הוא נולד ברמג”ש, גדל בנוב וחזר לחיות במושב ליד המשפחה המורחבת, נשוי לעדינה, אוכל הכול, אין לו זמן פנוי ובשבת – כל העיתונים. האורח שלי לשבת הוא אייל בהרב
קצת על עצמך:
“נשוי לעדינה ואבא ל-4 בנות – שי, רותם, אריאל וגיל”.
עיסוק:
“שותף בחברת ‘גולן סולאר’, העוסקת בייעוץ וליווי פרויקטים באנרגיה מתחדשת. אנחנו מלווים בעיקר פרויקטים סולאריים משלב האפיון, התכנון, העבודה מול הרשויות, מכרז הקבלנים, הפיקוח במהלך העבודה ועד ביצוע מעקב ובקרה.
“בין הלקוחות שלנו – מועצות אזוריות, תאגידי מים, קיבוצים, מושבים וגם אנשים פרטיים.
“אני אחראי על אזור הצפון. העבודה היא תובענית, אבל גם מאוד מאתגרת ודינמית. כל הזמן יש חידושים והרפתקאות”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי ברמת מגשימים (כן, כן…) וכשהייתי בן 3, עברנו לנוב. אחרי החתונה, עברנו לעיר הגדולה, קריית שמונה, בגלל השירות הצבאי שלי ושל עדינה. מהר מאוד, חזרנו לנוב וכאן בנינו את ביתנו, ליד ההורים, אחי, שתי אחיותיי, סבא וסבתא שלי וחברי הילדות”.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי הוא בדרך כלל היום בו אני עובד הכי קשה. מנסה לשלב בין מטלות הבית להתחייבויות בעבודה. יש לקוחות שיכולים להיפגש רק בימי שישי, או פרויקטים שנמצאים בהקמה, אבל אני ממש משתדל שהעבודה תסתכם בישיבה מול המחשב בבית, לסגירת התחייבויות ואת שאר הזמן, להקדיש למטלות הבית, טיפוח הגינה וכשצריך, גם לסיוע בעסק הצימרים המשפחתי. אגב יש לי עוד עסק ‘אבא אימא הסעות בע”מ’ שתופס לא מעט זמן מהשבוע שלי. אחת הבנות שלנו משתתפת ארבע פעמים בשבוע בחוג באניעם, כולל ימי שישי. אני אוסף אותה מבית הספר לאניעם, חוזר להכנות ומחזיר אותה ממש לקראת שבת.
“בחודשים האחרונים, יש אצלנו בבית הכנסת בנוב, שיעורים בבוקר יום שישי. אני משתדל להגיע ונהנה מאוד. מדי פעם, אנחנו מאפשרים לעצמנו לשים את כל המטלות בצד ולהתפנק על בוקר זוגי. בך הכול, יום שישי לחוץ מאוד, אבל שווה הכול, ברגע שנכנסת השבת”.
“בימי שישי, בהם אנחנו רוצים קצת לנוח, אני תופס פיקוד ומודיע ש’הפעם אני דואג לבישולים’. לכן, הבנות שלי יודעות טוב מי זה ‘אלטוס’, איפה זה ‘בישלולי’ ומה ההבדל בין האוכל של בלה לקייטרינג של עמיעד. נהיינו מומחים :)”
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“לי יש צדדים יותר חזקים מבישולים, את החלק הזה אני משאיר לעדינה, אין על האוכל שלה בתבל. מצד אחד, היא מגוונת ובכל שבת, מפתיעה עם מאכלים אחרים. מצד שני, יש דרישה חד-משמעית בבית לאספקה קבועה של מרק העוף המעולה שלה. לפעמים, מצליחים גם לגייס את הבנות לקחת חלק פעיל בהכנת האוכל.
“הצד הקולינרי שלי מסתכם בלקנות את החלות ולרוב אני מוצא את עצמי מגיע ל’דודי’ס’, בגבעת יואב, וקונה שלל פסטרמות ונקניקים לשבת.
“בימי שישי, בהם אנחנו רוצים קצת לנוח, אני תופס פיקוד ומודיע ש’הפעם אני דואג לבישולים’. לכן, הבנות שלי יודעות טוב מי זה ‘אלטוס’, איפה זה ‘בישלולי’ ומה ההבדל בין האוכל של בלה לקייטרינג של עמיעד. נהיינו מומחים :)”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“בסעודות שבת, סוף סוף כל המשפחה אוכלת יחד. אנחנו משתדלים לשיר שירי שבת, כל אחד מספר דבר טוב שקרה לו השבוע ומחליפים חוויות. מדי פעם, מזמינים שכנים, או בני משפחה”.
זיכרון ילדות משבת?
“אהבתי את זמירות השבת אצל ההורים שלי. יש לאבא שלי מסורת של מנגינות מיוחדות ל’שלום עליכם’ ו’אשת חיל’, שאנחנו לא מוותרים עליהן גם בבית שלי. אני זוכר את משחקי החצר ששיחקנו רק בשבתות, כשהיינו ילדים והיום אני לא רואה שמשחקים אותם. ‘תחנות’, ‘7 אבנים’, שלדעתי הייתה המצאה של ילדים במושב ועוד משחקים”.
ספרים/ עיתונים בשבת?
“יסלחו לי כל הספרניות, אבל אני פריק של עיתונים בשבת. באופן קבוע, יש לי בבית ‘מעריב’, ‘ידיעות’, ‘ישראל היום’ וכמובן – ‘שישי בגולן’. קורא כל מדור, כולל הכול”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“קודם כול, שבת זה יום של מנוחה ורוגע, זמן עם המשפחה וזמן למחשבות. אני מאוד אוהב את בית הכנסת, כשמו כן הוא – מקום כינוס. בסיום התפילות, ביציאה מבית הכנסת, כל המושב נפגש ונוצר מפגש קהילתי תוסס. כולם פוגשים את כולם ומתעדכנים, מלא מלא ילדים מתרוצצים ומשחקים. כשיש בית כנסת אחד וכל הקהילה מגיעה – זה בעיניי דבר מדהים”.
מאכל אהוב במיוחד?
“אין לי משהו ספציפי, הכול הולך. אם זה על הצלחת, זה מספיק, מבחינתי”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“זו שאלה טובה, כי יש לי המון אנשים שהייתי רוצה לשמוע אותם, או ללמוד מהם ובעיקר בני משפחה. אבל אני חושב שהייתי שמח לשבת עם מוישה הורביץ ז”ל, התחברתי אליו יותר רק בשנים האחרונות, היו לי אתו כמה שיחות נפש עמוקות, שהשפיעו עליי. הייתי רוצה ללמוד ממנו מעט על נתינה וחסד. היה לו לב ענק!”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“אין אצלי כל כך דבר כזה. בימי שלישי בערב, אנחנו נפגשים, כמה מתושבי המושב, לאימון כדורעף ואני משתדל להגיע. מדי פעם, מנסה לסייע בפעילויות התנדבותיות וכמובן שהייתי שמח אם היה לי עוד זמן לתת לפרויקט חלוקת המזון של משפחת הורביץ. בדרך כלל, שעות הפנאי שלי ושל עדינה מתחילות אחרי שהילדות הולכות לישון ולאחר שסגרנו את כל הפינות שנשארו פתוחות בעבודה באותו היום, כל אחד והעבודה שלו. בדרך כלל, זה יוצא בסביבות 23:30. אז, סוף סוף אנחנו מתיישבים לדבר, או יושבים על הספה ורואים יחד איזו סדרה או שתיים בטלוויזיה. כלומר, היא רואה, אני נרדם די מהר”.
מהו החלום שלך?
“יש לי כמה חלומות לא גדולים במיוחד:
- 1. העסק שלי הוא בעצם עסק שמעבר להיותו ירוק ושומר על הסביבה, הוא גם מסייע לאנשים לייצר הכנסה פאסיבית. החלום שלי הוא שבעתיד על כל גג תוקם מערכת סולארית – גם נסייע לכדור הארץ וגם נתפרנס.
- 2. כשיהיו לי הזמן והיכולת, אתפנה יותר לקידום מקורות תעסוקה ועזרה לזולת בצד המעשי. אני מאמין שהעזרה הכי טובה היא אם נותנים לבנאדם חכה במקום דג.
- 3. הייתי רוצה לחזור לילד שהייתי לפני 30 שנה ולהראות לו את הסרט ‘חזרה לעתיד’ הפרטי שלו, אבל יותר מזה – הייתי מראה את הסרט הזה למורים שלו”.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“מדהים בעיניי שכולם מכירים את כולם. שתושב מיישוב דתי בדרום הגולן מכיר תושבים מעין זיוון, או אודם. קהילת הגולן היא קהילה נהדרת. אני מסתובב המון בכל הארץ ותמיד כשאני עובר את צמח, יש תחושה שחזרתי הביתה”.
