היה לה עסק משגשג לבישול טבעוני, לארוחות פרטיות, סדנאות בישול וסלי פיקניק, אבל הקורונה מיקדה אותה בייעוד שלה: מאמנת אישית רגשית ומטפלת בשיטת nlp. האורחת שלנו לשבת היא רונית סימנה, מכנף
קצת על עצמך
"רונית סימנה, בת 51, נשואה בשמחה ובהודיה לחיים, איש צבע קבע ואימא גאה לשניים, מתבגר ומתבגרת, שהם המורים הכי חשובים שלי לחיים".
איפה נולדת וגדלת?
"בפתח תקווה".
מגורים
"מושב כנף. אני גרה בגולן כבר 18 שנים".
עיסוק
"מאמנת אישית רגשית ומטפלת בשיטת nlp. למדתי עד דרגת מאסטר, שזו דרגה אחת לפני האחרונה. אני משלבת בטיפולים שלי כלים טיפוליים רבים מעולמות נוספים שלמדתי כמו גישור, שיטת ימימה, רייקי, תקשורת מקרבת ועוד. עד תחילת הקורונה, היה לי עסק משגשג לבישול טבעוני, שעבד במתכונת של מסעדה, אבל רק לארוחות פרטיות, לסדנאות בישול וסלי פיקניק. במהלך הקורונה, התחלתי להתמקד יותר ויותר בתחום הטיפול הרגשי שאותו למדתי במשך כמה שנים לפני כן וכיום, זה העיסוק המרכזי שלי. פה ושם, אני עדיין מקבלת לארוחה גדולה, או סדנת בישול, לפי החשק והזמן הפנוי, בכיף שלי. יש לי קליניקה יפהפייה בכנף ואני מלאת הודיה לעסוק במה שאני עוסקת ולהרגיש שאני לגמרי בייעוד שלי. לאחרונה, התחלתי להעביר הרצאה בשם 'האם אושר זה עניין של בחירה?' ובימים אלה, אני משדרת תכנית רדיו משלי ברדיו 'ארץ הגולן' בנושא מטפלים בגולן, בה אארח בכל תכנית מטפל/ת שונים ומעניינים".
איך נראה יום שישי שלך?
"אין יום שישי אחד שדומה לשני. אם זה יום שישי שאנחנו אוכלים בבית, אז כנראה שתמצאו אותי במטבח, החל מיום חמישי ועד שישי אחר הצהריים. בשישי שאוכלים אצל חמותי, בבית שאן, וחוזרים עם קופסאות כמובן, אז זה יום רגוע. אני קמה מאוחר, קצת מסדרת ומנקה, אבל הכי באיזי. בימי שישי שנוסעים לאימא שלי בפתח תקוה, בדרך כלל כבר מיום חמישי, אז אני מבשלת אצלה ובין לבין קופצת עם בעלי לחומוסייה מקומית שהיא ספק טברנה, בה אנחנו כבר בני בית".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"כשאנחנו בבית, אני מבשלת כבר כמעט עשור ארוחה שהיא 100% טבעונית, יש בה הכול מהכול, רק בגרסה שהיא ללא מוצרים מהחי: פשטידות. לזניות, מוקפצים, חלות, שניצלים, סלטים. שולחן עמוס וצבעוני".
זיכרון ילדות משבת
"אבא מאזין ברדיו לתכנית הספורט האהובה עליו 'שירים ושערים' ואז כולנו יחד מאזינים לתסכיתים של שלישיית הגשש החיוור ובקיץ, נוסעים קבוע לבריכה".
המלצה על ספר
"לצערי, אני לא קוראת כפי שהייתי רוצה בשנים האחרונות, יותר מאזינה לפודקאסטים בנושאי התפתחות ומודעות אישית. הספר האחרון שקראתי היה 'אות מאבשלום', של הסופרת נאוה מקמל–עתיר והוא היה קסום ונפלא. הספר עוסק בסיפור חייו של אבשלום פיינברג מזווית מאוד מיוחדת ומזגזג בין סיפור עבר למתרחש בהווה. מרתק".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"פשוט להיות עם בעלי והילדים האהובים שלי, לא צריכה שום דבר מיוחד ואם מסתדר לנסוע לים, אז בכלל אני מאושרת".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם אח שלי, אבי, שנהרג בלבנון ב-1982, מתגעגעת אליו מאוד".
מה עושה בשעות הפנאי?
"מאוד אוהבת לצפות בסדרות ויכולה להקדיש לזה שעות. לאחרונה, פחות מתאפשר לי, כי אני מאוד עסוקה, אבל עדיין לא מוותרת לפחות על פרק אחד ביום. אני מאזינה להמון פודקסטים תוך כדי עבודות הבית ובנסיעות. מדי פעם, אני משתתפת בסדנה כיפית כזו או אחרת. הסדנה האחרונה שעשיתי הייתה יצירת מנדלה בנקודות, שהייתה נפלאה. אה… ואני גם לומדת איטלקית".
איך השפיעה עלייך הקורונה?
"זה מאוד השתנה לאורך כל התקופה. היו ימים נפלאים והיו ימים פחות טובים, עליות ומורדות מהמון היבטים וסיבות. הסגרים לא מאוד השפיעו עליי כי באותם ימים, גם ככה רוב הזמן הייתי בבית ולא הרגשתי שהמציאות שלי מאוד השתנתה. הילדים גדולים ועצמאיים ושמחתי מהנוכחות שלהם בבית.
"בגדול, בכל התקופה שמרתי על חשיבה חיובית. חליתי בקורונה סביב אוגוסט ונפלתי חזק אתה לשבועיים של מיטה וההחלמה הייתה מאוד ארוכה".
מהו המוטו שלך בחיים?
"לכל אחד ואחת יש את המסע שלו ואין לנו מושג מהו המסע של כל אחד ואחת בעולם הזה, גם לא של הכי קרובים אלינו, אז… סבלנות. וגם: אין לנו איך לשנות את העבר שלנו, אבל יש לנו את כל האמצעים להשפיע על העתיד שלנו".
מהו החלום שלך?
"לא חולמת בענק, כל פעם מביטה רק קצת קדימה, לא רחוק מדי. מקווה לראות את הקליניקה ממשיכה להתמלא ואת הביקוש להרצאות גדל ורוצה מאוד כבר לנסוע שוב לחו"ל, בעיקר לאיטליה אהובתי".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את המרחבים הפתוחים, את העזרה ההדדית ואת החיים בדו–קיום נפלא, בין חילונים לדתיים".
מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות של הגוף ושל הלב, שלי ושל האהובים עליי, זה הכי בסיסי, כי באמת בלי זה – כלום לא שווה".
