הוא נשוי ואב לשישה, נולד וגדל בקריית ארבע, מנהל חינוכי ב’טל חרמון’. לא מוותר על המרק התימני בערב שבת. האורח שלי לשבת הוא אברהם סעדיה

קצת על עצמך:

“אברהם סעדיה, בן 41, נשוי ליראת, מנהלת משאבי אנוש בחברת ‘מדיסליפ’, המתמחה בנושא שינה ואב לשישה ילדים מתוקים ברוך ה”.

מגורים: 

“גרים כבר 8 שנים בחיספין. הגענו לגולן משליחות חינוכית של שלוש שנים במילווקי, ארצות הברית”.

עיסוק:

“זוכה לעסוק במלאכת החינוך קרוב ל-18 שנה, בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בארץ ובחו”ל, באוקראינה ובארצות הברית. כיום, מנהל חינוכי בישיבת ‘טל חרמון’, שנמצאת בצומת אליעד. זו ישיבה שהקים ראש הישיבה הרב יחיאל פרץ, לנוער שלא מוצא את עצמו בישיבות הרגילות מכל מיני סיבות. ב’טל חרמון’ יש כ-140 תלמידים, שמגיעים מכל רחבי הארץ ומקבלים יחס אישי והרבה תשומת לב. הם לומדים לימודי קודש ומקצועות חול, במגמות חשמל, מחשבים, מסגרות ועוד. בנוסף, יש לתלמידים מגוון רחב של  חוגים: קרב מגע, חדר כושר, גילוף מעץ, כדורגל, מוזיקה, ניווטים והישרדות ועוד. הטיולים שלנו יוצאים לשביל הגולן, ‘שביל סובב כינרת’ ולרחבי הארץ.

“רוב התלמידים מתגייסים ליחידות קרביות בצבא, חלקם לאחר שנה במכינות קדם-צבאיות ואני רואה ברכה גדולה בעשייה שלנו, ששותפים לה חברי צוות רבים מהגולן”.

איפה נולדת וגדלת? 

“נולדתי בקרית ארבע, היא חברון. תיכון: בישיבה התיכונית קריית ארבע. ישיבת הסדר: הר ברכה”.

איך נראה יום שישי שלך?

“עזרה בבית בהכנה לשבת. בקיץ, כשיש יותר זמן, נוסעים לשחייה עם המשפחה בכנרת, לפני שבת”.

מה כוללת ארוחת השבת שלכם?

“בערב שבת לא מוותר על המרק התימני והפיתות שיראת מכינה. שבת בבוקר – ג’חנון”.

איך נראה שולחן השבת שלכם?

“הרבה שירי שבת מכל העדות, דבר תורה ושיח על מה שעברנו השבוע, לשמוע את הילדים”.

זיכרון ילדות משבת?

“המרק של אימא ולקום מוקדם בבוקר ללכת לתפילת ותיקין במערת המכפלה”.

ספרים/עיתונים בשבת?

“באופן קבוע, עיתון ‘בשבע’ ו’שישי בגולן'”.

 “ב’טל חרמון’ יש כ-140 תלמידים, שמגיעים מכל רחבי הארץ ומקבלים יחס אישי והרבה תשומת לב. רוב התלמידים מתגייסים ליחידות קרביות בצבא ואני רואה ברכה גדולה בעשייה שלנו, ששותפים לה חברי צוות רבים מהגולן”

מה הכי כיפי בשבת שלך?

“זמן האיכות עם הילדים, השקט והשלווה והמשפחתיות, עד שמגיעה ההודעה לצאת לחילוץ. אני מתנדב ביחידת חילוץ גולן. כבר 8 שנים, שאני זוכה להיות חלק ממשפחת ‘מלאכים בכתום’, תושבי הגולן והסביבה, שתורמים מזמנם ועוזבים הכול על מנת להציל חיי אדם, בכל זמן נתון, במהלך השנה”.

מאכל אהוב במיוחד?

“אין משהו מיוחד, תמיד מוכן לאכול בשר ‘על האש'”.

עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?

“עם כל החניכים והתלמידים הבוגרים מהשליחויות בארץ ובחו”ל, שחלקם עם משפחות וילדים”.

מה לא יודעים עליך?

“במבט ראשון, חושבים שאני אשכנזי ושם המשפחה ‘סעדיה’ הוא של אשתי. במציאות, אבי עלה ממצרים והוריו מלבנון”.

מהו החלום שלך?

“להמשיך להיות בעשייה חיובית ולהצליח בחינוך והכול בבריאות הנפש והגוף”.

מה אתה הכי אוהב בגולן?

“את הקצב הרגוע של החיים והנופיים היפים, במיוחד כשמתחלף מירוק לצהוב ולהפך”.

מה אתה מאחל לעצמך?

“לראות את הטוב בכל דבר, סבלנות ושמחת חיים”.