?
"שיהיה לי מספיק זמן פנוי לחזור ללמוד אומנות וציור. זה חסר לי מאוד".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את הנופים המדהימים הפתוחים, את האנשים ואת הקצב בגולן, שהוא אחר מכל מקום שהייתי בו. את החורף בגולן… נולדתי בחורף ובכל שנה, מחכה שירד שלג ביום ההולדת שלי".
מה את מאחלת לעצמך?
"קודם כול, הרבה בריאות, כי זה לא מובן מאליו. שאדע לראות את הטוב בכל דבר ולשמוח בחלקי. שאצליח לעשות תמיד מה שטוב לי ולהקשיב לאני הפנימי שלי.
מאחלת לי ולכולם שגרה ברוכה וטובה ושנה טובה ומתוקה".
