רשות ניקוז ונחלים כנרת: סקר ראשון בהיקפו בדק 251 מעיינות הנובעים באגן היקוות הכנרת. עיקר מסקנות הדו"ח – הבעיה העיקרית היא רעיית בקר בסמוך למקורות המים
סקר מקיף, שנערך בשנים האחרונות במימון הקרן לשטחים פתוחים, וביוזמת רשות ניקוז ונחלים כנרת, בחן 251 מעיינות באגן היקוות הכנרת. שותפים נוספים לסקר – הקרן לשטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים והחברה להגנת הטבע. הסקר כלל בדיקת מקיפה של 251 מעיינות במרחב אגן ההיקוות, על פי פרמטרים שונים: הידרולוגיה, הידרו–ביולוגיה, בוטניקה, סביבה ונוף.
מסקנות הסקר המקיף הנן כי רוב המעיינות נמצאים בשטחים פתוחים, טבעיים, או חקלאיים וכי המזהמים הנפוצים במעיינות הם רעיית בקר, תשתיות שפכים, פעילות חקלאית ומטיילים.
הדו"ח מדגיש את הצורך בתכנית מוסדרת להרחקת מרעי הבקר משהייה בשטחי המעיינות, שימור של מפגש המים עם התשתית הטבעית של המעיין ופתיחת ערוצי זרימה, בעיקר במעיינות שנעשה בהם פיתוח ואשר מימיהם נאגרים בבריכות בטון. בין היתר, הומלץ לטפל במינים פולשים ולהרחיקם, לשמר מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה, לווסת את השתלטות המינים פטל קדוש וקנה מצוי ולהשיב מינים לבית הגידול, לשימור ולהפצה.
סמנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כנרת, פנחס גרין: "אגן היקוות הכנרת עשיר במעיינות איכותיים, אך פערי הידע לגבי תפקודם האקולוגי וההידרולוגי של מעיינות אלו היו גדולים. רשות ניקוז ונחלים כנרת עומדת להעלות בקרוב את כל מאגר המידע החשוב הזה שנבע מהסקר לאתר של רשות ניקוז ונחלים כנרת על גבי מפה אינטראקטיבית ולהנגישו לציבור הרחב. כמו כן, בכוונתנו לפרסם את ממצאי הסקר יחד עם סקר מעיינות נוסף שנעשה ברמת הגולן, על ידי החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) והקרן לשטחים פתוחים, בשני ספרים, באוגדן משותף".
באגן היקוות הכנרת, האזור העשיר ביותר במעיינות בישראל, עם בתי גידול ייחודיים ומגוונים, נובעים 302 מעיינות, בשטחי נהר הירדן העליון, עמק החולה, הגליל העליון המזרחי והגליל התחתון המזרחי. המעיינות יוצרים רצף אקולוגי בסביבה המורכבת ממערכות טבעיות, חקלאיות וכפריות ומהווים מוקדי משיכה לטיולי טבע.
מממצאי הסקר עולה כי מרבית בתי הגידול הלחים הם מערכות אקולוגיות ייחודיות, שהופרו, נפגעו, או הצטמצמו, עקב צרכי חקלאות ותיירות. הבעיה העיקרית שנדונה בסקר הנה רעייה של בקר בסמוך לבתי גידול לחים. סביבת המעיינות שופעת צמחייה המספקת לבקר מזון, צל, מקור שתייה ואתר רביצה. אלא שהבקר גורם לרמיסה, להרחפת המצע במים, לזיהומם בהפרשות, פוגע בצומח, במאכלסי המים ומשפיע על המעיין עצמו ועל מורד זרימת המים.
ד"ר עידן ברנע, אקו–הידרולוג ביחידת הנחלים של החברה להגנת הטבע: "בעשורים האחרונים, אנו חווים פחיתה מתמשכת במשקעים, עלייה בצריכת המים בגליל העליון ובגולן ובנוסף, עלייה משמעותית בצריכת המים בלבנון. כל אלה, ולאור תחזיות האקלים הצופות דווקא פגיעה בכמות המים הזמינים באגן הכנרת, מדגישים את הצורך בשמירה על השפיעה הטבעית במעיינות. על כן, קידום החיבור של אזור מעלה הכנרת למערכת המים הארצית נדרש ובלתי נמנע, על מנת לשחרר, לשמר ולשקם את שפיעת המעיינות, ב'ארץ פלגי מים', בפרט ובאגן הכנרת, בכלל".
