כל הזמן נותנים: אהבה, זמן, תשומת לב. זה מגיע בקלות כלפי אחרים, אבל כשזה נוגע אלינו, האם אנחנו יודעים גם לתת לעצמנו את אותו סוג של יחס?
שבו אנחנו כל הזמן בעשייה – עבודה, עם המשפחה, עם חברים, ובאמצעות כל מחויבות אישית שלוקחים אל עצמנו – יש לעתים תחושה של חוסר זמן לעצמנו. כל הזמן נותנים: אהבה, זמן, תשומת לב. זה מגיע בקלות כלפי אחרים, אבל כשזה נוגע אלינו, האם אנחנו יודעים גם לתת לעצמנו את אותו סוג של יחס?
הכישלון להכיר בצורך לקבל, ולהתמלא בעצמנו, הוא דבר שלא תמיד מודעים אליו. זה קורה כשלומדים לחיות חיים של נתינה ונראה כי כל מה שעושים נמדד לפי איך אנחנו מספקים את צרכיהם של אחרים. לפעמים, זה קורה מתוך מקום של אהבה ואחריות ולפעמים, מתוך לחץ, או תחושת חוב. אבל השאלה היא: איך נוכל להפסיק לרוץ ולתת? ולתת לעצמנו מקום לנשום, לקבל ולהרגיש את אהבתם של אחרים? מבלי להגיע למקום של תלות כי חלינו, או נפצענו.
השלב הראשון הוא להכיר בכך שלפעמים אהבה לא דורשת מאתנו משהו בתמורה. אנחנו רגילים לאהוב את הסובלים, לאהוב את הזקוקים, לאהוב את מי שאנחנו רוצים לשמח, אבל יש רגעים שבהם אנחנו יכולים רק להיות נאהבים, מבלי לשאול מה אני נותן בתמורה?
השלב השני הוא לשלול מעצמנו רגעים של שקט נפשי כי עסוקים באחרים – זה קשה. חשוב לשחרר את התחושה הזאת של "לא עשיתי מספיק" ולהבין – כשאנחנו מאפשרים לעצמנו רגעים של קבלה, אנחנו לא משדרים את הערך שלנו לאחרים, אלא גם נותנים לעצמנו את הכוח להמשיך.
בשלב השלישי, לא תמיד נצטרך להוציא מעצמנו כדי לקבל אהבה. לעתים קרובות, יש לנו אנשים בסביבתנו שמעריכים אותנו, אוהבים אותנו ומחכים שנראה ונרגיש את זה. אהבה יכולה להגיע בצורות שונות. חיבוק, מילה טובה, מתנה קטנה, אפילו חוויה יום-יומית. לא תמיד נוכל לדעת מתי היא מגיעה, אבל אם נלמד להסתכל ולשמוע, נמצא אותה הרבה יותר ממה שחשבנו.
השלב הרביעי הוא הפסקה של פעילויות של רצון לעשות ולספק – היא הכוח האמיתי. היכולת לומר "לא", כשאתה יודע שאתה זקוק למרווח אישי, יכולה להיות השלב הקריטי בחיים בריאים יותר. זה לא אומר שאנחנו לא אוהבים, או לא דואגים, אלא שזו הדרך שלנו לטפח את עצמנו, כדי שנוכל להמשיך לאהוב.
השלב האחרון הוא לדעת מי האנשים בסביבה שלנו שאפשר לתת להם להעניק לנו את אותה תמיכה ואהבה. לא תמיד צריכים להיות כל הזמן המובילים, המנחים, או הדואגים. כשיש לנו אנשים שיכולים לתמוך בנו, מבלי לצפות למשהו בתמורה, עלינו לדעת לקבל מהם את האהבה הזו ולתת להם את האפשרות להיות שם בשבילנו. בהצלחה.
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
עטוף בתכריכי אהבה
בשבוע שעבר, ליוו חברי קיבוץ עין זיוון, בני המשפחה ותושבי הגולן, את מיכאל אמיר ז"ל,…
- איך קוברים מלאך
אצלנו בקשת רגילים להתעורר או להירדם לצלילי ירי. אימוני צה"ל הם תמיד חלק בלתי נפרד…
-
איך מסכמים קיץ?
בעצם איך מסכמים שנה? ב"בני עקיבא" קצרין, זו שאלה לא פשוטה בכלל. בתקופה האחרונה ובעצם…