היא בת הגולן, סופרת, כותבת, מעצבת ומרצה. הוציאה לאור, בעצמה, כבר שישה ספרים והשביעי נכתב כרגע. "אני אוהבת לשלב מוטיבים של מיסטיקה ופנטזיה יהודית בתוך מציאות ריאליסטית". האורחת שלנו לשבת היא עינת שמשוני, מקצרין
צילום: יהודה וינברג
קצת על עצמך
"עינת שמשוני, בת הגולן, שהבזלת זורמת לה בדם. נשואה לאילן, גם הוא בן הגולן, ואימא לחמישה ילדים".
איפה נולדת וגדלת?
"ברמת מגשימים".
מגורים
"קצרין. אחד הדברים שאני מאוד אוהבת בקצרין זה את הגיוון האנושי שלה. מושג הקהילה כאן הוא הרבה יותר רחב וגמיש. אנשים מסגנונות ורקעים שונים יכולים להתחבר בכל מיני מעגלים. למרות השוני והגיוון, יש כאן לכידות קהילתית שמתגלה ברגעי מבחן, אם זה בזמן המלחמה, שהייתה כאן התגייסות מדהימה של מתנדבים ועשייה קהילתית מרשימה ואם זה מול אתגרים חברתיים שהקהילה מתבקשת להתמודד מולם, כמו עברייני מין מורשעים שהגיעו לעיר. האחריות הקהילתית והיוזמה שאנשים הראו כאן הם מרשימים בעיניי ואני שמחה וגאה להיות חלק מקהילה כזו.
עיסוק
סופרת, כותבת, מעצבת ומרצה. אני מחוברת לעולם הספרות מכמה כיוונים. קודם כול, כקוראת. אחר כך, כסופרת וכותבת וכמוציאה לאור, שמוציאה את הספרים שלי באופן עצמאי. הוצאתי עד היום שישה ספרים (שני ספרי ילדים וארבעה ספרי פרוזה) ואני עובדת בימים אלה על כתיבת ספר נוסף.
"את העיסוק שלי כמעצבת גרפית רתמתי גם לתחום ואני מתמחה בעיצוב כריכות וספרים, מה שמאפשר לי לעבוד עם סופרים אחרים, שזה מאוד כיף. אני מלווה סופרים בתהליכי הוצאה לאור ונותנת ייעוץ וליווי לקמפיינים של מימון המון, והדובדבן הוא הפודקאסט 'בין השורות', של אחותי, העורכת תמר וינברג ושלי,, שבו אנחנו מדברות על ספרים וכתיבה. אנחנו משדרות ברדיו 'קול הגולן', מקליטות, עורכות ומעלות כפודקאסט שחובק כבר מעל ל-70 פרקים".
מתי התחלת לכתוב? זה היה חלום ילדות?
"אני ממציאה סיפורים, מאז שאני זוכרת את עצמי. תמיד כתבתי ותמיד ידעתי שמילים זו ממלכה שאני שולטת בה. אבל לא חשבתי שאהיה סופרת. דווקא התחום האומנותי משך אותי יותר. למדתי בתיכון אומנות ועיצוב ואחרי השירות, המשכתי ללימודי עיצוב ותואר בהוראת אומנות. הכתיבה הייתה עוד כלי בסל הכלים שלי, אבל לא מעבר לזה. גם כשיצא ספר הילדים שלי, 'מסרגות הפלא של סבתא', שנעשה בהתחלה כפרויקט גמר באיור, לא ראיתי את עצמי כסופרת.
"רק ב-2017, אחרי שני ספרי ילדים ובזכות דחיפה של אחותי תמר, התחלתי לכתוב את 'רוחות טובות', שהיה ספר הפרוזה הראשון שלי. אחרי שהוא יצא כבר היה לי ברור שזה מה שאני רוצה להמשיך לעשות".
ספרי קצת על הספרים שלך
"הכתיבה שלי נעה על הציר שבין הריאליסטי למיסטי. אני אוהבת לשלב מוטיבים של מיסטיקה ופנטזיה יהודית בתוך מציאות ריאליסטית. לפעמים, זה ממש בנגיעה קלה, כמו בספר 'לעזאזל', שם השעיר לעזאזל הוא מוטיב רעיוני ואלגורי בלבד, ולפעמים זה ממש נוכח, כמו בספר 'רוחות טובות', שכל הדמויות בו הן רוחות רפאים.
"הספר שאני כותבת עכשיו יהיה סוג של פנטזיה עברית קדומה. בכל ספר, אני חוקרת כיוון אחר של כתיבה וגישות אחרות לספר סיפור.
"את הספרים שלי אני מוציאה לבד, ללא גב של הוצאת ספרים, מה שמאפשר לי הרבה יותר חופש ושליטה על תהליך ההוצאה, אבל גם מטיל עליי יותר אחריות. כסופרת עצמאית, אני יודעת שחובת ההוכחה עליי והספרים שלי צריכים לעמוד בזכות עצמם.
"לכל מי שרוצה לתמוך בסופרים ובספרות, אני ממליצה לחפש ספרים עצמאיים ולרכוש את הספרים מהסופרים ישירות ולא דרך רשתות הספרים, שלא משאירות לסופרים רווח. את הספרים שלי ניתן למצוא באתר שלי. פשוט לחפש 'עינת שמשוני' בגוגל, או 'געש ספרים', או באתר 'עברית'".
מה עשית קודם?
"עסקתי בשני תחומים שונים. אחד זה העיצוב. ניהלתי סטודיו עצמי לעיצוב גרפי ועסקתי בהדרכה והוראה למעצבים. התחום השני הוא תחום הוראת השואה. במשך שנים, חקרתי את תופעת הכחשת השואה והעברתי הרצאות לנוער ולמבוגרים בכל רחבי הארץ. את העיצוב, כאמור, הסטתי לכיוון הספרים ובחקר השואה אני כבר לא עוסקת היום".
איך נראה יום שישי שלך?
"היות שהילדים כבר גדולים, במהלך השבוע, הבית די ריק וביום שישי, כולם מתקבצים חזרה הביתה. לרוב, אנחנו מעבירים את היום הזה יחד במטבח, מכינים לכל אחד את האוכל שהוא אוהב, עם הרבה מוזיקה ברקע והרבה דיבורים".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"היא כוללת בעיקר המון המון דיבורים. אנחנו משפחה ורבלית ואוהבים לספר סיפורים ולשתף בדברים שלמדנו או חווינו לאורך השבוע. לצד הדיבורים, יש גם תמיד חלות ביתיות, הרבה סלטים ויין טוב. אנחנו גם מאוד אוהבים לארח והרכב הארוחה משתנה לפי הרכב האנשים".
זיכרון ילדות משבת?
"בכל פעם שהיו מגיעים אורחים, היינו לוקחים אותם בשבת לטיול עד לרפת. תמיד הצחיק אותי שזאת האטרקציה".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"המון זמן לקרוא. פשוט לצלול לתוך ספר, בלי שום הסחות דעת של טלפונים, מיילים ומשימות".
המלצה על ספר
"ואו, יש מלא! אחד האהובים עלי ביותר הוא 'חיי נער' של רוברט מקאמון. כדאי להאזין לפודקאסט שלנו, כי שם אנחנו ממליצות על ספרים נהדרים".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"עם מנכ"ל/ית משרד התרבות. יש לי המון מה להגיד על שוק הספרים בארץ והייתי שמחה לשבת לשיחה עם מי שיש להם את הכוח להוביל שינויים".
בשעות הפנאי מה עושה?
"קוראת וכותבת".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"המלחמה השפיע מאוד על הכתיבה והיציאה לאור של הספר האחרון שלי, 'דברים שבורים', שמתרחש במטולה. הייתי באמצע הכתיבה ופתאום מטולה הפכה להיות אזור מלחמה. כל האנשים שראיינתי והייתי אתם בקשר ממטולה התפזרו בכל הארץ. מעבר לכך, איך אפשר לכתוב על מטולה שקטה ופסטורלית, בזמן שהיא נטושה וחרבה? גם כשכבר הצלחתי לסיים את כתיבת הספר, הייתה לי התלבטות קשה אם זה הזמן הנכון להוציא אותו. היו אלה דווקא תושבי מטולה שעודדו אותי להוציא ספר שמתאר את מטולה כמו שהם אוהבים וזוכרים".
מהו המוטו שלך בחיים?
"תמיד יש ברירה!".
מהו החלום שלך?
"להצליח להתפרנס רק מכתיבה".
